שאלה קטנה ברשותכם.

שאלה קטנה ברשותכם.

האם נעלבתם או תעלבו במידה ויחשבו שאתם סבא/סבתא של הילדים?
בעבודה הקודמת שעבדתי, מעון יום, היום הורים מכל חתך גילאים.
היו כמה הורים קצת מבוגרים, שלפעמים אנחנו המטפלות קראנו להם סבא / סבתא.
נשבעתי לעצמי שיותר לא אגיד ליוחנן(שם בדוי) סבא בא....
אלא אגיד: יוחנן תראה מי בא לקחת אתך, עד שהאדם יציג את עצמו.
וכל זאת במידה ולא הכרנו את ההורים לפני, באסיפה הורים למשל.
ולמה כל ההקדמה.
כי היום אני עובדת במקום אחר, רחוק מאוד ממעון ,ואחד הלקוחות אדם לא צעיר.
בא עם שתי בנות קטנות, ממש קטנות.( יחסית למראה שלו, אני לא יודעת את גילו המדוייק)
ושאלתי, ישראל( שם בדוי) אלו הנכדות שלך?
ואז הוא אמר, מה פתאום נכדות, אלו הבנות שלי.
נראה לי שהבנות שלו גם נפגעו....
והם אמרו, זה אבא שלנו.
בקיצור, אני מרגישה ממש לא נעים, זה היה בסוף היום.
ויצאתי עם הרגשה ממש לא טובה.
תודה שקראתם....
ויום טוב לכולם.
 
אני גם נראית מבוגרת בטח בגלל

המשקל. אני חושבת שאני נראית יותר מבוגרת ממה שאני אבל אף אחד עוד לא קרה לי סבתא.
אני לא יודעת אם אני אעלב.
 
משקל לאו דווקא מעיד על גיל מבוגר

ואני זוכרת שאמא שלי שמאז שאני ילדה היא עם שיער לבן.
ילדה את אחי הקטן, היום בן 38.
תמיד אמרו לה, איזו סבתא צעירה...
היא לא נעלבה.
דרך אגב, אני בת 44, אמא לשני מתבגרים.
כשעבדתי במעון, ביקרתי במעון אחר והילדה של שכנה שלי רצה אליי.
אז המפקחת שאלה אותי איך יכול להיות שהיא הנכדה שלי... כי היא בלונדינית.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
כל אדם והרגישויות שלו
אני לא הייתי נעלבת.
לא קרה לי אמנם (בת כמעט 46, הקטן שלי בן 6),
אבל קרה לי משהו שבמובן מסויים קצת דומה:
שאמרו לי מזל-טוב, כי חשבו שאני בהריון,
ולא הייתי, פשוט הבטן ההריונית נשארה.
לא נעלבתי, כי ידעתי שאני אכן נראית הריונית
וכוונת המברך היתה טובה.

אבל אם אותו איש נפגע, אפשר לומר משהו עם חיוך,
למשל: איזה יופי!
ככה נשארים צעירים לנצח
 

simonapelleg

New member
שאלה קטנה ברשותכם.

שלום,
אני מבינה לליבך.כשילדתי את בני זו שאלה שהעסיקה אותי, איך אני נראת לעומת הורים אחרים. האם אני נראת כסבתא?
לתשובתך, אנני יודעת אם נעלבתי , זו המילה הנכונה, אבל זה בהחלט לא עבר דרכי.
היום אני בהחלט מסתכלת על הורים אחרים וחושבת לעצמי, הם נראים כמו סבא//תא .
חג שמח
 
גם אני מקבלת תגובות משונות..

זה ילד ראשון?? לא נראה ככה..
טוב, לא ילדתי בגיל 20 לצערי..
ובטח כשאגיע לבקר את בני בצבא יגידו לו איזה סבתא גזעית שהגיע לבקר..

אני מבינה את ההרגשה הלא נעימה זה די מביך אבל לדעתי, אם הנושא לא יעלה שוב אין צורך להעלות אותו או להתנצל..
 

דינהלה1

New member
עונה

לרוב אחרי התבוננות קצרה מיד מבחינים אם מדובר בהורה או באדם אחר שמטפל בילדים. הדינמיקה פשוט שונה. אחרי שהולדתי את התאומים הלכתי איתם לקופת חולים
היתה שם מנקה ששאלה אותי אם אני האימא או המטפלת...האמת שנעלבתי מאוד.
באזור מגורי ניתן לראות הרבה הורים לילדים צעירים עם שיער מאפיר או שגילם סובב סביב גיל 40 פלוס מינוס. כך שזה לא ממש יוצא דופן...
 

rapunzel

New member
כן זה מעליב

ולא בגלל הילד
אלא בגלל המחשבה ש"אני נראית זקנה, ותמיד חשבתי שמי שרואה אותי חושב שאני 10 שנים פחות מגילי"
מעליב לרגע- לא יותר מאשר השכנה שאומרת שהחולצה משמינה אותי, או שהשערות שלי כמו קיפוד

אני חושבת שלילד, ששומע את זה בוודאי כמה פעמים, זו התמודדות .

ודבר אחרון וחשוב ביותר- אני חושבת- בטוחה- שאנחנו צריכים מאד להזהר בהערות אישיות מהסוג הזה...אבל לעולם אי אפשר לדעת איפה דורכים על מוקש
כמובן זה כמעט בלתי נמנע, אבל כדאי לנסות
 
איזה ציטוט נפלא (מקורצ'אק)....

ולעצם השאלה:
את הבת שלי ילדתי כשהייתי בת 42
(כיום היא בת 11).
אני מקבלת בהבנה רבה את העובדה שלעיתים הורים וילדים
חושבים שאני סבתא שלה (ובעלי שמבוגר ממני
ב- 3 שנים סבא שלה).
כשמישהו מתבלבל ואחר כך נבהל מעצמו
(כמוך כאן
) אני אומרת - שיש הרבה סבים וסבתות
(צעירים) בגילנו. זאת עובדה.
 
לגבי הילדה שלי עצמה...

מאוד חששתי מעניין התגובות.
אבל היא גדלה באווירה פתוחה בבית שלנו,
ומודעת מגיל צעיר ביותר שיש הורים בגילאים
שונים. לא נראה לי שהיתה רוצה הורים יותר צעירים
דוקא. (יש לה השגות עלינו במספיק נושאים אחרים
).
 

נוRית

New member
מזכיר לי קטע...

(הגעתי מהראשי...)

יום אחד, בבואי לגן עם בתי, פגשתי שם סבתא של אחד הילדים, שאני מכירה אותה, כי היא היתה פעם מכרה של אבא שלי...
כשראתה אותי, אחרי ה"שלום-שלום", היא שאלה אם אני סבתא פה בגן...
אז כן, גם אני בהורות מאוחרת, יחסית, אבל זה הצחיק אותי, כי מה"דור" של אבא שלי, אז אני, מן הסתם, מה"דור" של הבן שלה, ולכן אני אמא בגן ולא סבתא....


לא, לא נעלבתי. סתם שועשעתי...
ולא, לא קורה לי הרבה שחושבים שאני הסבתא (כלומר - אולי חושבים, אבל לא אומרים לי זאת).
אני גם נראית יחסית צעירה לגילי...
 
זה קורה גם ההפך

אנשים לפעמים לא חושבים. אני בזמנו נתקלתי לא אחת אחת ממצב הפוך - כשכבר הייתי אחרי צבא ואנשים שהכירו אותי שאלו באיזו כיתה אני, כשזה קרה פעם עם אמא של מישהי שלמדה איתי באותה כיתה ביסודי. נפגעתי למדי כשחקרו אותי במעמד תשלום באשראי של מי הכרטיס, ביקשו תעודת זהות והסבירו לי ש"יש ילדים שסוחבים להורים את הכרטיס" (מעליב מאוד!).

לאחרונה נשאלתי ע"י נערה נחמדה ששוחחתי איתה אם גם אני בי"ב (אני בת 32) והפעם כבר לא נעלבתי, ולא בגלל הגיל, יותר בגלל הבגרות... וההבנה שיש אנשים שמקשרים לעצמם ולעולם שלהם - כמו זו ששאלה את נורית אם היא סבתא בגן, אני מניחה שבגלל שהיא בעצמה סבתא אז חשבה ככה.
 
יש עניין

כשאתה צעיר אתה רוצה להראות יותר מבוגר בגלל הזכויות שיש למבוגרים ושאתה מבוגר יותר אתה בד"כ שמח שאומרים לך שאתה נראה צעיר.
כנראה שמעט אנשים מרוצים באמת מאיך שהם נראים.
לי למשל יש קול מאוד דק שנשמע מאוד צעיר אז הרבה פעמים אני עונה לטלפון ומהצד השני אני שומעת "אמא בבית?" וזה מצחיק אותי כי אני האמא ויש כאן 4 ילדים מתוקים ואני לא בת 16 אבל בכל זאת טועים...
 


אבל זה לא רק הקטע הזה - זה לא שרציתי להיראות מבוגרת יותר, אבל בתור נערה ובחורה צעירה הפריע לי ולפעמים גם קצת פגע בי שהניחו שאני צעירה בהרבה מהגיל שלי. היום זה "פחות נורא", אבל זה שונה כשבגיל 20+ מדברים איתי על באיזו כיתה אני ומביעים חשדנות כשאני משלמת באשראי - כשאני מזכירה שכרטיס אשראי אפשר להוציא בגיל 16... גם כשהייתי עם הכרטיס של חשבון צעיר ושל חיילים נשאלתי בחשדנות של מי הכרטיס. כשהייתי קרובה לשחרור וזכיתי לתהיות מתי התגייסתי ו"מה, את כזאת גדולה?!", כולל מאנשים שהילדים שלהם למדו בשכבה שלי או שנה מתחתיי... כשאחרי שהשתחררתי רצו שמועות שנשרתי מהלימודים כי אנשים גילו שאני עובדת זה כבר לא היה מצחיק.

גם לי קורה הקטע של "אמא בבית?", ואני נוהגת לשאול בתשובה "אמא של מי?". בפעם אחרת ביקשו לדבר עם מבוגר, וכשאמרתי שאני הכי מבוגרת בבית זה לא עזר לי וביקשו את ההורים... עניתי שבגיל שלי כבר לא גרים עם ההורים.
 
אני אוהבת את זה

שחושבים שאני ילדה בטלפון. במציאות אני חושבת שאני נראית בגילי אז לפחות שבטלפון יחשבו שאני קטנה....
 

נוRית

New member
אני מניחה שהיא לא חשבה יותר מדי

כי ההיכרות היא די שטחית, בסך הכל,
אבל המצחיק שהיא לא עשתה את ההקשר, שאם היא סבתא, והיא ידידה של אבא שלי, אז מן הסתם הוא הסבא, ואני האמא....


טוב, נו, לא כולם הכי חכמים בעולם....
 

שבי38

New member
קרא לי

ששתי סבתות מבוגרות (באזור ה-70 ) החליטו שאני סבתא של נועה .
(אני לא נראת סבתא זה בדוק ) ובטיפשותי נעלבתי.
לגבי הילדים יכולה לספר לך שאני בת להורים מבוגרים וכשאבי נהג לבוא לאסוף אותי מהגן הילדים היו אומרים "הנה סבא שלך בא" (ללא בכוונה להעליב , פשוט כי הוא היה באזור ה50 והקריח מוקדם.)הייתי נעלבת.
 
למעלה