שאלה קטנה

[סבא נחמה]

שאלה קטנה

בס"ד שלום לכולם :] מתנצל שאני שואל שאלה שודאי שנשאלה מספר פעמים אך לא מצאתי לה את התשובה, ואני כרגע לא ליד הספרים שיכולים לעזור לי במסע אחר התשובה (ולא אהיה בשנתיים הקרובות.. צבא..) והנושא די דחוף לי. יש במיתולוגיות רבות, סיפורים על חברות/כידונים/... אשר מסוגלים לחדור כל שריון, באמצעות כישוף כלשהו . אשמח לשמוע ולדעת על כאלה נשקים, שמם, והסיפור שסביבם. אני יודע שזה נשמע הזוי, אבל אני צריך את זה עד יום ראשון, בשביל הצבא.. המשך ערב נעים ותודה רבה

 

[Nogmor]

הממ שאלה מעניינת.

ישנם הרבה כלי נשק וחרבות למיניהם אבל ספציפי כאלו שחודרות שיריון דרך כישוף כלשהו? אמ.. אפשר לנסות את החרב של פרסיאוס שהייתה בעיקרון של זאוס (או אתינה, זה משתנה ממקום למקום) ושומשה להוריד את הראש של הגורגון מדוזה.. מספיק טוב?

 

[לגוטל]

נשקים קסומים ניתן לראות במיתולוגיות

רבות, באם הם הנשקים של האלים או של גיבורים. במיתולוגיה האירית יש את החנית האדירה של קוכולין Gae bolga ואי אפשר להתמודד נגדה. קיימת שם חנית נוספת שנקראת 'המשמידה' בסיפור על ילדיו של טורין (Tureen) שבכל מה שהיא נוגעת הוא עולה באש. במיתולוגיה הנורדית יש כמובן את החנית הקסומה של אודין Gungir שאם זורקים אותה על מישהו היא תמיד פוגעת אאל"ט, הגמדים הכינו אותה. גם את פטיש המלחמה האדיר של תור ('מג'וֹלְנִיר') הכינו הגמדים. רוב הסיפורים לא מתמקדים בכלי נשק, אלא באלה שמשתמשים בהם... ושמות הכלי נשק רק מוזכרים ולפעמים גם היוצר שלהם.

 

[0Pandemonium0]

מה עם אקסקליבור?

 

[Y. Welis]

כבר מיתוס אנושי יותר, בלי קשר לאלים

אלא ל'גבירה מהאגם' - כנראה מכשפה מסוג כלשהו. ואגב המקבת ההיא נקראה 'מיולניר'.

 

[0Pandemonium0]

כן, אבל בכל-זאת כלי נשק קסום, לא?

אולי זה מה שהוא מחפש.

 

[Y. Welis]

כן, אבל קצת מחוץ למיתולוגיות

 

[Nogmor]

זאת פשוט מיתולוגיה אנגלית

 

[סקיפי]

זו לא. זאת בדיוק הבעיה.

המיתולוגיה הקלטית היא עניין אחד; האגדה על המלך ארתור היא משהו שונה לחלוטין - וכן, זו אגדה.

 

[Nogmor]

סיפורי עמים

 

[סקיפי]

אני לא חושבת שנכון להגדיר את זה ככה

האגדה על המלך ארתור נכתבה, אאז"נ, במאה השתים עשרה על ידי נזיר נוצרי, בשלמות. זה לא סיפור עם.

 

[Nogmor]

הממ.. אבל היו עוד עדוית, פרט לנזיר.

 

[Y. Welis]

אכן מיתוסים עממיים

כי הם החלו לפני שג'פרי כינס אותם ונפוצו בין משוררים נודדים.

 

[Nogmor]

הוא פשוט לקח את כל מה שהוא שמע

וכינס אותם לתוך הסיפור המרכזי על המלך ארתור וכל הרקע. רוב הסיכויםם שהוא אפילו שמט מספר פרטים שלא ממש עניינו או היו רלוונטים, אך חשובים פשוט כי לדעתו לא היו צריכים לדעת אותם. (צנזורה כמו בכל סיפור עממי או מיתולוגיה.

)

 

[Mirrorshades]

אני הייתי אומר,

שגבירת האגם, כמו אחותה הזדונית, הן אלות קדומות שהוצנעו על ידיי הצנזורה הנוצרית.

 

[סקיפי]

ובהקשר...

אני ממליצה פה על הרבה ספרים, לאחרונה. לכו לקרוא את 'ערפילי אבלון', של מריון צימק בריידלי.

 

[Y. Welis]

וכן על 'אגדות השולחן העגול' שבהוצאת

'מודן' - זה אמנם תרגום מעובד לקהל צעיר, אבל יותר אותנטי מהגירסה של צימר, שמשלבת הרבה רעיונות מודרניים. אחת הבעיות ברעיונות המודרניים הללו, שיש רצון עז מצד מחבריהם להאמין ברקע הקלטי, ולמצוא מקבילות בין אלמנטים קלטיים לבין האגדות הארתוריות, עד שלעיתים היצירתיות של האגדות הארתוריאניות והמסר השונה שלהן, המנותק במידה רבה מכל רקע קלטי, מוזנחים.