שאלה קצת מאתגרת

שאלה קצת מאתגרת

כל האירוע קרה קצת מזמן ויכול להיות שיש לי קצת סלט בראש. אני אשמח אם מישהו פה שמתמצא בפרטים יוכל להגיד לי מה מציאות ומה זיכרון מטושטש. בזמנו, ניתוח השתלת הלב הראשון בישראל בוצע בבילינסון ע"י ד"ר לוי (הניתוח לא עלה יפה). היה הרבה באז תקשורתי מסביב להשתלה בהיותה ההשתלה הראשונה בישראל והיו הרבה דיונים בעניין תרומת האיברים. בחדשות התראיין פרופסור אשכנזי (הנוירולוג) ועירער על המוחלטות של קביעת המוות לצורך קציר האיברים. הפרופ' סיפר על בחור שנקבע לו מות מוחי ואמו (שהיתה אחות במקצועה) התנגדה לתרומת האיברים ולניתוק מהמכשירים טיפלה בו וסופו שהוא התעורר אחרי חודשיים וחזר לתפקוד נורמאלי. והשאלות: 1) האם הפרוטוקול של קביעת המוות השתנה מאז? 2) האם הסיפור הזה מצלצל מוכר? אני ממש לא זוכר פרטים ותאריכים של הראיון ושל אותו ניתוח היסטורי של השתלת הלב הראשונה. אם מישהו יודע לתת לי יותר פרטים אני אשמח. תודה ושבוע טוב,
 
תשובה לשאלה המאתגרת

שלום לך רן, אתה כנראה מדבר על דברים שקרו לפני הרבה שנים ,יותר מ10 שנים אפילו. לגבי המוות המוחי אין עוררין בכלל,בקרב הקהילה הרפואית המדעית על כך שהוא מוות לכל דבר ועיניין. ישנו נוהל מאוד מוקפד של מנכל משרד הבריאותעל דרך קביעת המוות המוחי - המחייב את כל הרופאים המורשים לכך . הסיפור אותו אתה מתאר אינו מוכר,וצריך לזכור שאנשים לא פעם מערבבים בין המושגים של מוות מוחי לבין צמח (ממצב של צמח היו אנשים שהתעוררו),ויתכן שמכאן נובע הבלבול.
 
אני מניח שפרופ' אשכנזי יודע יפה

מה ההבדל בין צמח לבין "מוות מוחי". אני אכן מדבר על מקרה שקרה לפני הרבה שנים. השאלה היא האם פעם הפרוטוקול של קביעת המוות המוחי היה שונה ממה שהוא היום? האם היו התפתחויות בפרוטוקול הזה?
 
ישנו חוזר מנכ"ל

של משרד הבריאות שקובע את הנהלים לגבי קביעת מוות מוחי. הראשון יצא בשנת 87' והשני בשנת 96'. זה הקישור לחוזר מנכ"ל האחרון. http://www.health.gov.il/download/forms/a1151_mk10_96.pdf
 
תודה. 3 שאלות המשך:

1) מה ההבדלים בין הנוהל של 87 לבין זה של 96? 2) שאלה היפותטית: נניח שאדם מאושפז (מונשם) במצב של מוות מוחי בעקבות התנקשות. האם לדעתך אפשר להעמיד את המתנקש לדין על רצח או שצריך לחכות לדעתך עד שממש גם לא יהיו פירפורים של הלב (אשר ממשיכים במצב של מוות מוחי כל עוד החולה מונשם)? 3) כאשר אדם נמצא במצב של מוות מוחי ומונשם, ולאחר מכן גם הלב מפסיק לפעום, האם שעת המוות בתעודת הפטירה נקבעת לפי רקע התחלת המוות המוחי או שבפועל כותבים את השעה שנותק ממכונת ההנשמה? אני שואל את כל השאלות האלה משום שאני רוצה להגיע להבנה מלאה של הנושא לפני שאני משחרר את האיברים שלי לתרומה. כרגע אני חתום על תרומת קרנית ועור, שלמיטב הבנתי יכולים להיקצר גם לאחר שהגוף עבר ממוות מוחי למוות מלא. שוב תודה,
 
אני מבינה שלא קראת את החוזר?

לפי השאלות הראשונה והשלישית לא קראת את החוזר, אם יש משהו ספציפי בחוזר שאינו מובן אשמח לנסות לעזור. בכל מקרה שאלה 2 לא מתאימה לפורום הזה, זו שאלה משפטית ואנו לא דנים בפורום הזה בכיצד ניתן להאשים בן אדם ובאיזה מצב.
 
סליחה רבה

1) בחוזר לא כתוב כלום על הפרוטוקול של 87 2) סעיף 2.4 אמנם מדבר על שעת המוות, מה שרציתי לדעת בוודאות זה מה כתוב בתעודת הפטירה, שהרי אדם עם במצב של מוות מוחי יכול להיות מוחזק עוד ימים אחדים. יכול לפיכך להיות מצב שהמנוח זמין לקבורה רק כמה ימים אחרי שנקבע מוות מוחי. 3) שאלה 2 אולי לא מתאימה לפורום, אבל הנושא הוא נושא רפואי שיש לו השלכות משפטיות שהן תולדה של החוזר הזה. כל העניין שלי בנושא המוות המוחי וקציר האיברים הוא משום החשש שלי שהפרוטוקול הוא פשרה שנעשתה בגלל הלחץ לקצור איברים ואלמלא הצורך הזה אולי שעת המוות בפועל היתה נקבעת לפי קריטריונים אחרים, שנוטים יותר להאריך את משך הזמן שהחולה מונשם.
 
כפי שכתבתי שמי קישור של החוזר

האחרון משמע זה שנת 96', אילו רצית לבדוק היית ניגש לאתר משרד הבריאות ובודק את החוזר הקודם כפי שאני עשיתי, השאלה ששאלת לא רלוונטית וזה שיש השלכות שמפטיות זה ברור, בגלל זה יצרו חוקים וחוזרים כאלו, אבל עדיין השאלה ששאלת לא קשורה להשלכות המשפטיות של זה אלא לפורומים אחרים אולי. כפי שכתוב בכל החוזה ודי מובן לכל קורא שהחוזר בא לקבוע באופן אחיד את המבחנים שי ש לקבוע, את הנהלים ומהם העקרונות, וכפי שכתוב בחוזר אין מחלוקת לא מבחינה משפטית ולא מבחינה רפואית ראה סעיף 2.1...... מה שכתוב בתעודת פטירה זוהי שעת מותו של אדם כפי שכתוב בסעיף 2.4 שהרי החוזר קבע את הכללים אשר נוהגים לפיו כולם. כפי שכתוב בסעיפים 4 ואילך רשומים בפירוט יתר המבחני לקביעת מוות מוחי וניתן לראות ששום דבר לא נעשה על ידי לחץ אלא על ידי מבחנים ברורים ונוקשים, ע"י מס' אבחנות ורופאים וגם אלו שקובעים את המוות המוחי לא הם אלו שמאשרים לקחת איבר להשתלה.
 
תרומת איברים

רן פורסט היקר! תובתי איננה מתייחסת ישירות לשאלותיך ום לא לתגובותיה של מנהלת הפורום. קצת רקע על עצמי: מעבר לכתוב ב"העולם שלי" אני מנהל עמותה, שמסייעת בין השאר לחולי כליות לעבור את ההשתלה בחו"ל. השתלה בחו"ל עולה הרבה כסף והיא איננה משאת נפשה של העמותה, משום שאפשר לבצעה כאן בארץ. התור להשתלה בארץ ארוך מאוד וחולים רבים עלולים חלילה למות, אם יחכו ליום המיוחל כאן בארץ. כעיקרון - על דעת העמותה, שמקפידה גם על ההוראות ההלכה, השתלת האיברים היא מצווה, שעליה נאמר: "כל המקיים נפש אחת מישראל, כאילו קיים עולם מלא". צודקת מנהלת הפורום בכל דבריה והבעייה המרכזית במיעוט התורמים נעוצה במחלוקת, שבין המערכת הרפואית לבין הרבנות הראשית לישראל בעניין פיקוח על קביעת רגע המוות על ידי נציג הרבנות. עם זאת בדיוק, כפי שנכתב בחוזר, שהציגה אורנית, יש נהלים ברורים וככלל לא צריכה להיות בעייה בתרומת איברים לאחר המוות. עוד מחלוקת קיימת בתוך הממסד הדתי בין הרבנות הראשית, שקיבלה את דעתה של ועדה בראשות הפרופ' אברהם שטיינברג לעניין קביעת רגע המוות ע"פ פעולת המוח לבין הפוסקים החרדים, שלדידם קביעת רגע המוות הוא ע"פ הלב (וכפועל יוצא מכך לא ניתן לבצע השתלת לב בארץ). כעיקרון - ככל שיהיו יותר תורמי איברים לאחר המוות, כך תהיה פחות עבודה לעמותות, העוסקות בעניין זה. אתה מוטרד מזה? הסר דאגה מלבך! בלוואי, שאלה ורק אלה יהיו כל הצרות שלנו... אם תרצה לדעת פרטים נוספים (וכן שאר הגולשים), תוכל לפנות אליי במייל ל- YISHIY@015,net.il שיהיה לכולנו פורים שמח, ושלא נזדקק לשאלות אלו.
 

חמדת35

New member
שעת המוות היא שעת קביעת המוות המוחי

גם אם המשפחה מסרבת לתרומה, היא לא יכולה לסרב לניתוק מכשיר ההנשמה ולכן בד"כ המת לא מוחזק עוד ימים אחדים.
 
למעלה