שאלה קטנה עם משמעות גדולה

[עינת גבע]

שאלה קטנה עם משמעות גדולה

"מה דעתך"? וכל המרבה הרי זה משובח. השאלה ה"קטנה" :"מה דעתך"? היא שאלה שעשויה לרומם ילד/אדם ומערכת יחסים. תועלת תצמח ממנה אם הילד ירגיש חופשי לומר לנו מה הוא באמת חושב, אם יהיה סבור שנאזין לו ברצינות ובתשומת לב ולא ננסה להפריך את דבריו. כל פעם שנשאל את הילד "מה דעתך"? נזכה אותו בחסד, נזמן לו חוויה שלא תסולא בפז תחושה של חשיבות, של ערך, של משמעות והתנסות מבורכת של קבלה ותחושת שוויון ושייכות. זו הדרך להעביר לילדינו את המסר שאנחנו מתעניינים בו ובמחשבותיו ושדעותיו חשובות בעיננו. בדרך זו נגביר את הסיכויים שהילד יתעניין בעתיד גם בדעותינו ויתייחס אליהן ברצינות. לסיכום: התייחסות לדעות של הילד באותה רצינות שאנו שואפים שיתייחס לדעותינו, פותחת פתח ליחסי קרבה ולהבנה הדדית. וכול התורה כולה טמונה בשאלה אחת "קטנה" "מה דעתך? " מה דעתכם? , עינת גבע, מכון אדלר.

 

[אומניתבנשמה]

דעתם חשובה

לעיתים רבות אני שואלת את דעתם של ילדיי סומכת על שיקול הדעת שלהם ושמחה לקבל דעה רעננה- שלרוב הינה נטולת אינטרסים ביתי הינה בעלת דעה נחרצת, היא פוסקת בעניינים שבהם אני מתלבטת קשות כך קרה כאשר היתה לי התלבטות גדולה אם להתחיל לעבוד בחברה מסויימת ביתי מנתה בפניי את היתרונות הרבים וגרשה את ספקותיי לימים התברר שצדקה מאוד נתתי אז את האוקיי שלי למעסיק החדש ומאז מקום עבודה זה הוא מקור פרנסתי ובית שני אני בעד לשמוע לדעתם של ילדינו ואף להחשיב אותה

 

[עינת גבע]

התיעצות כדרך חיים

שלום רב, השיתוף שלך מרגש ומעיד על יכולתם של ילדים גם לעזור לנו בהתלבטויותינו. למדתי שילדים בכל גיל מפתיעים. מעניין איך הגיבה הבת שלך כשהבינה שיש לה יד ורגל בהחלטתך. בדרך כלל, ילדים מרוצים, זוקפים את קומתם, מבססים את הערך ואת המשמעות שלהם דרך הצד המועיל והתורם של החיים. האם גם בתך מתייעצת איתך/עם אחרים? בדרך כלל, כשאנו מתייעצים עם הילדים, אנו מניחים את היסודות לכך שגם הם יהפכו לבני אדם מתייעצים. תכונה זו מקלה ועוזרת להם בחיים. עינת גבע, מכון אדלר.

 

[ארזברנוי]

התיעצות כדרך חיים

קראתי את ההתכתבות שלכם בנושא "מה דעתך", התיעצות עם ילדים. הבעיה שלי היא שהרבה פעמים איני יכול לקבל את העצה של הילדים. ואז...? ארז בר נוי

 

[אומניתבנשמה]

ביתי הגיבה בשמחה

ואף ביתי שמחה לשמוע איך אני מספרת לחברותיי ולהורי על העיצה הנבונה שנתנה לי ביתי בלבטיי הגדולים אני תמיד שמחה לעצתה- שהיא אופטימית ופתוחה לעומת חברותי שלעיתים באות עם מטען חיהן שהוא לפעמים כבד ופסימי

 

[עינת גבע]

לתת קרדיט

איננו חייבים להסכים לדעה של הילד. עלינו לקבל שזו דעתו. ולתת לו קרדיט על מחשבה עצמאית, יצירתית או מעניינת. לעיתים, ברגע הראשון הטייס האוטומאטי עשוי להוביל אותנו לביקורת או לויכוח. כדאי להמתין עם התגובה הספונטאנית ולומר לילד משהו בנוסח " זה מעניין..." ולקחת פסק זמן . כשהילד יבין שהוריו הקדישו מחשבה לדבריו, גם אם לא יסכימו לתוכניותיו, יש סיכוי שהוא ימשיך לשתף אותנו בהרהורי ליבו ויכניס אותנו לעולמו הפנימי. התרשמות הילד ששיתוף יזכה אותו בהאזנה הוגנת ואוהדת חשובה. ההרגשה כי איננו שרירותיים ואימפולסיביים בתגובותינו. אנו שוקלים בכובד ראש את נקודת המבט שהיציג, מקנות לנו נקודות זכות בנפשו ומהוות אותות ומופתים לכך שאנו מבינים וראויים להיבחר לאוזן קשבת וכמדריכי דרך גם אם אנו חולקים בסופו של יום על דבריו. מה דעתכם? עינת גבע יועצת משפחתית מכון אדלר