שאלה פרוזאית משהו

[ירגזית מצוייצת]

שאלה פרוזאית משהו

לדוקטורנטים ואלו שבדרך... במחקר אתם חושבים שצריך ללכת על מתודולוגיה שהיא קלה יותר ומובנת לכם ואולי בעצם ממנה לגזור את המחקר? או לבחור נושא וממנו לגזור את המתודולגיה המתאימה למרות שאולי זה תחום שאתם כלל לא בקיאים בו? נניח שיש לכם נושא מסוים שניתן לחקור אותו רק במתודולגיה שאיך לומר היא לא בדיוק המומחיות שלכם ותצטרכו לעשות איזשהו קורס או להתעמק בה אז במה נכון לבחור בגישה של לא לוותר, ללמוד את המתודולגיה ולחקור? ואז כמובן יש בעייה מסוימת שתצטרכו להוכיח רמה מסוימת של הבנה בתחום שאולי איכשהו הצלחתם להשתלט עליו אחרי מאמצים רבים אבל הבקיאות שלכם במתודולוגיה היא לא בקיאות מדהימה. עד כמה המתודולוגיה היא החשובה לעומת מרכיבי המחקר האחרים?

 

[tulkin]

אני חסיד של שיטת פח הזבל

אחד המרצים האורחים במחלקה שלי שאל את מודל פח הזבל של ארגונים (כן, יש דבר כזה. חפשו garbage can model) לתחום של מחקר אקדמי. אני אהבתי יותר את ההשאלה הזו מאשר את המקור. כדי לבצע מחקר טוב צריך צירוף של דברים מארבע קטגוריות: שאלת מחקר/תחום מחקר, נתונים, יכולת מתודולוגית, והזדמנות לביצוע המחקר ופרסומו. "לפי הספר" - צריך להתחיל משאלת המחקר או תחום העניין, לבחור מתודולוגיה שתתאים לבדיקת שאלת המחקר, לאסוף נתונים רלוונטיים (ואז לנתח אותם כמובן בהתאם למתודולוגיה הרלוונטית), ובסופו של דבר לכתוב את הכל ולחפש מקום מתאים לפרסום המחקר. בפועל זה לא תמיד קורה בסדר הזה.... למעשה, לפי אות פרופסור (שאימצתי את דעתו), כל סדר דברים הוא אפשרי וטוב. לפעמים מחקר מתחיל דווקא בהזדמנות פרסום - קול קורא שקראתם, הזמנה שקיבלתם לכנס, מישהו שהציע לעשות שת"פ מחקרי, או מנהל מפעל שהרים טלפון והציע לכם לבצע מחקר במפעל שלו (רלוונטי לתחום שלי... אבל לכל תחום יש את המקבילה שלו). לפעמים ההזדמנות קובעת את המתודולוגיה (למשל כנס שמתמקד בניתוחי מקרה), לפעמים ההזדמנות קובעת את הנושא או תוחמת אותו באופן ברור. ולפעמים ההזדמנות קשורה לנתונים. לפעמים מחקר מתחיל מנתונים או גישה לנתונים. אני למשל מתעתד לעשות בקיץ פרוייקט מחקר בעקבות נתונים נחשקים שהצלחתי להשיג - סטטיסטיקה מפורטת של כל עונת הNBA האחרונה. יש בה מה קרה בכל משחק כל שניה (טוב.. אולי אני קצת מגזים... אבל היא בהחלט מפורטת מאד מאד). לולא היו לי הנתונים האלה לא הייתי עושה את הפרוייקט הזה בכלל. ושוב, ההמשך יכול להיות בכל סדר שהוא... ואפשר להמשיך. כל אחד מ 24 הסידורים האפשריים של הגורמים הנ"ל יכול לגרום למחקר להיוולד. כל נקודת התחלה היא טובה. כל סדר הוא טוב, ובלבד שבסופו של דבר החוקר ידוג מתוך פח הזבל 4 פריטים, אחד מכל סוג, שמתאימים אחד לשני ותומכים זה בזה. אני אוהב את המודל הזה. יש לי חבר, שכשהיינו צעירים הרבה יותר (כשרק השתחררנו מהצבא, ואל תנסו להזכיר לי לפני כמה זמן זה היה) קרה למודל דומה של עשיה "פונטציאל פוגש הזדמנות". לכל אחד מאיתנו יש הרבה פוטנציאל למחקר עם נטיות שונות למימוש חלקים כאלה ואחרים, והמציאות מזמנת לנו הזדמנויות רבות ומגוונות. אנחנו עושים דברים היטב כשאנחנו מזהים ומזווגים נכון פוטנציאל והזדמנות מתאימים זה לזה.

 

[קיסרית הזאטוטית]

../images/Emo45.gif מה יהיה? שוב אני מסכימה לגמרי...

 

[22ק ו ס ם]

אתה עדיין צריך מתודולוגיה טובה

בסופו של דבר אתה חושב על מחקר כלשהוא וזה שלמישהו יש כבר את הנתונים מוכנים פשוט חוסך לך הרבה עבודה. אבל אם אתה חושב על מחקר שלא נעשה קודם, שיטות המחקר והדרך שבה הנתונים נאספים הם החלקים הכי קריטיים ואלו שלוקחים לרוב הכי הרבה זמן.

 

[tulkin]

ברור שצריך מתודולוגיה טובה

וגם צריך שהיא תהיה מתאימה לשאלת המחקר ולנתונים שיש או שאפשר להשיג. של מה ששיטת פח הזבל אומרת זה שלא חשוב מי בא קודם. אני אפילו מכיר מישהו שקודם כל בחר מתודולוגיה. הוא רצה לעשות מחקר באמצעות סימולציה ממוחשבת מסוג מסויים לתופעות מסויימות בארגונים. למה? כי הוא טוב בזה. למה? כי בדיוק היתה לו התוכנה המתאימה. למה? כי זה מסתדר יפה עם המיצוב שלו בתוך קהיליית החוקרים. אז הוא הלך וחשב איזה סוג של דברים אפשר לחקור באמצעות המתודודלוגיה המסויימת שלו. היו שאלות מחקר מעניינות שהוא פסל, כי המתודולוגיה לא התאימה להן. וגם כשהוא בחר את הנושא לקח לו זמן לעצב את שאלת המחקר ולעדן אותה כך שהמתודולוגיה תתאים לה כמו כפפה ליד. ומשם הלך וצמל המחקר. בדיעבד אפשר כמובן להציג את זה כאילו היתה שאלת מחקר קודם ואז נבחרה המתודולוגיה. אני חושב שככה גם נהוג "לספר את הסיפור" במסגרת המאמר הרשמי שיוצא. אבל המאמר הוא דו"ח אקדמי של מה שקרה. הדו"ח ההיסטורי של מה שקרה הוא קצת אחר. בסופו של דבר היתה לו שאלת מחקר טובה עם מתודולוגיה טובה ונתונים מעניינים ומסקנות ששוות פרסום.

 

[22ק ו ס ם]

כמו שאמרתי המתודולוגיה באה אחרי שאלת המחקר

קודם אתה צריך לדעת מה אתה רוצה לחקור. ברגע שיש לך מושג מה שאלת המחקר שלך אתה צריך לבחור מתודולוגיה. כמובן שאם יש לך נתונים אז אתה יכול לנסות להוציא מהם מה שאפשר כי בסך הכל זו עבודה קצרה יחסית ומה שמתקבל הוא מעין בונוס. אני דווקא רואה בעייה הפוכה נפוצה: אנשים פונים למתודולוגיות מוכרות ונפוצות רק בגלל שהם כאלו, ולא מנסים ללכת ללא מוכר או חלילה לפתח כלים חדשים שיענו על השאלות שלהם. הדוגמא הכי קלאסית מהעת האחרוננה היא השימוש המוגזם במשימת IAT (המבחן שבודק מהירות תגובה לגירויים שונים). ברור שתמיד אפשר להצדיק למה השתמשת בכלי הזה ולא באחר (למעשה זה מאוד קל) ולהראות כאילו הכל היה מתוכנן מראש. ברוב המקרים זה מגביל את מה שאפשר לחקור או גורם לאחידות גדולה מדי בין מחקרים.

 

[tulkin]

איש באמונתו יחיה....

 

[יעל אפריל]

בארכיאולוגיה זה ככה לעיתים קרובות

יש מחקרים שמתחילים בחפירה ארכיאולוגית ובהם קשה לדעת מראש מה יצא. כבר היו לי חפירות שבהן היינו בטוחים שנחפור תקופה X ויצאה תקופה Y. לפעמים מתכוננים למכלול כלים מחומר גלם מסויים, אבל דווקא נחשפים הרבה כלים מחומר גלם אחר (בתחום הזה הרבה מהחוקרים מתמחים לפי חומרי גלם). אז או שפותחים ספרים, מתייעצים עם עמיתים ולומדים את המתודולוגיה המתאימה למה שנחשף או שמעבירים את ניתוח הממצאים למומחים המתאימים. אני בין אלו שלומדים מתודולוגיה חדשה לפי תחום המחקר בנוכחי. יותר מעניין לי ככה.

 

[22ק ו ס ם]

זה משהו אחר לדעתי

המתודולוגיה הראשונית הביאה אותך לחפור איפה שחפרת ובשיטות מסוימות. ברגע שקיבלת ממצאים מסוימים יכלת לעשות איתם מה שאת רוצה ואין בעייה לנתח אותם בהתאם לתקופה שלהם. הבעייה היא בהרבה תחומים אחרים שאם לא מגדירים בהם מתודולוגיה ספציפית למחקר, הממצאים פשוט לא יענו על השאלה. זה מגיע עד לרמות קטנוניות של ניסוח שאלה בשאלון וחשיבה על אופן הקידוד שלה. אם לא נחשוב איך נקדד אותה ומה נעשה עם הנתונים יש סיכוי שלא נענה על השאלה המקורית אלא על שאלה אחרת. בהקשר הזה אני מצרף קישור למאמר שעוסק בדיוק בזה. הוא מראה (בין השאר) שככל שיש יותר גמישות בשיטות המחקר, ההגדרות והנתונים כך הממצאים חלשים יותר. כמו שנאמר כאן, תמיד אפשר להתאים תיאוריות מסוימות לממצאים ולהראות כאילו התכוונו לזה באמת. אני לא אומר שמחקרים כאלו מיותרים לגמרי והם בהחלט יכולים לגלות דברים חדשים, פשוט צריכים להיות זהירים יותר במסקנות שלהם. הנקודה היא שאחרי שמגלים משהו שלא ממש התכוונו אליו, צריך לערוך מחקר מדויק עם השערות הספציפיות כדי לראות אם הממצאים שלנו אכן מחזיקים. ברוב מוחלט של המקרים זה לא נעשה.

 

[ניצת הגפן]

../images/Emo45.gif גמני מסכימה לגמרי. יותר מזה - אילו הייתי

בוחרת את המתודולוגיה לפני תחום המחקר, לעולם לא הייתי מעזה להגיע לתחום שבו ני עוסקת כעת, כי אני שייכת לאחלה שמתים מפחד מסטטיסטיקות ומתוכנות סטטיסטיות. מיותר לציין, שגם למדתי וד כמה סוגים של תכנות ודרכים שנדרשו לי למחקר, כך ש... אין כמו להתחיל במחקר ולגלות מה דרישותיו. בסופו של דבר - יוצאים נשכרים גם כי חוקרים תחום שמעניין, וגם כי מעשירים את התרמיל בעוד כמה תכנים, תוכנות וכדו.

 

[ללס1]

אם הבנתי

יש התלבטות בין מתודה כמותית או איכותנית?? אם כן זה תלוי בכמה גורמים.אחד הוא הזמן שאת מקצה למחקר הזה.אם זה דוק' אז עדיף כמובן לבחור נושא ושאלת מחקר ולפי זה בחירת מתודלוגיה גם היא פחות מוכרת. דבר שני לעיתים הנושא הוא לא הבעיה אלא שאלת המחקר,לפחות בתחום החינוך אפשר לבדוק תחום בצורה איכותינת או כמותית וזאת לפי מה שאתה רוצה לבדוק ; האיכות ותאור של תופעה או את הלמה,הכמה והקשרים ביניהם- וזאת באותו נושא. בתחום שלי חשבתי לראיין תלמידים ולצלם אותן ולנתח לפי מלל ולפי שפת גוף.מסתבר שפת גוף נושא מאד מורכב שיש ללמוד אותו לפחות שנתיים.אז לתזה זה נראה לי מוגזם,ירדתי מהחלק הזה,אבל בהמשך אם אני אשאר בתחום וורצה להמשיך ללמוד אז אני אשקול. בכל מקרה נראה לי שהנושא צריך להיות המוקד,אני מצאתי(בתחום שלי )שאם מחפשים טוב אפשר למצוא מספר מתודולוגיות שקשורות לנושא. הצלחה

 

[22ק ו ס ם]

המתודולוגיה נגזרת משאלת המחקר והנושא

זה חד וחלק. אם את לא מומחית אז בהחלט מומלץ לקחת קורסים או פשוט לקרוא עליה לבד ולהתייעץ עם אחרים שהשתמשו בה. הרי בסופו של דבר אם המתודולוגיה שלך לא מתאימה וזה ברור לך משלב מוקדם, אז ישאלו אותך למה לא השתמשת בה ומה תגידי? המתודולוגיה היא החלק אולי הכי חשוב בתיכנון המחקר. אם נתקעת אם מתודולוגיה דפוקה אז לא משנה שתהיי מעולה בחלקים האחרים זה ימשיך לרדוף אותך. הרבה אנשים לא חושבים עד הסוף על שיטות המחקר שלהם ואז כשמגיע שלב ניתוח הנתונים או המסקנות הם מגלים שהם לא יודעים מה לעשות או לא יכולים לענות בצורה מניחה את הדעת על שאלת המחקר שלהם. הבקיאות שלך לא צריכה להיות בהכרח מדהימה אלא מספיקה למה שאת חוקרת. אם את מדברת על ניתוחים סטטיסטיים למשל, את לא צריכה לדעת מלפני ולפנים את כל המתמטיקה שמעורבת בזה אלא מתי צריך להשתמש בניתוח זה או אחר, מהן הנחות היסוד שלו וכו'. לא חייבים לדעת מתמטיקה בשביל זה ויש הרבה ספרים שמאפשרים להשתמש בשיטות שונות ברמה מניחה את הדעת ותוך הסברים לקוראים ממוצעים. אולי אם תספרי באיזה מתודולוגיה מדובר יהיה קל יותר לענות.

 

[ירגזית מצוייצת]

תודה לכולכם על התשובות../images/Emo140.gif

זה קצת מורכב יש לי רעיון בראש, יש מתודולוגיה בראש אבל אני לא סגורה עליה כי אני לא בקיאה בה ותהיתי למה לשבור את הראש?? אהבתי את מודל פח הזבל ואלך לחפש מאוחר יותר במה עסקינן... אהבתי את כל התגובות ונתתם לי חומר למחשבה. תודה