שאלה קצת גדולה אבל בכל זאת אני רוצה

[shirshurit]

שאלה קצת גדולה אבל בכל זאת אני רוצה

לדעת מה בדיוק המיוחד בשפות השמיות? (חוץ מהעובדה שהן כתובות מימין לשמאל), ועוד שאלה- שמעתי על מושג שנקרא "לשונות שמיות-חמיות" בכמה מאמרים שקראתיואני לא ממש מבינה מה הקשר בינהן, אולי מישהו יודע? ובכלל איך אפשר לקבוע את הקרבה שיש בין הלשונות השונים בעולם? מצטערת על מבול השאלות אך אשמח אם מישהו יענה.

 

[שלמה יונה]

לשפות שמיות יש בין השאר גם את

התכונות הבאות אשר מבדילות בינן לבין שפות שאינן שמיות: 1. כתיב חסר תנועות (מה שאנו מכנים כתיב חסר ניקוד) 2. מנגנון יצירת מילים המבוסס שורש+משקל 3. אותיות שימוש זעירות המהוות חלק מהמילה הכתובה, אף על פי שהן בשפות אחרות מהוות מילים (מילות) בפני עצמן (לדוגמה: ו' החיבור). וודאי ישנן תכונות נוספות.

 

[shirshurit]

תודה על ההסבר. לא חשבתי על זה.

אז כל הנקודות שהבאת כאן אין אותן בשפות לא שמיות? וואו, מעניין. מה זה אומר מנגנון יצירת מילים שמבוסס על שורש +משקל?

 

[שלמה יונה]

למיטב ידיעתי תכונות אלה

ייחודיות לשפות שמיות. שורש-משקל: ז.כ.ר. + נ־־־ = נזכר ח.פ.ש. + הת--- = התחפש ש.מ.ר. + ־־ו־ = שמור ש.ק.ל. + מ־־־ = משקל וכך הלאה... אה, עוד תכונה: 4. בעברית מתרחש (בנטיות מסויימות) תהליך של "סירוג" או "שילוב" בין ה"בסיס" (גזע, נטע -- קראו לו איך שתרצו) לבין המילה הנטוייה: לדוגמה: הוא "שמר" ועכשיו הוא "שומר" או בציווי "שמור": מניין הו' הגיעה לתוך המילה? אם נתבונן על שפות כמו אנגלית, צרפתית, טורקית, פינית ועוד, נראה שצורני הנטייה באים כתחיליות או כסופיות (ולפעמים שילוב של תחיליות וסופיות). הנה דוגמאות מאנגלית: drink + ing = drinking happy + ly = happily un + happy + ly = unhappily אולם, לא תמצאו צורנים המשתלבים בתוך הבסיס. התכונה הזאת של מורפולוגיה שאינה שרשורית היא ייחודית לשפות שמיות.

 

[shirshurit]

מאוד מעניין. תודה.

 

[masorti]

לגבי התנועות, אתה לא לגמרי מדייק...

האכדית היא לשון שמית למהדרין, והיא בעלת תנועות. למעשה, כתב היתדות (שהיה במקורו שומרי ואומץ ע"י האכדים) הוא כתב הברתי - ולכן "כתיב חסר" (ללא אותיות תנועה) הוא פשוט בלתי אפשרי.

 

[masorti]

יותר מכך...

באוגרית נאלצו לפתח גירסה "חסרת תנועות" של כתב היתדות כדי לכתוב בו את לשונם.

 

[odar]

נכון

מלטזית היא שפה שמית בעלת כתב המבוסס על האלפבית הלטיני וכולל תנועות,ולשפות השמיות האתיופיות[געז,תיגרינייה,אמהרית] יש כתב הברתי,שבו כל "אות" מייצגת הברה[si,ba]

 

[אליכ בליכ בום]

שפות שמיות חמיות

הסברה המדעית שמאחורי השפות השמיות הייתה קיימת שפה שמית אחת שהיא השפה הפרוטו שמית. לא מצאו לשפה זו תיעוד כלשהו, אך סביר להניח כי היא הייתה קיימת. מעל השפה הפרוטושמית הייתה ככל הנראה שפה שמית חמית שהיא משותפת לשפות השמיות וחמיות. השפה השמית חמית (וכך גם חלק מהשפות החמיות עד היום) הייתה בנוייה על שורש דו עיצורי ולא על שורש תלת עיצורי כפי שאנו מכירים אותו בשפות השמיות. למשל השורש קט בשפות החמיות מקביל לשורש קטן וכל לשורש כלב. וישנם מאפיינים נוספים שהיו משותפים לשפות השמיות והחמיות.

 

[shirshurit]

אז שפות חמיות נפרדו והתפתחו למה?

לאיזה שפות שאנו מכירים היום?

 

[shirshurit]

למה= סגול וקמץ, לא קמץ ופתח

 

[אליכ בליכ בום]

שפות חמיות ושמיות 2

אינני בקי בשפות החמיות למיניהן, מה שאני יודע הוא שהשפה המדוברת בצ'אד למשל היא שפה חמית וככל הנראה גם במדינות ובחברות הסמוכות לצ'אד. אשר להיפרדות של השפות, אני מניח שריחוק גיאוגרפי הוא שגרם לשינויים וליצירתם של שפות שונות וכן היווצרותם של קבוצות שונות שנפרדו אלה מאלה והתפתחו לעמים שונים במרוצת הזמן.

 

[odar]

שפות אפרו-אסייתיות

המושג "שפות חמיות" כבר אינו מקובל.היום מכנים את מה שבעבר כינו בשם שפות "שמיות-חמיות" בשם השפות ה"אפרו-אסייתיות".כפי שהשפות ההודו-אירופיות נחלקות לענפים שונים[גרמאניות,סלאביות,קלטיות,אירניות וכו'] כך גם משפחת השפות האפרו-אסייתיות נחלקת לשישה ענפים שונים,הכוללים את השפות השמיות,הצ'אדיות[מעל מאה שפות המדוברות בניגריה,צ'אד,ניז'ר ומדינות שכנות.האוסה היא השפה הצ'אדית בעלת מספר הדוברים הרב ביותר,ולאחר השפה הערבית היא השפה האפריקאית המדוברת ביותר[39 מיליון אנשים].דוברי ההאוסה ברובם מוסלמים,והם חיים בעיקר בצפון ניגריה.],הכושיתיות[מדוברות באיזור אתיופיה,סודאן,קניה וסומאליה.שתי השפות הכושיתיות הכי ידועות הן סומאלית ואורומו[מעל 14 מיליון דוברים באתיופיה]],ברבריות[מדוברות בצפון אפריקה.בני הטוארג הם דוברי דיאלקט של השפה הברברית],מצרית[מצרית עתיקה,דמוטית,קופטית וכו'] ואומותיות[28 שפות המדוברות באתיופיה וסודאן].

 

[shirshurit]

האם חלק מהשפות הכושיתיות הן געז?

או שגעז היא שפה שמית? קראתי ששבטים שמים נדדו מחצי האי ערב-ששם דיברו דרום ערבית עתיקה-בעיקר הדיאלקט השבאי- לאתיופיה, ושם הם גיבשו שפה חדשה-געז- השפה האתיופית העתיקה, ואימצו את הכתב השבאי. אם זה נכון אז מה למעשה ההבדל בין דרום ערבית עתיקה לגעז(מבחינת הכתב, אם הם אימצו את הכתב השבאי שהוא חלק מהכתב הדרום ערבי העתיק לשפתם האתיופית, אז במה הם שונים?). הבנתי שבתקופת מלך עזנה הופיע פתאום כתב בניקוד מלא שהיה חלק בלתי נפרד של האות ללא תוספת אופציונלית. האם בכתב השבאי אין ניקוד או כתב הברתי?, האם בכך טמון ההבדל?

 

[אליכ בליכ בום]

געז זו שפה שמית

געז אינה משתייכת לשפות החמיות או האפריקאיות אלא לשפות השמיות והיא אכן כמו שכתבת חלק מהענף הדרום ערבי במשפחת השפות השמיות. הגעז הייתה שפת המלכים והכמורה באתיופיה. במאה ה-17 או ה-18 הפסיקו לדבר בה לחלוטין והיא הפכה להיות רק שפת תפילה. האמהרית תפשה את מקומה הן בדיבור והן בתפילה, לאחר שהגיע מיסיונרים זרים ותרגמו את התנ"ך והברית חהדשה לאמהרית במקום לגעז כדי שזה יגיע לכל תושבי אירופה ולא רק לאצולה. האמהרית בעצמה הינה שפה שמית והיא גם משתייכת לענף הדרום ערבי אולם היא אינה גלגול של געז כי אם תת ענף נפרד בשפות האתיופיות.

 

[doronr64]

סקירות מקיפות על השפות השמיות

תמצא/י במקומות האלה: הערך "שמיות, לשונות" מאת יהושע בלאו באנציקלופדיה העברית, כרך לב, טורים 74-80; הערך "שפות שמיות" (או: "שמיות, שפות") מאת חיים רבין באנציקלופדיה מקראית, כרך ח (נדפס גם כספר נפרד, ונדפס גם באסופת מאמריו חקרי לשון).