קצת תשובות, על הבדיקות
היי אור לנו, שלחתי לך גם במסר. קצת תשובות על הבדיקות: פוספטאזה בסיסית שמות נוספים: ALP, אלקליין פוספטאז הבדיקה נועדה למדוד את אנזים הכבד אלקליין פוספטאז בנוזל הדם. הבדיקה דורשת לרוב צום של 6 שעות. ישנן תרופות רבות העלולות לעוות את תוצאות הבדיקה, ולכן יש לדווח לרופא על נטילתן. טווח הנורמה: 44 עד 147 יח' בינלאומיות לליטר. ערכים נמוכים: עשויים להצביע על תת תזונה או מחסור בחלבונים. ערכים גבוהים: עלולים להתרחש אצל חולים הסובלים ממחלות כבד, אלכוהוליזם, חסר דם (אנמיה), חסימת דרכי המרה, מחלות עצם, פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס (היפרפראתירואידיזם). = ALT שמות נוספים: אלאנין טראנסאמינאז, SGPT הבדיקה נועדה להעריך את כמות אנזים הכבד ALT. המדובר באנזים המעורב בחילוף החומרים של חומצת האמינו אלאנין (המרכיבה חלבונים). ריכוזו הגבוה ביותר של האנזים הוא בכבד ולפיכך נזק לכבד יתבטא בשינוי ברמת האנזים בדם. הבדיקה משמשת גם להערכת יעילות הטיפול במחלות כבד ולהתאמת התרופות המתאימות. האנזים ALT משמש לעיתים גם להבחנה בין סוגים שונים של צהבת הנגרמים כתוצאה ממחלות כבד. טווח הנורמה: עד 35 יח' בינלאומיות לליטר. ערכים גבוהים: עלולים להצביע על מחלת כבד. = AST שמות נוספים: אספרטאט אמינוטרנספראז, SGOT הבדיקה נועדה להעריך את כמות אנזים הכבד AST בנוזל הדם. האנזים מצוי בעיקר בשריר הלב, שרירי השלד, תאי הכבד ובמידה פחותה יותר גם ברקמות אחרות בגוף. טווח הנורמה: עד 35 יחידות בינלאומיות לליטר. ערכים גבוהים: עלולים להופיע אצל חולים הסובלים ממחלת כבד, אנמיה המוליטית (מצב בו קיים הרס של כדוריות הדם), זיהום, התקף לב, כוויות חמורות, נזק לשריר. ערכים גבוהים "שגויים" של האנזים עלולים להופיע בזמן הריון או לאחר פעילות גופנית, ולמעשה אינם מצביעים על בעיה. = GGT שמות נוספים: גאמא גלוטאמיל טרנספפטידאז, גאמא-GT הבדיקה נועדה למדוד את כמות אנזים הכבד GGT בדם. האנזים מצוי בכמויות גבוהות בכבד, דרכי המרה והכליות. בניגוד לאנזים ALP העולה גם בעת מחלות עצם, האנזים GGT ייחודי יותר לכבד, כך שאצל חולה בו האנזים ALP גבוה בעוד האנזים GGT תקין, מסמל הדבר מחלת כבד ולא מחלת עצם. טווח הנורמה: עד 51 יח' בינלאומיות לליטר. ערכים גבוהים: עלולים להופיע אצל חולים במחלת כבד, כשל לבבי, חסימת דרכי מרה. = בילירובין בילירובין הינו תוצר פירוק של המוגלובין - המולקולה הקושרת חמצן בתוככי הכדוריות האדומות. בדיקת בילירובין מבוצעת לרוב לאיתור מחלת כבד, דרכי מרה או דם. יש לצום לפחות 4 שעות לפני הבדיקה. טווח הנורמה: בילירובין ישיר (שעבר דרך הכבד): 0 עד 0.3 מיליגרם לדציליטר בילירובין כללי (בילירובין ישיר + בילירובין בלתי ישיר שלא עבר דרך הכבד): 0.3 עד 1.9 מיליגרם לדציליטר. ערכים גבוהים של בילירובין בלתי ישיר: עלולים להצביע על מחלת דם - אנמיה המוליטית, תגובה לעירוי דם, אנמיה חרמשית, דימום נרחב ועוד. ערכים גבוהים של בילירובין ישיר: עלול להצביע על מחלה חסימתית של דרכי המרה או מחלת כבד. ערכים נמוכים של בילירובין: מתרחשים כ"טעות מדידה" ונגרמים בשל חשיפת בדיקת הדם לאור חזק השובר את מולקולת הבילירובין, או בשל ריכוז שומנים גבוה בדם. = תפקודי קרישה הכבד מייצר גם חלבונים שונים המשתתפים בתהליך קרישת הדם. במחלת כבד מתקדמת נפגעת יכולת הכבד לייצר חלבונים אלה (כמו גם את החלבון אלבומין) ונצפית הפרעה בתפקודי הקרישה. במצב זה נפגעת יכולת הדם להיקרש: פגיעה כלשהיא בכלי דם מנזק פנימי כמו כיב קיבה או דליות בושט או פגיעה חיצונית (פציעה מסכין למשל) עלולים להביא לדמם בלתי נשלט. מצב זה מעיד כאמור על נזק מתקדם לכבד או ליקוי במערכת הקרישה של הגוף. בדיקות הקרישה השגרתיות כוללות 3 בדיקות: PT,PTT, INR. ישנן בדיקות קרישה רבות נוספות המתבצעות לפי צורך לשם הערכה וזיהוי של הפגיעה הספציפית בתפקודי הקרישה. עד כאן, העתקתי לך ממידע על בדיקות דם. אני ממליצה ללכת למרפאת מג"ן בוולפסון. וכן, נכון, יש בעיית חיסון ומערכת חיסונית, וגם בעיה בכבד, במרבית ילדי הספקטרום.
עצוב מאד שאין עם מי לדבר פה...