חלילה.
הנאמר לעיל נוגע רק לפסיקים ונקודות. סימן קריאה, סימן שאלה, שלוש נקודות וכדומה ששייכים לדברי הדובר באים תמיד בתוך המרכאות, ואילו כשהם שייכים למשפט הכללי, הם באים תמיד מחוץ למרכאות. זה מוצג מאד בבהירות בדוגמאות שבאתר האקדמיה. כל זה תופס פוקוס אם מבינים (מה שמוסבר שם) א. שמדובר פה למעשה בצירוף של שתי מערכות של סימני פיסוק - זו ששייכת לדיבור הישיר (זה שבתוך המרכאות) וזו ששייכת למשפט עצמו; וב. שמשאירים רק סימן אחד. אז כשמדובר בפסיקים או בנקודות, אנחנו בוחרים איפה לשים אותם (כי שני המקומות לגיטימיים - אמור, כביכול, להיות פסיק או נקודה גם בתוך המרכאות וגם בחוץ), אבל כשמדובר בסימנים אחרים, יש להם מקום מוגדר מאד - אם הם מתלווים לדבריו של הדובר, בתוך המרכאות, אם הם חלק מהמשפט השלם, מחוץ למרכאות. אגב, מה שמסקרן אותי, זה מה עושים במצבים שהאקדמיה לא מתייחסת אליהם, למשל, כשיש סימן פיסוק מוגדר גם לדובר בתוך המרכאות וגם למשפט הכללי. למשל: מי מהמפגינים צעק, "הלאה השלטון!"? הרי סימן הקריאה הוא חלק בלתי נפרד מהציטוט, וסימן השאלה הכרחי כי זאת שאלה, אז נוצר פה מצב של פיסוק כפול, שלפי ההסברים באתר האקדמיה לא אמור להתקיים בכלל.