שאלה קשה מאוד

yelena28

New member
שאלה קשה מאוד

זאת הפעם הראשונה שאני ניכנסת לפורום. אני פשוט חושבת שהשאלה שלי הכי מתאימה לפה. אני בת 21 עם ילד בן שנה וחצי לא נשואה. ילדתי את הילד מהבן זוג שלי בחמש שנים האחרונות. אחרי הלידה היחסים בינינו הפכו לגיהנום בלשון המעטה. ניכנסתי להריון שוב פעם ומאיזה שהוא טמטום לא עשיתי הפלה גם כי ריחמתי על התינוק וגם כי לא הייתי מודעת אז לחומרת מצבינו. בקיצור, כרגע אני בשבוע 30 בהריון תקין לחלוטין. וכבר חודשיים מכרסמת בי הידיעה שאני לא יכולה לגדל את הילד הזה. אני ניקרעת כרגע בחיים שאני חיה. אני והבן זוג פרודים. הילד לא במסגרת וכל היום קופץ מאמא שלי ל"חמתי". אני עובדת בשביל לפרנס את עצמי וחיה עם ההורים ועל גבם. אני חושבת שהכי טוב שמישהו אחר יגדל את הילד שאני בהריון איתו. כשאמרתי את המחשבה הזאת לבן זוגי הוא אמר שאם אני אעז למסור את הילד הוא פשוט מאוד יקח אותו משם בטענה שהוא האבא והוא יגדל אותו. הגבר הזה לא מתייחס בכלל לילד שכבר יש לו ובטח שלא יכול לגדל את השני. לכל מי שהתבלבל - אני רוצה למסור את העובר לאימוץ ברגע שאלד. למי אני פונה ואיך אני עוקפת את הבן זוג?
 
צריך לפנות לשרות למען הילד

אולם מניסיוני הם יבקשו אישור גם מאבא ופה תהיה בעייה.
בהצלחה וחיבוק גדול. באמת מצב קשה ולא פשוט....
 

סביון1

New member
האבא יצטרך להוכיח מסוגלות הורית

בהצלחה לך yelena בכל שתעשי. שיהיה רק טוב לך ולעובר
 

KallaGLP

New member
אכן נשמע קשה מאוד מאוד,

ולמי לפנות כבר אמרו לך, אבל אם יש לך משפחה תומכת משני הצדדים, אולי בכל זאת תשקלי את האפשרות לא למסור את הילד. ואגב, זה בכלל לא נורא שילד בגיל כזה לא נמצא בגן.. גם שלי היו בבית בגיל הזה, מבחירה שלי, והבכור היה עם הסבתא, שאז עוד היה לה כוח לעזור. אני מבינה שהקושי הוא עצום ורק את יודעת אם תוכלי להתמודד איתו ומה מאפשרות לך נסיבות חייך, אך לדעתי בין יתר השיקולים כדאי גם לשאול את עצמך מה יקרה אם תתחרטי על המסירה בשלב מאוחר יותר - הרי זה משהו שתיאלצי לחיות איתו כל חייך. אולי לפני שאת מקבלת החלטה סופית כדאי גם לברר עם הרווחה אם יכולים לעזור לך באופן כלשהו בגידול הילד. כך או כך - אני מאחלת לך ולילדייך חיים טובים.
 

fatfat

New member
קודם כל מברכת אותך על האומץ לקבל כזו

החלטה קשה ולראות קודם כל את טובת הילדים למול עיניך.

עם זאת אני לא בטוחה שקיבלת את ההחלטה בכובד ראש ולאחר ששקלת את כל האופציות שעומדות לפניך. אימוץ זו החלטה הרת גורל שאין חזרה ממנה והמשמעות היא נתק מוחלט בינכם לבין הילד לפחות עד שיהיה בן 18 או עד שיחליט לפתוח את התיק (אם יחליט) בגיל מבוגר יותר או במקרה של אימוץ עם קשר שתפגשי/ו אותו פעם או פעמיים בשנה לשעה או שתקבלי עדכון לגבי מצבו בלי לפגוש. למסירת התינוק לאימוץ לכשיוולד תהיה השפעה גם על הבן הבכור ומידת בטחונו בכם, כשהוא גדל בידיעה שויתרתם על אחיו.

עליך לפנות לשרות למען הילד הקרוב למקום מגוריך ושם יעזרו לכם להחליט את ההחלטה הנכונה לכולכם. ולא נראה לי שרשויות הרווחה ישתפו אתך פעולה לגבי עקיפת האב. הוא האב הביולוגי ויש לו זכויות שוות לשלך לגבי התינוק. אני מאמינה שיבדקו את המסוגלות ההורית של שניכם ואת היכולת של כל אחד מכם לספק לילוד מסגרת חיים יציבה, בטוחה ומוגנת ולספק את צרכיו ואז יחליטו.

פה תמצאי את הכתובות והטלפונים של משרדי השרות למען הילד ברחבי הארץ.
 
למעלה