המשך לשאלות קודמות...
מוזי שלום, נבהיר לו שאיננו מסכימים עם המעשה שעשה, יחד עם זאת אנחנו מבינים שבאותו רגע נתון הוא הרגיש שאין לו מוצא אחר. חשוב להפריד בין המעשה לעושה . כלומר, לא להסכים למעשה ולהעביר את המסר שאת הילד אתה מקבל ללא תנאי. קבלה איננה הסכמה. אני מקבל שכך מצאת לנכון לנהוג, אין זה אומר שאני מסכים עם הדרך הנבחרת. תגובה כזו פותחת פתח לדו שיח. בשוך הסערה, אחרי שהרוחות הצטננו (שלנו ושל הילד) נוכל לשוחח. אפשרות זו להדריך תישמט אם לא נשמור על הגינות ביחסים. בברכה, עינת גבע יועצת משפחתית מכון אדלר.
