שאלה רצינית.

שאלה רצינית.

שבאמת קשורה לקומיקס. ניסיתי לשאול לפני כמה שבועות ולא ממש קיבלתי תשובה. בכל מקרה הנה היא: איך אתם קוראים סיפור קומיקס חדש? האם אתם קוראים את החוברת כפי שהיא ללא התעמקות בקריאה ראשונה ולא עוברים עליה שוב עד הפעם הבאה שבא לכם על הסיפור, או שמא יש טקס שלם של קריאת חומר חדש אצלכם? אני למשל, קודם כל מרפרף בעין על הכל, אחר כך עושה קריאה ראשונה שכוללת מבט על הטקסט+ הציורים במקביל, אח"כ עובר על פאנלים שהיו יוצאי דופן בעיני מבחינת העלילה וגם קורא שוב רק את הבלונים בלי להשקיע בתמונות, וברוב המקרים גם מוסיף "קריאה גרפית" של הציורים עצמם ללא התיחסות לבלונים אבל עם התיחסות לחלוקת החללים בפאנל (בחלק קטן אך קיים של המקרים החללים מחולקים שבלונית לשמניות או אחרים ולכן אין משמעות מיוחדת לסידור הפאנל - כמו בגארפילד לדוגמא או בATHENA INC). אז איך אתם? האם גם אתם עושים קריאה ביקורתית לכל חומר שעובר תחת ידכם? אני מאין שרובכם לא קראתם את UNDERSTANDING COMICS או את READING SUPERHERO COMICS AND UNDERSTANDING IT (גם אני לא קראתי אותם בצורה מסודרת מהתחלה עד הסוף...), ועדיין אפשר לדעתי לפתח שיטת קריאה מתקדמת למדי שגם מביאה להסקת מסקנות בצידה. נ.ב. וד"א אני נוהג אותו הדבר גם בחומר און ליין באינטרנט (לתשומת לבך סקאם באני קראתי את ארכיון באני אקסטרים פעמיים לפני התגובה הראשונה בנושא...)
 

Scum Bunny

New member
קראת את זה...פעמיים?!

אנדרסטנדינג קומיקס של סקוט מקלטוד הוא ללא ספק קריאת חובה לכל חובב קומיקס שמכבד את עצמו. אני לא זוכר ממנו כלום. מצד שני, אני לא מכבד את עצמי כחובב קומיקס. בכל מקרה, אני קורא את הקומיקס כמו שאני רואה סרט- ברצף. הקומיקס, למרות שהוא מורכב מתמונות בודדות, מנסה להעביר דינמיקה ותנועה. סידור הפריימים, חלוקת הטקסט- כולם נועדים כדי להכתיב את קצב הפעילות וככונה. אני פשוט זורם עם זה, וקורא את הטקס והתמונות ביחד. כמו בספר אני יכול לחזור לחלקים מעניינים במיוחד כדי להבין אותם יותר טוב, לקרוא שוב דיאלוג מעניין או להתרשם מהארט. אבל בעיקרון אני קורא את הכל פעם אחת, ובמכה.
 
חלק גדול מזה כן...

אחרת איך הייתי שם לב לבובת ישו המתנפחת??? ולדעתי גם בסרט יש לפעמים פריימים שמבטאים משהו מעבר למיקום שלהם ברצף העלילתי/תוכני. לא יודע, אולי אני מסתכל על דברים בצורה שונה בגלל שיעורי הניתוח יצירות מלימודי הקולנוע, ומהתקשורת החזותית... בשיעור הראשון של קולנוע המורה אמר לנו "מי שאוהב לראות סרטים בלי לחשוב מה הוא רואה, שיצא עכשיו דרך הדלת הזו, אין לו מה לחפש בכיתה הזו ואני לא רוצה למנוע ממנו או להרוס לו את אהבת חייו!" ולכן אני משער שאני חווה קריאת קומיקס כמו שאני חווה צפיה בסרט במבט ביקורתי טכני ותוכני כאחד.
 

Scum Bunny

New member
מעניין שאתה מזכיר את זה

תמיד הרגשתי שהצורה בה מורים מפרקים סיפור טוב לגורמים מוציאה לחלוטין את הכיף המסיפור הפשוט עצמו. כי לא משנה כמה עמור הסיפור\מחזה\סרט וכמה מוטיבים ומסרים יש בו, זה עדיין בבסיסו סיפור. וכשלוקחים את זה לוקחים את המוטיבציה לחוות אותו. למעשה, אני מאשים את מורי הספרות בכך שמאז התיכון אני לא מסוגל לקרוא ספרים כמו "התפסן בשדה השיפון" או "המלט", למרות שמאוד נהנתי מהם כשקראתי אותם לבד, לפני שהתחלנו ללמוד עליהם. תראה, אני לא אומר שלא צריך לקרוא באופן מודע, ולשים לב למסרים ולכלים אומנותיים (מוטיבים וכאלה בספרות, זוויות צילום וכאלה בקומיקס או קולנוע) אבל אם אתה לא רואה אותם בהקשר, תוך כדי קריאה- אז איבדת את הבסיס של הכל. את הסיפור. אין לי בעיה לעצור תוך כדי ולהתבונן, או לחזור אחרי הקריאה כדי לתת יותר תשומת לב לחלקים מעניינים. אבל אני מעדיף שלפחות הקריאה הראשונה תהיה קריאה ברצף. וקרוב לוודאי שאם אני אקרא את זה שוב מהתחלה אז זה יהיה באותו אופן. אני לא רוצה לזכור את הסיפור כאוסף של תמונות ורעיונות.
 

alro

New member
אני מניח שהכוונה שלך לסיפור שיצא..

פעם ראשונה או סיפור שלא קראתי אף פעם אני אישית מחפש בחברות הגדולות מה הם מתכננות להוציא בעתיד ומנסה חוברת או שתיים אם זה רע נמשיך לקרוא אם זה טוב סבבה מה לנסת אני בוחר לפי הרעיון של הסיפור (כל מה שמופיע לו איקס בשם רוב הסיכויים שאני אנסה) חוץ מזה אני מברר עם אנשים שמכירים את החברה או הכותב (אההה כן גם כותב ואומנות זה גורמים מאוד חשובים, יש סיבה למה אני לא יכול לקרוא את אקס-סטטיקס) על הכיוונן הכללי ולפעמים שווה גם לקפוץ למים ולבדוק בלי לדעת
 

Scum Bunny

New member
אני לא רוצה להיות נודניק אבל...

אחרי כל הבכיות על ציורים וירקות זה המיטב שאתה יכול להוציא מעצמך כשהולכים לקראתך ומתחילים שרשור רציני בנושא קומיקס? שורה אחת? ואפילו לא שורה בנושא הדיון?! אלוהים אדירים בנאדם!! מה?!
 

Silver Surfer

New member
לא עניינך

זה לא עניינך מה אני כותב, מה שאני מוצא לנכון לכתוב זה מה שאני אכתוב.
 

ויאגרה

New member
אני משער...

כניראה בגלל הציורים, שלא כולם חושבים שהם שווים משהו, או העלילה, שלא תמיד מובנת לכולם.
 

alro

New member
יש לי בעיה עם הציורים

לקח ךי הרבה זמן להתרגל לאומנות של שנות ה80 ולזאת אני פשוט לא יכול להתרגל משהו שם לא נראה לי נכון
 

ויאגרה

New member
אמממ...

קשה לי להבין מה - אלא אם קראת את X-Force לפני השינוי ויש לך בעיה עם הדמויות החדשות (ויש הרבה אנשים כאלו).
 

alro

New member
פשוט לא מסתדר עם האומנות

משהו שם לא נראה לי נכון למרות שמעולם לא הייתי קשור לאקס-פורס (חוץ מסאם והתקופה שלו באקס מן, כשמארוו היתה דלוקה עליו) קשה לי לקרוא את זה. מעצבן לי בעין אם את רוצה
 
למעט SCUMM אף אחד לא הבין אותי

הרעיון היה לשאול לא איך אתם בוחרים טייטל אלא איך אתם מנהלים את הקריאה עצמה טכנית כאשר החוברת החדשה נמצאת בידיכם. מה שמעניין אותי הוא לראות איך אנשים קוראים ועל ידי זה לנסות לראות אם אני מפספס בקריאה הביקורתית שלי דברים או לחילופין מעניק משקל יתר לאירועים מסויימים כתוצאה מסגנון הקריאה הזה. הדבר קשור כמובן למידת העומק שהיוצר הכניס ביצירותיו, למשל יש פחות משקל ומסרים סמויים באקס מן מאשר בUNCLE SAM או בSIN CITY FAMILY VALUES ועדיין יש באקס מן יותר מסר מאשר בחוברות כמו VAMPIRELA... אז בעצם אני אנסח שוב... באיזו צורה אתם קוראים חוברת שזו הקריאה הראשונה שלכם בה אך העלילה איננה זרה לכם מקווה שהפעם הבהרתי את שאלתי. עופר. נ.ב. מקווה שזה יקפוץ עמוד...
 
למעלה