שאלה קטנה למנהלת הפורום....

[dominogrose]

שאלה קטנה למנהלת הפורום.... ../images/Emo10.gif

שמתי לב ששיניתם את שם הפורום מ"משפחות חד הוריות" ל"חד הוריות מבחירה" (שינית את זה אומנם מזמן... אבל הייתי חייבת להגיב...) אני הייתי חברה בפורום הזה בימים שמיכל לב הייתה המנהלת.... ורציתי לחזור שוב לפורום הזה שמאוד עוזר לי.... אבל השם של הפורום כעט אינו מתאים למצב שלי... אני בת במשפחה חד הורית ולא מבחירה... האם כולם כאן משפחות חד הוריות מבחירה...? ***סיון***

 

[קרן יבור]

לא אוכל לענות לשאלתך אבל.........

אוכל לומר לך שלמנהלת כעת יש בעיה עם המחשב והיא כבר 3 ימים לא פה...... עניתי לך כדי שלא תחשיבי שהיא לא מתייחסת לשאלתך במכוון.....

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

בעיקרון, כן! ../images/Emo4.gif

הפניתי את שאלתך למנהלת הפורום כדי שתקבלי תשובה מהירה

המידע מטוויטי, הניסוח שלי עקרונית, רוב הגולשות הן חד הוריות מבחירה אבל... יש לנו גם גרושים ואלמנים שלא גרשנו

בגדול, הפורום הזה גווע אז עשינו השתלטות, כמו בעסקים לקחנו פורום על סף סגירה הלבשנו לו חליפה יפה והשקנו לציבור בהצלחה אז את מוזמנת, כמו כל אחד אחר שרוצה לקחת חלק בפיטפוטיזציה העכשווית לנסות ולראות אם את מצליחה להשתלב איתנו נאחל לך כאן חנוכה שמח

ומתוק וטעים

ואפילו שבת שלום

נאוה על המקלדת טוויטי ברוח

סתאאאאם

 

[במבה במבי]

ברוכה הבאה סיון....!

היי סיון אני רווקה שרוצה להיות אמא ומתוך בחירה שלי בלבד בת כמה את? ספרי קצת על עצמך.. יש כאן לא מעט אמהות חד הוריות ואולי גם יצטרפו בנים בנות של אז שוב ברוכה באה במבה

 

[TWEETY =^.^=]

אלוההההההה סיון

מצטערת על התשובה המאוחרת, פשוט לא היה לי מחשב כמה ימים. אז ככה, השם אכן שונה, אך זו לא היתה המטרה ההתחלתית, לאחר שההנהלה הקודמת של הפורום עזבה, הפורום נשאר לא מעט זמן ללא הנהלה, ולכן דעך לעיתו. אני הגעתי במטרה לאחד שני פורומים ביחד ולהפוך אותם לאחד משגשג. היינו פה חודש לפני שהשם שונה, ולא הצלחנו לאושש את הפורום. מהיום שהשם שונה, כמות הגולשים יותר מאשר הכפילה את עצמה, כך שמבחינתי הצלחנו. כיום הרוב השולט בפורום הוא אכן חד הוריות מבחירה, ורוב השיחות והדיונים, סובבים, סביב נושא זה. ואת בהחלט מוזמנת להיכנס ולראות באם את מצליחה להשתלב בדיונים השונים שלנו. מה שלא תבחרי, שיהיה לך בכייפפפפפפ

 

[סטאר11]

היי טוויטי ../images/Emo13.gif

ברוכה השבה לפורום היית חסרה לנו, מקווה שהכול בסדר במחשב עדיין אין אף אחת/ד שבאים לבקר בציט.

 

[TWEETY =^.^=]

../images/Emo32.gif תודה יקירתי

ואני ממש מקווה שהכל פסדררררר עכשיו

לגבי הצאט, אני אהיה שם בסביבות השעה 22:00 - אז נפגש

 

[betya]

שלום לכולם וטוויטי ברוכה השבה ../images/Emo4.gif

חסרת לנו, והפורום די נרדם. גם המחשב שלי היה מושבת קרוב לשבוע ימים. תחושה כבדה יורדת עלי, מכל מקום וכיוון אני שומעת על אנשים במצב כלכלי קשה, וזה לאחר הסערה של השבוע שעבר עם התקציב וכל זה, וכבר מתברר שאין חדש תחת השמש, פרט אולי להתדרדרות המצב וגדילת הפערים הכלכליים בחברה - העניים יהיו יותר עניים והעשירים מכל מקום מקומם מובטח. אני קוראת בפורומים על אמהות חד הוריות שאיבדו (שוב) את מקום עבודתן, והחששות והפחדים שלהן דבקים גם בי, איך לעזזל אוכל להביא עוד ייצור לעולם ואני לעצמי לא יכולה ממש לדאוג (כרגע אני מובטלת - להזכירכם). בחודשים האחרונים אני מאוד מתלבטת בשאלה זאת והשעון מתקתקתקתקתקתק ובכל זמן ההתלבטות נראה לי כאילו לא יכול להיות שאחליט שלא להביא ילד, הכיצד? איך אוותר על חוויה שכזאת? ללדת ולגדל ולדאוג לייצור קטן, לתת ולקבל אהבה ללא תנאי,לעצב אותו/ה ולהעניק, מי בכלל שפוי מספיק לוותר על חוויה שכזאת שאין מקבילה לה? ובכל זאת - אם אנשים, משפחות "רגילות" עם שתי משכורות לא ממש מסתדרות אז איך אני עם משכורת אחת (במקרה הטוב) ממוצעת , שתיגמר מיד על שכ"ד ושכר מטפלת - לפחות בחודשים הראשונים לחיי התינוק? החומריות מעולם לא הטרידה אותי מאז ומתמיד התאמתי את צרכי ורצונותי למצב הכלכלי, תמיד סברתי שאנו כובדים כדי לחיות ולא להיפך, והאמת היא שבתכלס באמת לא צריך הרבה כדי לחיות ולחיות טוב (לא רמת חיים כי אם איכות), אבל לא כך הוא הדבר במקום שאנו חיים (ובכל מדינה "מתקדמת") ופרט לכך הילד/ה כנראה שלא יחשוב כמוני כי ילדים רוצים שיהיה להם מה שיש לילדים אחרים או לפחות קצת מזה, ואני כמו שאני רואה את הדברים כרגע - לא ברור לי אפילו מאיין יבוא האוכל וזה שוב אפילו במקרה האופטימי שבו אמצא עבודה נורמלית.

 

[TWEETY =^.^=]

המממממ,,,,,,,,הממממ

יקירתי, זה נושא שבו איני יכולה ליעץ או לעזור רק יכולה לספר מעצמי. תכננתי להביא ילד כבר בגיל 30, ואז בדיוק סגרתי עסק עצמאי שהיה לי, והחובות היו מפה ועד להודעה חדשה עקב פריצה וגניבת ציוד רב מאוד. החלטתי שאני רוצה להתבסס קצת מבחינה כלכלית, למצוא עבודה קבועה ואז להיכנס להרפתקה. עברו להם ימים, שבועות, חודשים וכמובן שגם שנים. ובגיל 35 פתאום אמרתי לעצמי, היייייי הלווווו עיצרי, עד לאן???. עד מתי??? השעון הביולוגי מתקתק, מעבר לכך שממש לא רציתי להיות אמא מבוגרת אלא להביא ילד בעודי ילדה

ואז החלטתי, שאם עבודה או בלי עבודה, אני הולכת על זה ועד הסוף, די צרה לשעתה וכשנגיע לגשר הזה נחצה אותו. כיום אני משתכרת 1300 לחודש, ומזה מחזיקה דירה בקושי וממנת את הטיפולים - אז אני לא אגיד לך שזה קל, זה קשה ומאוד,,אבל לא בילתי אפשרי. חוצמיזה אני עושה לי חישובים של השנה הראשונה של הילוד שבה, למעט טיטולים ועוד קצת מסביב כמו חיסונים וכל מיני לא צריך יותר. כי חדר, הוא לא יצטרך - ישן איתי. לבוש הוא יקבל מתנות והרבה. אוכל - אני מאוד מקווה להניק לפחות שנה, עגלה לא צריך - יש מנשא והוא יותר זול,,,,כך שדרך המשקפים האופטימיות שלי, יש לפחות עוד שנתיים שבהפ אני יכולה להסתפק עם מה שיש. בנתיים אני מחפשת אפשרויות לעבודה דרך הבית, ואני מקווה שיהיה בסדר. אז אולי אני אופטימית, אבל כך חייתי כל חיי ולא היה לי רע. וכמו שאמרתי כבר - הכסף הוא כמו בחיים, פעם יש ופעם אין, וכשיש זה לא ערובה לכך שתמיד יהיה (מנסיון) וכשאין זה גם לא ערובה שתמיד לא יהיה,,,,אז אני לא עוצרת תוכניות, נהפוכו - מעבירה אותם להילוך גבוהה יותר.

 

[קרן יבור]

היי טוויטונת......./images/Emo24.gif

האופטימיות שלך ראויה להערצה!! געגעתי אליך.... הפרעושים שלי פסיידר....רק אני תשושה... מקווה שהלך לך טופ....רוצה לשמוע!!