שאלה רצינית בהחלט.

[Looking4CoolName]

שאלה רצינית בהחלט.

תמיד רציתי לשאול את זה, ואפ'עם לא ידעתי איפה או את מי לשאול - כעת אנסה לברר אם אתם תוכלו לענות לי על זה, זה באמת מטריד אותי... חחח... זה נדמה ש... הפרסים כ"כ צנועים, הכל חייב להיראות יפה ומסודר.

תמיד כשמגיעים אורחים - כל אנשי הבית עוברים לכוננות דלתא, מסדרים ומנקים כאילוווווו... אלוהים מגיע לביקור!!!!

כשיש איזה קלון משפחתי, מנסים בכל מחיר להסתיר אותו - או כמו שאומרים בפרסית: "aberu famil bordi", חחחחח....

כולם כ"כ רציניים, ישרים, הגונים - אולי הכל זה כלפי חוץ. כאילו מה, אין להם יצרים, תחושות, רגשות, רצונות?!?

הכל הולך לפי הספר, שאפ'חד לא ישמע שהבת שלי יצאה עם גבר נשוי!!! להסתיר, להסתיר, להסתיר!!!!

הבן שלי התגרש?!? אוי ואבוייייייייי, מה נעשה עכשיו??? מה יגידו השכנים??? מה נגיד למשפחה???

אף פעם לא ראיתי פרסי אחד שהיה הכבשה השחורה של המשפחה, אחד כזה שלא אכפת לו מה שכולם אומרים -

עושה מה שבא לו, לא מתחשב באפ'חד וחי ת'חיים שלו כמו שכל שאר העמים יודעים לעשות...

מה דעתכם על זה, האם "בושת המשפחה" באמת מונעת מאיתנו להיות ולעשות דברים?

 

[Looking4CoolName]

ו... אתגר לפרויז. ../images/Emo3.gif

חיפשתי באתר ההוא, ולא מצאתי... אשמח אם תוכל לסייע לי. אני מחפש שיר מסוים של הומיירה [حمیرا], והפזמון שלו הוא... "שאה המה ראפטן, קאחה בג'ה מונד..."

תודה!!!

 

[gamari]

קצת יותר מורכב

קודם כל זה כן אפייני, אבל לא רק ליהודים פרסים. העם האיראני הוא עם מאד פתוח כלפי חוץ אבל רק כלפי אנשים שהוא מכיר ! מה שאומר שתמיד תראה אותם כאנשים סגורים, זה לא משנה אם זה יהודי או לא. אני יכול להגיד לך איך אני רואה את זה מהצד שלי, אדריכלות. באירן כל הבתים (פרטיים) מתוכננים בצורה כזאת שמקבץ בתים פונה כלפי חצר פנימית ועיקר הפעילות מתרחשת בחצר (גם אלמנט של בקרת אקלים). היופי של הבית נראה תמיד בחזיתות הפנימיות ולא בחזית החיצונית (כמו באירופה למשל), ותמיד אם תסתכל בתמונות, אז כנסיות יפות כלפי חוץ ומבפנים פחות מרהיבות, מנגד מסגדים, ובעיקר באזור אירן, בוכרה, עירק, המסגד כלפי חוץ נראה כמבנה סטנדרטי, מעט בולט, אבל לא יותר מדי וכלפי פנים החזיתות שלו עוצרות נשימה אתה צריך להתקרב לקיר, להרים את הראש כדי להתרשם מכל העיטורים. ככה גם התנהגות האנשים, כלפי חוץ, לרוב סגורים, אבל כשמתקרבים אליהם בני העם האיראני מאד פתוחים ויתנו את הנשמה. זה משפיע גם על האנטי מוחצנות, מה שקורה בקהילה סגורה (פרסים נחשבים לקהילה סגורה) נשאר בתוך הקהילה, כי הכבוד של המשפחה שזה שווה יותר מהכסף,יכול להפגע, ואם הערך\כבוד יורד, אז לראש המשפחה אין כבר גאווה, אין לו מה להציג כלפי חוץ. ולכן, אם ילד (מהעדה הפרסית), נניח כבר בגיל בגרות שיודע מה הוא עושה ואחראי למעשיו, מתחיל "למרוד", עגילים, קעקועים, להחליף נשים, להסתובב עם נשים נשואות, לעסוק בפשיעה חו"ח, לנטות להומוסקסואליות בצורה מוחצנת, זה פוגע בערך של אבי\אם המשפחה, את זה לא יוכלו לתקן בכסף. וא"כ אם אותו בן ירצה להתחתן, האב לא יוכל להתגאות בבן שלו שיש לו כביכול "עבר נקי". עם השנים, בני העדה הפרסית והאיראנים שחיים מחוץ לאירן חווים גלובליזציה והטמעות בחברה בה הם נמצאים ומתחילים לאמץ נורמות חברתיות נהוגות. כמו עגילים לגבר, קעקועים, בחורה מרשה לעצמה להתרועע עם גברים עד שתחליט על גבר אחד, תסרוקות מוזרות וכו' וכו' וכו' בעניין של לסדר את הבית, זה משתנה ממשפחה למשפחה.. אבל יש משהו בדבריך יכול להגיד שבאמת צנועים.. יש המון נורמות בהתנהגות שמאפיינים עדה\קהילה\קבוצה. ובמקרה אני חוקר עכשיו כחלק מהתיזה וישנו הבדל מהותי בתפיסה בתכנון בית למשפחה שמוצאה במדינה מערבית לבין משפחה ממוצא במדינה מוסלמית, ורואים את זה בארץ במדויק. משפחה מוסלמית תבנה בית במטרה להרחיב אותו, ההרחבה לא מגיעה אחרי 4-5 שנים אלא אחרי 15-20 שנה. כשהבן מתחתן, בונים לו קומה שיגור מעל, הבן השני מקבל קומה נוספת וככה אתה רואה בית קטן שהופך לבנין וכל הדיירים הם בני אותה משפחה, מעין אחדות המשפחה ועוד כל מיני מרכיבים סוציולוגיים. לעומתם, משפחה אירופאית בונה\קונה בית\דירה בלי אפשרות להרחיב, ואם נולדים עוד ילדים, מקסימום עוברים דירה או מוסיפים חדר, כשהילדים גדלים, המגמה היא שהם יקבלו עצמאות ויעזבו את הבית, עוד לפני החתונה. למשל היום, תראה אצל חברים שלך שרוצים לעזוב את הבית ולגור לבד, המוצא לפעמים משפיע על תגובת ההורים. זה מתחיל ב... " למה לך לגור לבד ? לא חבל על הכסף ? מה אתה צריך את זה וכו'...." לבין " יופי, לך תגור לבד, תתמודד עם החיים, תקבל עצמאות וכו'" כדי שתוכל לענות לעצמך על שאלות כאלה, רצוי תמיד להשוות לדברים מקבילים כמו למשל לבני עדות אחרות, (רומנים, מרוקאים, תימנים, עירקים, פולנים וכו') מקווה שקיבלת פרספקטיבה שונה

 

[JMac]

אני לא בטוחה שמאפיין רק פרסים

חלק מהדברים שאתה מתאר, אני מכירה מבית. אבל לא רק מאצלנו. בעלי הינו בן למשפחה גרוזינית ושם כל הדברים הללו מקבלים משקל כבד הרבה יותר מאשר, לדוגמא, במשפחתי. יכול להיות שבגלל שהוריי גדלו כאן והוריו הגיעו לכאן בגיל יחסית מאוחר. אבל נושא הכבוד, גירושין, שמירת "כביסה מלוכלכת" בבית, לא יוצאים מהבית לשכירות אלא רק עם בן בת זוג ועוד כהנה וכהנה מנהגים/מסורות או איך שלא נקרא לזה. כילדה קטנה מאוד שמרו עלינו, עלי ועל אחותי, ואני כבכורה מאוד נלחמתי כי רציתי להדמות לכל החברות שיצאו לבלות ולא הגבילו אותן. נושא של חבר או בן זוג לא היה בכלל משהו שמדברים עליו בגיל כ"כ צעיר כמו היום. אני מניחה שזה גם עניין של קדמה על אף שהוריי, בשיחות שונות, די מצרים על אובדן התמימות ועל כך שהכל פרוץ ומותר היום ואין דחיית סיפוקים (נראה לי שאני נכנסת כאן לתת דיון מסוג אחר) והאמת, שבנושאים מסוימים אני שותפה לדעתם.

 

[gamari]

הפרדה גדולה

מקצת מהמנהגים קיימים בגלל היותנו יהודים ובארצות הגולה (בעיקר יוצאי המזרח) המון מנהגים הם מנגזרת של מסורת ודת... בעיקר בענייני זוגיות, מה ששונה מבני אירופה שרובם הגדול חילונים (מהאמנסיפציה-חילון).. אז חלק מהדברים מאפיינים את כל האיראנים וחלק רק את היהודים.. צריכים להפריד. בלי שום קשר, הגרוזינים, וכל בני מרכז אסיה מושפעים במנהגיהם באופן ניכר מהתרבות הפרסית והטורקית, מי ששלט שם המון שנים היו שושלות פרס או השלטון העות'מאני עד שהגיע הצאר הרוסי. אז ייתכן שהמון מנהגים פרסים נהוגים גם אצל הבוכרים, גרוזינים אזרביג'נים וכו'.. ובנוסף , לפני האבחנה כדאי לראות מי מתנהג ככה, אם ההורים שלך ילידי הארץ או נולדו בארין ועד כמה ההתנהגות מאפיינת את הלכי הרוח היום יומית שלהם..... בהחלט נושא שאפשר לדון עליו רבות ותראה המון דעות וכולן נכונות... פשוט כור ההיתוך שפה בארץ גרם לכל קהילה להתפתח בכוון שהיא בחרה לעצמה. וכל משפחה בוחרת אילו מנהגים לשמר ואלו לא. גל העלייה הגדול מאירן כבר נגמר מזמן ועכשיו בעצם זו שקיעת התרבות, אתה יכול לנתח את הרוסים ששעלו בתקופה של 10-15 שנים ממלחמת המפרץ ה-I עד לפני 4-5 שנים ותראה איך המנהגים שלהם בחלקם נשתמרו ובחלקם נעלמו.... דמיין בחורה בשם שהנז מתחתנת עם דימיטרי או ההיפך.... בחור בשם אירג' או פרהד מתחתן עם סבטלנה.... המון משמעויות ופערי תרבות..