שאלה קטנונית

[ailag]

שאלה קטנונית

מרכאות וסימני פיסוק אחרים (למשל "בלה בלה".) האם קודם יבואו הנקודה או הפסיק, ואז המרכאות בסוף המילה? ("בלה.") או ההפך? ("בלה".) כי מצד אחד, המשפט שלי צריך להסתיים (עם נקודה), ומצד שני גם המשפט של זה שציטטתי צריך להסתיים..

 

[strahd]

אז ככה

באנגלית כותבים את הנקודה ולאחר מכן את המרכאות. בעברית ראיתי שאפשרי להשתמש בשני המקרים.

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

לא קטנונית בכלל, גליה

בדיאלוגים, הפיסוק הוא בתוך המרכאות. לדוגמה: "שלום," אמרתי. "מה שלומך?" הוא ענה לי. הוא אומר, "אין דבר, זה בסדר." אבל, המרכאה תהפוך לגרש כאשר זה ציטוט בתוך ציטוט: "שמעת שנירה אמרה 'לך תתחפף' למנהל?" שלא בדיאלוגים, הפיסוק הוא מחוץ למרכאות. לדוגמה: ראיתי שלט "אסור לעשן". האם זה עונה על השאלה שלך?

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

ועוד הסתייגות אחת

מה שכתבתי בתשובה למעלה, כך נהוג בספרים. בעיתונים, נהוג להכניס מרכאות בתוך הפיסוק. הוא אמר לי: "לכי מכאן". כך שכאמור, יש הבדל בנוהג בין עיתונות לפרוזה. הנכון הוא, אגב, כמו שכותבים בספרים.

 

[ailag]

../images/Emo51.gif

הכל התחיל מזה שמורה אמריקאית תיקנה אותי, וזה לא נראה הגיוני. אחרי זה השוויתי לטקסט בעברית ובאמת התיקון שלה (היא אמרה שהנקודה או הפסיק תמיד בפנים) לפעמים עבד ולפעמים לא.. אז תודה

 

[עוד קרן אור]

אם אני לא טועה יש הבדל גם בין

הנוהג האמריקני וזה האנגלי. האמריקנים אכן כותבים את סימני הפיסוק בתוך המרכאות. תמיד (תאמינו לי, נבחנתי על זה מספיק פעמים בשיעורי הדיקדוק...). אבל האנגלים שמים את הפיסוק מחוץ למרכאות... דרך מעניינת לבדוק אם זה נכון היא לכתוב אותה פסקה פעמיים במסמך וורד ולקבוע לכל פסקה שפת איות/דקדוק שונה - אחת אנגלית ארה"ב ואחת אנגלית UK ולראות איך המאיית של וורד מתייחס לזה. גמר חתימה טובה לכולם!

 

[Boojie]

באתר האקדמיה יש דף שמוקדש

לנושא הפיסוק, ושם (בסעיף שעוסק ב"פיסוק של דיבור ישיר") אפשר לראות שכל האופציות מקובלות, כשיש כאלה שמשתמשים בשילוב שלהן לפי הקונטקסט (מה שמסבך את העסק בצורה איומה). ברוב המערכות בוחרים כלל האחדה מסוים והולכים לפיו. אני פועלת לפי כלל ההאחדה המקובל במערכות שאני עובדת בהן, ולפיו סימני הפיסוק יבואו לאחר המרכאות. בכלל זה יש היגיון אם מעוניינים ללכת לפי כלל אחיד - כך לעולם לא יתקיים משפט שאין נקודה בסופו.

 

[Eldad S]

בוג'י, גם אני נוהג לפסק טקסטים

היוצאים תחת ידיי, באופן שציינת. הבעיה היא, מה קורה כאשר בתוך המרכאות אמור להופיע סימן פיסוק השונה מאשר בסופן, לדוגמה - סימן קריאה, כאשר בסוף המשפט אמורה להופיע הנקודה. אם אני מבין נכון, את פשוט תכתבי את סימן הקריאה (או סימן שאלה, או כל סימן אחר האמור להופיע בתוך המובאה) לאחר המרכאות, וזה גם יהיה סימן הפיסוק האחרון במשפט?

 

[Boojie]

חלילה.

הנאמר לעיל נוגע רק לפסיקים ונקודות. סימן קריאה, סימן שאלה, שלוש נקודות וכדומה ששייכים לדברי הדובר באים תמיד בתוך המרכאות, ואילו כשהם שייכים למשפט הכללי, הם באים תמיד מחוץ למרכאות. זה מוצג מאד בבהירות בדוגמאות שבאתר האקדמיה. כל זה תופס פוקוס אם מבינים (מה שמוסבר שם) א. שמדובר פה למעשה בצירוף של שתי מערכות של סימני פיסוק - זו ששייכת לדיבור הישיר (זה שבתוך המרכאות) וזו ששייכת למשפט עצמו; וב. שמשאירים רק סימן אחד. אז כשמדובר בפסיקים או בנקודות, אנחנו בוחרים איפה לשים אותם (כי שני המקומות לגיטימיים - אמור, כביכול, להיות פסיק או נקודה גם בתוך המרכאות וגם בחוץ), אבל כשמדובר בסימנים אחרים, יש להם מקום מוגדר מאד - אם הם מתלווים לדבריו של הדובר, בתוך המרכאות, אם הם חלק מהמשפט השלם, מחוץ למרכאות. אגב, מה שמסקרן אותי, זה מה עושים במצבים שהאקדמיה לא מתייחסת אליהם, למשל, כשיש סימן פיסוק מוגדר גם לדובר בתוך המרכאות וגם למשפט הכללי. למשל: מי מהמפגינים צעק, "הלאה השלטון!"? הרי סימן הקריאה הוא חלק בלתי נפרד מהציטוט, וסימן השאלה הכרחי כי זאת שאלה, אז נוצר פה מצב של פיסוק כפול, שלפי ההסברים באתר האקדמיה לא אמור להתקיים בכלל.

 

[Eldad S]

אבל אין מנוס ממצב כזה.

הסברת מצוין - תודה רבה. אקרא שוב גם את מה שנאמר באתר האקדמיה בנושא זה, אם כי אני כמעט בטוח שכבר קראתי זאת בעבר.

 

[סוס כסוף]

מה שחסר לי אישית זה מה צריך לשים

לפני הציטוט. פעם זה היה נקודותיים, ועכשיו אני רואה ששמים פסיק (כמו בדוגמה של בוג'י, למשל, אבל לא רק). מה הכלל?

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

סוס כסוף, זה תלוי

הנוהג לשים נקודתיים היה מקובל פעם, נכון, וזו דרך מעט ארכאית בפרוזה היום. היום נוהגים לשים פסיק בדרך כלל. משה אמר, "תני לי את הסל שלך." כך נהוג היום. עדיין, זו אינה שגיאה לשים נקודתיים ואם עושים כך, צריך להקפיד באחידות לכל אורך הטקסט.

 

[סוס כסוף]

תודה רבה!