התלבטות (באמת קטנה) יחסים בעבודה
טיול משרדי ראשון מסוגו שאני יזמתי וארגנתי יוצא בעוד כמה ימים אל הפועל.
ואני מוצאת את עצמי בסוף חודש שישי, מרגישה שלא מסוגלת לעמוד בו פיזית (כואב לשבת נסיעה ארוכה, כואב עוד יותר ללכת, אפילו קצת, כואב הכי הרבה סתם לעמוד) וגם מנטלית (בוכה מכל שטות. ממש). וגם לא בא לי להתחיל לדקור את עצמי ליד כולם באוטובוס אחרי ארוחות, ולהתחיל לענות על שאלות.
הודעתי הבוקר שאני לא מצטרפת לטיול. היו מחאות אבל קיבלו, ואז הבוס המאד מקסים שלי ביקש ממני לשקול שוב, ביטל את כל ההתלבטויות שלי שקשורות להתחשבות במקום העבודה (אז נעשה עצירות. נסחוב בשבילך כיסא מתקפל כדי שתשבי בזמן ההדרכה. אם יהיה קשה נזמין לך מונית הביתה. אם לא יהיה מקום במיניבוס אז המוזמן שאינו עובד שלנו יוותר עבורך. וכו'). ברור שבכיתי. הבטחתי לשקול שוב.
אני לא רוצה לצאת. רוב הסיכויים שלא אהנה, כי ככה זה בהריון הזה. אבל לא נעים לי. וההורמונים מעצימים את זה. ואני מתבאסת מתגובות נוספות שאקבל, אולי, לפני הטיול וגם אחריו.
נכון שעדיף שאבוא ליום עבודה רגיל ולא אצא?