אתה מפספס את העיקר. קרא ותלמד
הפילוסופיה הרוחנית האישית שלי שונה מאוד ממה שאני הולך לכתוב לך, ואם מישהו אחר היה כותב את ההודעה הזו הייתי נכנס איתו לויכוח חריף. אבל אף אחד לא אמר שאני צודק וכל השאר טועים. אף אחד לא אמר שרק פילוסופיה אחת היא נכונה, ואף אחד לא אמר ששני הפכים לא יכולים להיות צודקים בו-זמנית (אחרי הכל, יש לילה ויום בעולם, לא?). לכן אכתוב את הקטע הבא אותו אני כבר לא זוכר איפה קראתי: בוא נקרא רגע ליקום כ"אלוהים". לא כפי שיהדות או האיסלאם או כל דת אחרת מגדירה אותו, אלא פשוט ישות הבריאה הזו "אלוהים" שתייצג את הכוחות של היקום. בגלל שזה לא ממש משנה אם נקרא לאלוהים "הוא" או "היא", אני אבחר ב"היא" כי אני מטורף על נשים (זו תוספת אישית שלי. במאמר המקורי התייחסו לאלוהים כגבר). אנשים המאמינים באלוהים, מאמינים שהיא מסוגלת לבצע הכל. היא מסוגלת ליצור חומר מאין. היא מסוגלת לגייס את כל עוצמותיה ויכולותיה בשביל אנשים המאמינים בה, היא מסוגלת לחולל הכל. אנשים מאמינים שדברים כאלו יכולים לקרות, שחסד אלוהים יעשה בך ובחייך ניסים. אבל האם הם מאמינים שדברים כאלו יקרו להם? אנשים אוהבים את אלוהים (רוב הזמן) אבל האם הם מאמינים שאלוהים אוהבת אותם? זה שאתה "שולח אהבה ליקום" זה דבר אחד. זה לא הדבר הכי חשוב. האם אתה מאמין שהיקום, שאלוהים, על כל עוצמתה האדירה ובלתי נתפסת, הישות האדירה הזו שנתנה את ניצוץ החיים במינרלים ובאבן ושבראה את כל תדהמות היקום, האם אתה מאמין שהיא אוהבת אותך? נשמע קצת יהיר לא? שהיא תאהב אותך? מה אתה כזה חשוב? כן. איך אתה יכול לאהוב אותה, ולהאמין שהיא עוזרת לאנשים שאוהבים אותה, ולא להאמין בלב מלא שהיא אוהבת אותך בחזרה? זה מה שהיא רוצה. היא נתנה בך חיים, אתה כאן, עובדה שהיא אוהבת אותך. זה העיקר. היא אוהבת אותך גם כשאתה שונא אותה, שכן גם לאנשים שביצעו חטאים נוראיים יכולה להגיע מחילה. גם אנשים שהיו בחושך כל חייהם, אבל בדקה האחרונה לפני המוות ראו את האור, זוכים לאהבתה. זה מה שחשוב לדעת. שכל הכוח האדיר הזה, אוהב אותך, ועומד לצידך. זה עושה לך מספיק טוב?
,זה לא כמו לשאול מאיפה יצר ההשרדות מגיע?
