שאלה קטנה

[john1987]

שאלה קטנה

בדף התוכניה של פסטיבל אבו-גוש (במהרה בימינו) כאשר פותחים אירועים שונים, נשמעת ברקע הקטלה של דוגמית מהיצירות. הדוגמית מהמיסה בסי מינור של באך היא כמובן האניוס דיי המפורסם. רציתי לשאול האם מישהו יכול לזהות האם ההקלטה הנשמעת שם היא מתוך דיסק רשמי או הקלטה של הופעת האנסמבל הספציפי שמוזכר בתוכניה. תודה מראש לכל עונה

 

[Petrus]

הקלטה מדיסק

אני לא יודע מאיזה דיסק, אבל זה בטח משהו די ישן.

 

[dPolaski]

זמרת נוראית.

 

[john1987]

אני יותר מתעניין בבאסו

אבל ביצירות מהסוג הזה, בשביל לשמוע אותו טוב אתה צריך את ההקלטה ולהקשיב לה די הרבה.

 

[cut2]

נראה לי שכדאי לומר קוניטנואו

'באסו' נשמע כמו שם כזה של מישהו מהשכונה... מה חיפשת לשמוע בקוניטונואו שם בכל אופן? זמרת די מבאסת, אכן. אין כאן ממש רוך או חום שאני כמאזין רוצה שהקונטרה-טנור (או האלט, אם תרצו) יקרין כאן.

 

[john1987]

ובכן

בלימודי צ'מבלו אנחנו קוראים לזה "באסו", ויש לזה גם נגזרות, לדוגמת, "דוד שמר הוא באסויסט מדהים". הבאסו של האניוס דיי הוא לא קל ואני מחפש, אממ, "טיפים" ממבצעים אחרים. לגבי הזמרת - אני לא מחפש, אישית, רוך או חום באניוס דיי - אני מחפש עוצמה וקריאה. הדבר הבעייתי היחידי שאני מוצא בביצוע שלה זה מעט מדי קישוטים. מניסיון אני יודע שזו יצירה מאוד קשה לביצוע שצריכה קול מפותח ומבוסס היטב, ולכן אני מעריך כל אדם שמסוגל לשיר אותה, שלא לדבר עם דינאמיקה וטעם טוב.

 

[Petrus]

וטעם טוב לא אומר בלי ויברטו היסטרי?

 

[john1987]

ממש לא

אני לא מאלה שחושבים ששירת בארוק צריכה להיות נטולת ויבראטו - הרי ויבראטו זה חלק טבעי מהקול האנושי, ואין שום סיבה לנסות בכוח להיפטר ממנו לחלוטין רק כי זה נחשב יותר מתאים לסוג המוזיקה הזו. (אני אישית חושב שלשיר לאורך שנים בצורה הזו עשוי לפגוע בקול). אין בהקלטה הזו ויבראטו היסטרי (="טרמולו"), אלא ויבראטו רגיל לחלוטין שלאוזן הרגילה לשמוע את השיר הזה מבוצע בקול היחסית דל בויבראטו של הקונטרה-טנורי אלטים נשמע היסטרי במיוחד.

 

[Petrus]

ביצוע תקופתי אומר לפי התקופה ולא לפי החשק

עניין השירה נטולת הווירבטו בתקופת הבארוק הוא ידוע והוכח כבר בהרבה מחקרים (ואני לא מנסה להשמע דמגוגי). אם רוצים לעשות ביצוע תקופתי ונאמן למקור (ובתור מישהו שלומד להיות קונטרה-טנור ולנגן בצ'מבלו, אני חושב שאמור להיות בך את הרצון הזה). יש סגנון שירה שתואם את התקופה, והזמרת בהקלטה לא תואמת את התקופה (כמו גם התזמורת בהקלטה). אני לא חושב שזמרים מנסים להגביל את הוויברטו שלהם. כשמדובר בוויברטו טבעי שנובע מהדהוד של הקול בחללי התהודה, אין עם זה שום בעיה, ובד"כ מדובר בוויברטו מאוד עדין. אני מדבר על ויברטו מאולץ ונשלט, שזמרים עושים בכוונה. אני לא מבין למה אתה חושב שלשיר ללא ויברטו פוגע בקול בטווח הארוך. חשוב לציין גם שאני לא חושב ששירת בארוק צריכה להיות נטולת ויברטו באופן מוחלט, אבל השימוש בוויברטו צריך להיות מתון ומושכל, במקומות הנכונים כקישוט או כהדגשה, ולא בתור איזו ברירת מחדל. וגם אז בצורה עדינה. דרך אגב, עד כמה שאני יודע טרמולו זה חזרה מרובה על אותו צליל, ולא "ויברטו גדול" או משהו כזה.

 

[ב ד ו ל י נ ה]

אם היית זמר היית יודע ש-

לחנוק את הצליל ולא לתת לו ויברציה טבעית כן הורס את הקול כי- כאשר שרים באופן מלאכותי ללא ויברטו זה אומר שאתה תופס את המיתרי הקול ולא נותן תנועה חופשית של אויר דרך מיתרי הקול. ולכן אם אתה שר בצורה שבה אתה מנסה לבטל את הויברטו הטבעי אתה למעשה שר באופן תמידי עם מיתרי קול חנוקים, דבר שבהחלט יביא להריסת הקול. אני לא אומרת שאסור לעשות צליל נטולי ויברטו, אפשר ואף רצוי, הגיוון ושמירה על סטייל הם מבורכים! אבל צריך לשמור על הגיון בריא... הבעיה עם ויברטו מתחילה עם זמרים שלא מצליחים לשמור על יציבות באויר וכך יוצא ויברטו מטורף- עיין ערך מקהלת המט... (אוי ויי!!!) אם תקשיב לזמרי בארוק בכל רחבי אירופה למשל- תשמע שהם שרים בארוק עם ויברטו קליל וטבעי שאתה לא מרגיש בו בכלל.. והויברטו שאתה מדבר עליו "שנובע מהדהוד של הקול בחללי התהודה"- לאיזה בדיוק חללי תהודה אתה מתכוון? לחלל האולם\ כנסייה ? או לחלל הגוף? כי חלל של מבנה יוצר ויברטו מסוג אחר לגמרי- יותר נכון, אין זה ויברטו אלא הידהוד של הצליל.. ואם אתה מתכוון להידוד בחלל הגוף, אז חזרנו לנקודת ההתחלה

 

[Petrus]

במקרה אני זמר

וכמו שאמרתי מלכתחילה, בהתכווני לתהודה בחללי הגוף, שכששרים נכון ויש רזוננס טבעי בחללי הגוף, נוצר ויברטו כתוצאה מהדהוד של הצליל. אני מתכוון לויברטו הנשלט. איך זה שזמרי בארוק מסוגלים לשיר באופן סלקטיבי עם ויברטו? הרבה פעמים במוזיקת בארוק אפשר לשמוע שכשזמרים מחזיקים צליל ארוך בד"כ הוא מתחיל ללא ויברטו ואז מוסיפים לו ויברטו. וגם איך תסבירי את העובדה שזמרים ששרים ורדי שרים עם הרבה יותר ויברטו מאשר זמרים ששרים מוזיקת בארוק? זמרי ורדי שרים יותר "נכון"?

 

[ב ד ו ל י נ ה]

אל תבין אותי לא נכון...

אין לי שום כוונה לריב או משהו כזה- אני רק מנסה להבהיר פה כמה דברים. איני אומרת שזמרי ורדי שרים יותר נכון- אולי אפילו להפך. אבל בו נתחיל מכמה דברים בסיסים- זמרי בארוק בוחרים להחזיק את הצליל ואז לשחרר אותו עם ויברטו בגלל בחירה סגנונית ואסטטית גם זמרי ורדי יכולים לעשות זאת זה.. הם פשוט בוחרים שלא. דבר נוסף הוא- הטכניקה של הזמרים היא אותה הטכניקה, מה שקובע לגבי איזה מוזיקה תשיר הוא טבע הקול שלך- גדול, קטן, צר רחב וכולי... הויברטו לא נובע מהרזונטורים בגוף, הויברטו נוצר מהאוויר שעובר דרך מיתרי הקול, הרזונטורים מוציאים את הצליל החוצה ברמה כאילו "מוגברת" כמו דרך הגברה.. ולכן שומעים זמרי אופרה יותר מזמרי- מיקרופון, כי הם משתמשים ברזונטורים, אין לזה שום קשר לויברטו. ובקשר ללמה זמרי ורדי שרים עם יותר ויברטו- א- הם חיים באגו של טריפ של "אוי אני רוצה להראות שיש לי את הקול הכי גדול ואני צריך לעבור את כל התזמורת ושישמעו אותי בשורה אחרונה- אחרת אני לא יותר טוב מזמר בארוק" ולכן הם לוחצים על המיתרי קול ויוצרים ויברטו נוראי!! ב- לזמרי ורדי קולות יותר גדולים שדורשים יותר שליטה של אויר ולכן יכולות להיות יותר בעיות. וחוץ מזה שיש מספיק זמרי בארוק עם קולות קטנים אך ויברטו נוראי שנותר מחוסר טכניקה ושליטה נכונה.. אממ.. אני כבר לא זוכרת על מה התחיל הדיון..

 

[Tragedie lyrique]

ויברטו.

הויכוח סביב המושג ויברטו בהקשרו הבארוקי-קלאסי הגיע לעולם לא כל כך מזמן. לפני בוא התקופה הרומנטית - או שמא, לפני עידן ה"גראנד אופרה", המוזיקה הוקאלית והליווי שלה היו כתובים באופן שלא דרש כמות ונפח צליל כמו המוזיקה המאוחרת יותר. עם בניית בתי האופרה הגדולים והרחבת התזמורת, גם הדרישות של עוצמת ההפקה הקולית והפקת נפח הקול עלו. הגברת הצליל מתרחשת ע"י שימוש גדול יותר באויר. שימוש גדול יותר באויר (במיוחד שימוש לא נכון באויר) גורם להיווצרות ויברטו "מוגזם". (ראה ערך רנטה סקוטו בתפקיד אביגייל בנבוקו עם מוטי מEMI) החל מאמצע המאה ה20 התחילה לעלות המודעות למוזיקה פרה קלאסית וקלאסית מוקדמת (ראה ערך החל מאידומנאו ומטה). בתחיל הגילוי מחדש של התקופה הפרה-קלאסית, שרו אותם זמרי גראנד אופרה שחונכו על הפקת צליל ורדי-וגנריאנית, והתוצאה הייתה כמובן - על הפנים. החל משנות ה80 החל גל המודעות השני למוזיקה פרה קלאסית. הגל הזה כבר כלל לא רק את גילויים מחדש של היצירות, אלה גם את גילוי הסגנון הנכון של התקופות האלו. ואז נוצר הויכוח בין אלה שרוצים לשיר ברוק וקלאסי עם הפקה קולית סטייל גראנד אופרה לבין אלו שרוצים להשאר נאמנים לתקופה. כמובן שאז באו "חכמים" גדולים ואמרו - "אבל שירה בסגנון פרה-קלאסית היא משעממת". אובכן, פה אין הרבה מה להגיב חוץ מלקנות להם זוג כרסיטים לפסטיבל ביירות לקיץ הקרוב. אני מאמין שזמרים שבאמת רוצים להתעסק עם פרה-קלאיסקה צריכים להחליט זאת דיי בתחילת הלימודים שלהם ולעבוד עם מורים שמתמחים בסגנון מתחילת הלימודים.

 

[ב ד ו ל י נ ה]

טרגדיה לירית שלי- אתה צודק אך..

בקשר ללימודי זמרים- הטכניקה היא אותה טכניקה לכולם- לגבי- איך להפיק צליל נכון בלי פגיעה במיתרי הקול. (חוץ מכל מיני שיטות לימוד של- תכניס ת'קול לשם, ותעביר אותו דרך התחת לנחיר השמאלי..) כשתלמיד עם קול ויולדי רוצה לשיר ואגנר זה לא יעזור לו אם הוא ינסה ללמוד טכניקה אחרת- הקול שלו פשוט לא מתאים לזה.. וכנ"ל להיפך. הטבע של הקול הוא שיקבע מה ישיר התלמיד. אך (!) הדרך המאוד קלה להרוס קולות היא לתת להם יצירות שאינן מתאימות להם- ראה ערך- למה מריה קאלאס איבדה את קולה כל כך מהר, ולמה היא ירדה מהבמה בגיל 18 למשך שנה כדי להעלים ויברטו עצבני מהקול שלה... כל זמר- אפילו עם המורה הכי טוב איפה שלא תבחר- תיתן לו יצירה שלא מתאימה לקולו ותעבוד עליה המון זמן ותכניס אותה חזק לתוך הקול ותמשיך ככה יותר מידי זמן- והלך הקול.. חשוב מאוד ללמוד אצל מורים איכותיים לא משנה אם אתה זמר בארוק, או ורדי או לא יודעת מה...

 

[חלילנית סוררת]

../images/Emo45.gif בחורה אינטיליגנטית...

 

[א מ ר י ל י]

אם יורשה לי....

אני מסכימה איתך בכל ההודעות שרשמת מעלה אך להודעה זו אני רוצה להתייחס לדבר מסוים אחד : אין דבר כזה טכניקה אחת לכל הזמרים,לא כל מורה מלמד את אותה טכניקה,כל אחד הגיע מאסכולה שונה לגמרי הדוגלת בדברים שונים,צורת עבודה שונה,פדגוגיה שונה וכדומה. נהוג לייחס לשירה הבארוקית ולשירה העתיקה נפח קול קטן ולשירת הבל-קנטו קול גדול ורחב ויש בזה מעט צדק שכן אם נעמיד זמר בעל נפח קולי קטן לצד זמר בעל נפח קולי גדול ההבדלים יהיו עצומים ולתפקידים אצל פו'ציני,רוסיני,בליני ושות' לא מתאים קולות בעלי נפח קטנים,המנעד שנדרש לתפקיד כמו גם העוצמה משתנים מאוד. עניין המורה גם דבר משתנה:הוא דבר של כימיה בין תלמיד ומורה,התאמה,בדרכה ועבודה אישית,כמו שכל מורה מלמד טכניקה שונה ממורה אחר,העבודה עם התלמיד משתנה,רק צריך לזכור דבר אחד חשוב,לא שמנה מוזיקה עתיקה או רמנטית או מודרנית או אחרת,לא כדאי לקפוץ למים עמוקים מדי או להיתלות על אילנות גבוהים מדי כאשר אין טכניקה בקול שיושבת וכאשר אין הפקה קולית נכונה,אמביציה זה לא מספיק....זה גם עניין פיזי. אם יש דיון לגבי איזה זמר מתאים לאיזה רפרטואר הרי שפעם היה דיון כיצד יש להופיע כאשר שרים באך וכיצד יש להופיע כאשר שרים פוצ'יני...בטח שלא בלבוש חשוף מדי כאשר שרים באך... גם אני לא זוכרת איך השרשור התחיל אבל נכתבו בו דברים מעניינים.

 

[א מ ר י ל י]

בדרכה-הדרכה

 

[Kapoam]

הסדנה חוזרת!!!

שמעתם שהסדנה למוסיקה עתיקה בירושלים חוזרת לנוף בסוכות הקרוב? עפ"י הפרסומים שקראתי מגיעים השנה מורים ממש טובים: אן מונואיוס וסטיבן וארקו בזמרה, אנטוני פיי בקלרינט, קייט קלארק בחליל, מיכאל שניידר בחלילית, ג'ונתן מנסון בצ'לו ועוד אמנים מצויינים. הקורס גם חוזר העירה, לירושלים ויתקיים בהיברו יוניון ובבית שמואל, שזו עוד סיבה מצויינת להירשם, לא?

 

[Figgy]

דווקא

אני אולי סופראן (אני לא אוהד גדול של הביטוי "קונטרה-טנור") ולומד צ'מבלו, אבל אני רחוק מלהיות פנאט של ביצועיים היסטורים. אני מחבב אותם, אמת - כלים תקופתיים נשמעים לי יותר טוב לדוגמה, אבל מצד שני, אני מאוד לא מחבב את הכיוון הבארוקי הנמוך. ההסבר של בדולינה לפגיעה בקול עקב הדחקת הויבראטו הוא מדויק לחלוטין. אני כרגע קורא את הספר The Structure of Singing מאת ריצ'ארד מילר, ורוב הספר עוסק באספקט הפיזיולוגי של שירה. על פי הספר, ויבראטו הוא תהליך ניורולוגי ברובו - המוח משחרר פעימות אל מיתרי הקול שגורם להם לרטוט, כאשר יש תמיכה מאוזנת בין הרזונאטורים למערכת הנשימה (מה שנקרא בשפת העם, אפוג'יו). הקול שלי, לדוגמה, די עשיר בויבראטו. כאשר אני עושה קרשנדי הוא מתחיל חלק ומכניס כמות מורגשת של ויבראטו, אבל בשירה רגילה הוא בהחלט לא חלק, ואני לא רואה שום סיבה לכפות עליו להיות קול אחר, בשביל להתאים את הרפרטואר שאני אוהב לשיר. לגבי טרמולו - בספר הנ"ל הוסבר שאוסילציה, ויבראטו וטרמולו הן שלושה דרגות של אותו עיקרון העליה וירידה בחצי טון או יותר, רק במהירות איטית מאוד (אוסילציה, שזה ויבראטו רוטט לא אחיד ולא בריא), מהירות רגילה (ויבראטו הוא 6-8 מחזורי ויבראטו בששניה) וטרמולו זה ויבראטו כה מהיר שהצליל מתקצר ומקפל אפקט של "חלש-חזק-חלש-חזק".

 

[john1987]

זה היה אני

במחשב זר..