שאלה קטנה בקשר לסיפור זן

שאלה קטנה בקשר לסיפור זן

אהלן
הגיע לידי קישור לסיפור זן http://astrology.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item.tur&id=354954&path=56 כאשר אמרתי את דעתי בקשר לסיפור, נאמרו לי דברים שונים לגמרי, ולכן אנסה לשאול אתכם:
לדעתי בסיפור אותו אדם מבוזבז לחלוטין, כלומר הוא פשוט בזבז את החיים שלו. אנסה להסביר מדוע אני רואה זאת כך: דבר ראשון - המספרים שמופיעים בסיפור: הוא יצא ממשפחה בעלת 4 בנות, ובן אחד כלומר סה"כ חמש - שהרי חמש זהו מספר שאינו מושלם כלל וכלל (לא מספר טופולוגי). הוא אסף את כל השמות במשך 73 שנים - מספר אשר כולל שני מספרים טופולוגיים וחיבורם מהווה את המספר 10 שהרי זהו מספר המהווה סגולה לברכה. הוא סיכם את המידע במשך 7 שנים - עוד מספר טופולוגי. ואז, כאשר עברו 80 שנה מרגע היוולדו, הוא הגיע לסיכום - 8 זהו מספר שאינו מתקרב למושלם, וודאי לא טופולוגי... כלומר לפי המספרים, אותו אדם יצא ממשפחה מאושרת אך לא מושלמת, עבר חיים שלמים אשר דרכם הייתה ברוכה ומלאת מזל, וסיים את חייו כפי שהתחיל - לא מושלם, ולא מתקרב לכך, אלא רגיל לחלוטין. גם הדרך בה הוא צועד לדעתי מראה על מין כישלון: הוא לא הביא צאצא לאביו, ובכך לא המשיך את שם המשפחה - שהרי זהו אחד הדברים החשובים ביותר לאב... בין היתר הוא לא המשיך את העסק של אביו, ולכן העסק כנראה גם לא החזיק מעמד לאחר מות האב. הוא בזבז את הכסף של המשפחה, ולמעשה גמר אותו לחלוטין - למרות שהיה הרבה כסף. יתרה מזאת, המחבר ראה צורך להזכיר כי האנשים הפשוטים של הודו העריכו את האיש, וכמעט ראו אותו כקדוש - אך כמו שנאמר בסיפור, ההערכה הזו הייתה עפ"י חיצוניות בלבד (מראה של עור צפוד שמש, זקן ארוך, נעליים בלויות, וכתב עדין ומסודר - שהרי הוא למד מינהל ורישום). למעשה לא מוזכר אף אדם אחד אשר הכיר אותו באופן אישי והעריך אותו רבות... בסופו של דבר, לאחר 80 שנה, הוא אכן הגיע לגילוי של אל אחד, אך כיוון שאין לאותו אדם אף מכרים שמעריכים אותו, אזי למעשה הגילוי שלו יישאר בגדר המחברות... יישאר בגדר העולם שאותו אדם יצר לעצמו... לסיכום... מבחינתי אותו אדם איכזב את אביו בכך שהוא לא המשיך את העסק ולא נתן לו יורש לשם המשפחה. הוא איכזב את אביו בכך שהוא גמר את הכסף של המשפחה. הוא נע ונד בין כפרים ויישובים שבהם הוא קיבל הערכה רק על סמך חיצוניותו... ולבסוף הוא רשם כמה שורות על מחברת שכנראה אך אחד לא ראה.
כיוון שזה סיפור זן, אני מניח שאני טועה... אם כן, איפה? בברכת ימים שקטים
A Strider
 

darmha

New member
שלום לצעדנית../images/Emo24.gif

תחילה אומר שזה נראה לי יותר כמו סיפור הודי ולא סיפור זן. ומה ההבדל? סיפור הודי מצביע על הדרך שאדם עובר כעל דרכו האישית. כלומר, הוא עובר אותה כדי להתפתח, לצמוח ולהגיע להארה או נירוואנה. (קצת, אגב, בדומה לדרך הוויפאסנה או ההינייאנה בודהיזם הפופולרית). להגיע לנירוואנה אומר ללמוד ללכת דרך קירות. בללכת דרך קירות הכוונה היא לקירות או צעיפי ה- אני העוטפים כל אחד מאיתנו ואינם מאפשרים לנו לחוש או לחוות את העולם סביבנו באופן מלא ובכך אינם מאפשרים לנו לחיות וליהנות מחווית החיים האלה כפשוטם. עם השנים הצעיפים הללו מתקשחים הקירות הופכים לגבוהים יותר ואדם מוצא עצמו לבד בעולם מלא אנשים: לא מבין - לא מובן - קר רגשית - ואז הנחמה היחלידה היא בהתבוננות סביב ולראות שיש עוד אנשים במצבו. אז הנירוואנה או ההארה היא לחוות את העולם הזה, את האחד. אז הסיפור הזה מלמד, בין היתר, מספר דברים: אחד, שהשאיפה להשתחרר מהכלא הפנימי היא כה גדולה שהדברים החומריים מאבדים מערכם. (ראי סיפור בודהה המקורי). השני, הסיפור הזה מלמד שללכת בדרך רוחנית אמיתית צריך שאלה גדולה. שאלה גדולה משחררת את האדם מהיקשרות למצב שלו, לבית שלו, לכסף שלו, לזוג הנעלים הבא שלו. מה הייתה השאלה של גיבור הסיפור? מהי השאלה שלך? השלישי, הטרגדיה של הסיפור היא באמת שההבנה קרתה בימיו האחרונים שלו עם עצמו. בלי שהבנה זו תצליח לעזור לו או לאנשים סביבו (משפחה, עסק, חברים) במהלך גלגול חייו הנוכחי. יחד עם זאת, נזכור שאם בני אדם מאמינים בגילגולים אזי ייתכן ויחזור בחיים הבאים כבודהה ויוכל להקדיש את כל חייו הבאים לא בשביל עצמו והנירוואנה שלו אלא בלסייע לכל העולם סביבו. למה? כי כפי שראינו ורק האחד הופיע "התרגשות עצומה" וכו'. והנה הופיע הזן. שאלה גדולה בחיי היומיום מאפשרת לא להיקשר לדברים זה לא אומר לעזוב את הבית וליסוע בעולם אלא כאן ועכשיו בתוך החיים האלה לעזוב את התלות שלנו בדברים, בחפצים, בדיעות שלנו ושל אחרים, אז עולים על הדרך אל האושר בלי לעזוב את העולם הזה. ולכן, הזקן בסיפור הוא האני האמיתי שלנו. כל שאנו צריכים - כמו הזקן בסיפור - שאלה גדולה, נחישות גדולה ואמונה גדולה שאם נלך בדרך הזאת זה יצליח. אז ההבדל בין הגישה בסיפור הזה לדרך הזן היא, שהזן מלמד שאם את בחיים האלה מרגישה את הצורך הפנימי למסע רוחני זה אומר שבגילגולים רבים קודמים כבר עלית להר בהודו, כבר היית הזקן הזה שטייל בעולם והגיע להארה, את הדברים האלה כבר עשית. ולכן בחיים האלה מה? לשמור על שאלה גדולה, נחישות גדולה, לא להחזיק באני, עצמי, שלי, והכי הכי חשוב, זאת ההבנה שאת הבאת לפורום הזה, שדרך רוחנית אמיתית היא לא בשבילי, היא לא שאני ארגיש יותר טוב בדרך זו או אחרת. דרך רוחנית אמיתית שואלת שאלה גדולה: איך לעזור לעולם הזה? מרגע לרגע לרגע? כי אם הבנת משהו ולא עשית איתו כלום... אז במקום לחכות לחיים הבאים, במקום לחכות לאיזושהי חוויה מיוחדת, כבר עכשיו ברגע זה ללמוד לשחרר את עצמך מהצעיפים ומהחומות ואיך לעזור לעולם הזה. תודה רבה לך על מכתבך העולם הזה זקוק לך ולאנשים כמותך ברגשי הערכה עמוקים יובל
 
עדיין... קצת מבולבל לי...

אהלן
אתחיל בכך שאומר (אני בטוח למרבה ההפתעה שלך) - אני בן...
אמשיך בכך: אם כך למעשה, הסיפור פשוט מנסה להעביר מסר בצורה קיצונית ביותר - על אדם אשר ניווט את רוב חייו מבעד לאנשים כעיוור בעולם של צבעים, כלומר אותו אדם עבר את חייו לא מודע לסביבתו, לא מודע לאנשים מסביבו אשר פילסו לו את הדרך, נתנו לו להמשיך הלאה בדרך שהוא בחר בה, וכמו כן התייחסו אליו ביראת כבוד על כך שהוא מגלה את עצמו בעולם שהוא בנה לעצמו... האדם לפי מיטב הבנתי המשיך הלאה בחייו, צובר עוד ועוד מידע תוך כדי שימת לב לסביבה רק כדי לצבור עוד ועוד מידע, ואז כאשר הוא אגד את כל המידע לבדו למעשה רק לאחר 73+7 שנים (פיסגת הרוחניות) הוא למעשה פיצץ את הבועה שהוא בנה סביב עצמו, גרם לעצמו להבין את העולם ולהבין את עצמו בדרך שתגרום לו בעתיד (בגילגול הבא) לזן - אם אני מבין נכון
האמת שזו פעם ראשונה שאני נתקל בזן באופן רשמי, ולכן הנחתי שהסיפור הינו סיפור זן כיוון שכך שמעתי... עכשיו אני מבין אכן שטעיתי
אם כך למעשה, כל המירכוז שהתבצע על אותו אדם הוא למעשה לא מהווה מין מוסר, אלא מראה דרך של ניפוץ הבועה שרבים כל-כך מאיתנו בנו מסביבנו... אכן עתה אני מבין את הסיפור, מבין את הדרך בה אותו אדם עבר כעיוור בכל אותם מקומות, לא הביע אף רגש כלפי אף דבר, ורק לאחר ניפוץ "הבועה" הוא הפך לפתע בעל רגשות - "בהתרגשות עצומה" - אכן לא שמתי לב לפרט הזה...
תודה
 
המשך, פשוט רציתי להוסיף... ../images/Emo13.gif

כיצד כל האנשים שהוא עבר בדרך עזרו לו להגשים את ייעודו למרות שהם לא הכירו אותו... הנחו אותו בדרכו (נתנו לו שמות אלים), דאגו לו למחסה, אוכל, ולינה... ולמעשה הנחו אותו תוך כדי ידיעה כי הוא בסופו של דבר ימצא את עצמו, בסופו של דבר יידע כי הוא לא לבד... ועכשיו עוד תובנה שקיבלתי - הרי הוא אסף כל-כך הרבה שמות מכל-כך הרבה אנשים, אנשים שלמעשה כל אחד מהם מהווה אינבידואל בפני עצמו ולכן ברגע שהוא אמר את המספר "אחד" הוא למעשה אומר כי כלל האנשים לא מהווה קבוצה של אינבידואלים שכל אחד מהם חי בפני עצמו עם אל משל עצמו, אלא מהווים קולקטיב אשר חי כולו במגמת שיתופיות (וזן - אם אני מבין נכון את המושג)... ולכן ברגע שהוא הגיע לתובנה של "אחד" - הוא הבין שאכן כלל האנשים חיים ביחד בשיתופיות, ללא מחיצות, ללא "קירות" ומכך הוא הבין כי הוא עצמו לבד... מכך הוא הבין כי למעשה יש מסביבו "קירות", מכך הוא הגיע כמו שציינת לזן... אכן יפהפה...
A Strider
 

barak001

New member
אם אין אני

למה חשוב כל כך לציין ש"את = אתה" או להתלונן אם לא מתייחסים נכון? המגדר הוא חלק מזהות בדוייה. כלומר, על פי הזן, אדם צריך להתייחס בשוויון נפש למגדר שלו או לכל אספקט אחר שנובע מהקרמה שלו. (אני שואל זאת כאדם שהמין שונה מהמגדר אצלו, מרגיש עם זה קושי רב ותוהה האם יש טעם לשנות או פשוט לבטל את האני וכך לחיות עם חוסר ההתאמה...)
 

darmha

New member
דבר נוסף

ציינת נכון שכל האנשים עזרו לו בדרך. אבל האמת היא שברגע שאדם מוצא את הדרך שלו אז כל הדברים, ולא רק האנשים, הם המורים שלו. בכל רגע ובכל מקום. את החוויה הזאת קשה להסביר אבל אני יכול לומר לך שכאדם שמלווה הרבה אנשים במרכז הזן, השינוי המדהים הזה אצל אנשים שבאים ורק מתחילים בדרך, ואז אחרי תקופה של תירגול, יום אחד הם נכנסים עם פנים זוהרות, בלי יכולת להסביר ממש עד הסוף או למצוא את המילים לתאר את החוויה שהם עוברים מרגע לרגע, כששואלים אותם בכל זאת הם רק אומרים: "כל הדברים מראים את הדרך". באימרת אגב נציין דבר נוסף, ההבנה (או החוויה) של "אין אני" ולאחר מכן האחד או האחדות היא לא סוף הדרך. כדי להבין זן נדרש עוד צעד אחד קדימה. יובל
 
אם כך, הטרדה אחרונה ../images/Emo13.gif

ניסיתי להתבונן במאמרים, ולהבין מהו בעצם זן, אך לא ממש הצלחתי לרדת לסוף העניין... אם כך, מהו זן? בכמה מילים פשוטות? איזה שלבים אמור אדם לעבור כדי להגיע לזן, מה המהות הסופית של הזן? והאם יש משהו אחריו? בתקווה לתשובות
מאור
 

darmha

New member
אתה לא מטריד כלל וכלל...../images/Emo8.gif

זן משמעותו הכרה צלולה מרגע לרגע. השם שניתן להכרה הצלולה הזאת הוא: האני האמיתי. השלב הראשון בדרך הזן מתחילה בהיכרות עם ההכרה הצלולה הזאת (המכונה לעיתים בודהה מיינד), ואז לומדים שמה שמכונה "אני" הוא רק אשליה תפישתית או אופטית. השלב השני הוא לראות שאפשר לחיות במצב של הכרה הצלולה בכל מצב בחיים ולא רק בתרגול מדיטציה. [זוהי כבר הדרך עצמה] השלב השלישי הוא לשמור על ההכרה הצלולה הזאת במצבים מורכבים ורכישת אמון בעצמך וביכולתך לפתור את הקשר הגורדי של כל מצב. השלב האחרון הוא חמלה. מרגע לרגע אתה והעולם הזה לא נפרדים. אתה מלמד ולומד מהעולם הזה כל הזמן. נתינה וקבלה הופכות לחוויה אחת. אם בשלבים קודמים היו חוויות מדהימות של חופש ואושר ורכישת חכמה (בהתאמה) השלב האחרון הוא פשוט לחיות את החיים. השם של זה באנגלית הוא: Great Man אבל למתבונן מבחוץ אתה פשוט אדם ידידותי וחכם. יובל
 
עוד שאלה קטנה...

אהלן
אם כך למעשה מה שאני מבין הוא כי למעשה הזן גורם לאדם לאבד את האשליה של הגוף הפיסי ולהתייחס לנשמה בלבד? כלומר אדם שחי עפ"י הזן אינו מביט על העולם מעיניו הפיסיות, אלא מבין את העולם מתוך נשמתו, מודע לכל נשימה ונשימה של אנרגיה... אם זה כך, אז אני מבין את משמעות הזן, אך אני לא מבין עדיין את השלב האחרון, את שלב החמלה... כלומר כל עוד זן אומר לחיות את החיים לפי נשמתך ולא גופך, זה מובן לי... אך העניין של החמלה ועניין נתינה וקבלה הופכים להיות אחד נראה לי כאילו לקחו עוד שיטה וחיברו אותה יחד... עוד דבר אחד - האם אכן כל מי שלומד זן לומד לחיות כל חלקיק שנייה דרך נשמתו? האם כל נשימה ושאיפה מעורבות בחדוות החיים של הנשמה? אני מניח שזה לא הולך להיגמר כל-כך מהר כמו שחשבתי
מאור
 

darmha

New member
היי מאור../images/Emo6.gif

מספר דברים: 1. הגוף הפיסי אינו אשליה. האשליה היא שהוא משהו קבוע. 2. חמלה על פי הזן אינה משהו שנכון לעשותו. חמלה נובעת באופן טבעי מתוך המצב הקיומי החדש אליו מתוודע ההולך בדרך הזן יובל
 

darmha

New member
אתה לא מטריד כלל וכלל...../images/Emo8.gif

זן משמעותו הכרה צלולה מרגע לרגע. השם שניתן להכרה הצלולה הזאת הוא: האני האמיתי. השלב הראשון בדרך הזן מתחילה בהיכרות עם ההכרה הצלולה הזאת (המכונה לעיתים בודהה מיינד), ואז לומדים שמה שמכונה "אני" הוא רק אשליה תפישתית או אופטית. השלב השני הוא לראות שאפשר לחיות במצב של הכרה הצלולה בכל מצב בחיים ולא רק בתרגול מדיטציה. [זוהי כבר הדרך עצמה] השלב השלישי הוא לשמור על ההכרה הצלולה הזאת במצבים מורכבים ורכישת אמון בעצמך וביכולתך לפתור את הקשר הגורדי של כל מצב. השלב האחרון הוא חמלה. מרגע לרגע אתה והעולם הזה לא נפרדים. אתה מלמד ולומד מהעולם הזה כל הזמן. נתינה וקבלה הופכות לחוויה אחת. אם בשלבים קודמים היו חוויות מדהימות של חופש ואושר ורכישת חכמה (בהתאמה) השלב האחרון הוא פשוט לחיות את החיים. השם של זה באנגלית הוא: Great Man אבל למתבונן מבחוץ אתה פשוט אדם ידידותי וחכם. יובל
 

darmha

New member
אתה לא מטריד כלל וכלל...../images/Emo8.gif

זן משמעותו הכרה צלולה מרגע לרגע. השם שניתן להכרה הצלולה הזאת הוא: האני האמיתי. השלב הראשון בדרך הזן מתחילה בהיכרות עם ההכרה הצלולה הזאת (המכונה לעיתים בודהה מיינד), ואז לומדים שמה שמכונה "אני" הוא רק אשליה תפישתית או אופטית. השלב השני הוא לראות שאפשר לחיות במצב של הכרה הצלולה בכל מצב בחיים ולא רק בתרגול מדיטציה. [זוהי כבר הדרך עצמה] השלב השלישי הוא לשמור על ההכרה הצלולה הזאת במצבים מורכבים ורכישת אמון בעצמך וביכולתך לפתור את הקשר הגורדי של כל מצב. השלב האחרון הוא חמלה. מרגע לרגע אתה והעולם הזה לא נפרדים. אתה מלמד ולומד מהעולם הזה כל הזמן. נתינה וקבלה הופכות לחוויה אחת. אם בשלבים קודמים היו חוויות מדהימות של חופש ואושר ורכישת חכמה (בהתאמה) השלב האחרון הוא פשוט לחיות את החיים. השם של זה באנגלית הוא: Great Man אבל למתבונן מבחוץ אתה פשוט אדם ידידותי וחכם. יובל
 

מ א י.

New member
לדעתי התובנה בסיפור הזה היא

שכול האינסוף שמות של אלים שנכתבו במחברת הזו הינם : אותו אל - אלוהים אחד.
 
למעלה