שאלה פשוטה... כשאתם צריכים להרגע

הממ, להשיב בכנות?

ג'ויינט הגון.
ג'אן המתוק להפליא.
או השילוב של השניים.
ואני נרגעת באחת.
 

Doctor Goblin

New member
יש כל מיני "תרופות" הרגעה

1. טורפדו :D ובכלל חיות מחמד.
2. גלידה נומ נומ נומ
3. אהבה, כאשר הקשר במצב טוב יכולה להרגיע (יש מצבים שבהם היא רק יוצרת עוד מתח)
4. משחקי וידאו מסוימים מרגיעם אותי. דוקא האלימים שבהם בד"כ. למשל "מורטאל קומבאט".
 


איזה יופי.

אני שמה מוזיקה,
נשכבת במיטה..
מעסיקה את עצמי עם סרט..
זה משכיח, זה מרגיע..

לפעמים החדר כושר עוזר לי להוציא אגרסיות ואז אני כולי מלאת אדרנלין אבל רגועה
 

Doctor Goblin

New member
נכון, חדר כושר זה מעולה!

וכשאתה באמת זועם, אתה אפילו רץ יותר טוב.
 
זה מזכיר לי

לפני שבועיים בערך הלכתי להתאמן ובאתי עצבנית בטירוף.
אבל תוך כדי האימון זה פרח לי מהראש, השתגעתי על ההליכון,
יצאתי משם ושכחתי על מה הייתי עצבנית.
 
מה פתאום

לא אוכל קמח, וקטשופ.
כרוב כבוש ... כשיש, עכשיו אין עוד שבועים בעזה"ש יהיה.
 

poseidon111

Active member
מספר דברים: אשתי מרגיעה אותי, דהיינו דיבור

צפוף איתה,
סיגריה,
קריאה בפורום מסויים בתפוז שתמיד מצליח להצחיק אותי,
אם זה עצבים בקטנה, אז מוסיקה ישנה.

ואם כל זה לא עוזר, אז שינה.
 
יופי של שאלה


מה שאותי מרגיע, יותר מהכל, זה לשבת מול המראה לאחר מקלחת ריחנית ולהתחיל לטפל בעור פניי כולל מסג' עדין לפנים תוך כדי ניקוי העור עם חלב פנים, מי פנים, קרם לחות וכו'. החלק הכי מהנה ומרגיע מבחינתי, זה הקטע של האיפור. אצלי אין דבר כזה למרוח צבעים מהר כלאחר יד כי ממהרים לעבודה או ליציאה. אצלי האיפור חייב להיות בדרגת אמנות. בשבילי זה תחליף לציור שפעם הייתי מתעסקת איתו ועם השנים הפסקתי. אני לא מקובעת על אותו האיפור או אותם הצבעים. אני תמיד משנה צללית, צבע עפרון וצבע שפתון. גם הסמקים נתונים למצב הרוח. פעם ורוד, פעם חום בהיר, פעם ברונזה, והעיקר לגוון. אני יכולה להשקיע בזה שעה שלימה. שעה שנותנת לי את המרגוע. במיוחד עכשיו כשאני לא צריכה למהר לעבודה, וגם אם אני צריכה לצאת לאיזה שהוא מקום, אני לוקחת לי מראש את הזמן הדרוש לאיפור. זה חייב להיות מושלם וככה זה מרגיע אותי.
כשהייתי נערה הייתי נרגעת רק תוך כדי ציור פורטרטים או פרחים. מעולם לא ציירתי דברים אחרים. כשלמדתי להתאפר, גיליתי שזה מרגיע אותי יותר מהכל. זה היה הוואבן שלי. באותה המידה זה מרגיע אותי גם כשאני מאפרת מישהי אחרת. הבעיה היא שעם מישהי אחרת אני לא יכולה להשתגע ואז אני צריכה להיכנע לדרישות שלה כמו, לא יותר מדיי צבע כאן או סומק פה וכו'. כשאני לבד עם עצמי אני יכולה להתאפר ככל העולה על רוחי, וזה הכי מרגיע אותי בעולם. אחרי זה אני יכולה לצאת ולבלות כל הלילה
 
אז הזכרת לי

המקלחת מרגיעה אותי..
לפעמים אם היה יום קשה נפשית,
היא מוציאה וסוחטת ממני את כל השאריות החרא.

ולאחר מכן, טקס סידור השיער, מריחת קרם פנים ולהסניף את עצמי.


---
תגידי, מדוע שלא תלכי ללמוד איפור מקצועי?
 
למעלה