חברתי סיפרה לי כי הבן שלה, (כיום בגיל בן 45) נשוי כ- 20 שנה ,ומתגורר עם אישתו בחו"ל, וכעת שניהם מתכננים לחזור לישראל בספטמבר- לקראת ראש -השנה.
זו בשורה שמאוד משמחת היא אמרה לבן שלה בטלפון ,והיא כולה נרגשת על תוכנית חזרתם לארץ, והיא כבר דמיינה את המפגש הכל- כך משמח הצפוי בעת הנחיתה שלהם בישראל ולאחריו את המפגש המרגש בביתה.
ואז,,בהמשך השיחה עם הבן התברר לה כי "אליה וקוץ בה" :
הם אמנם בקרוב יגיעו לישראל ,אך לא בצד המשמח, הם החליטו על תהליך של פרידה מהזוגיות, ובעוד זמן קצר יתגרשו בישראל ברבנות,
מה שגרם לאימו לחוש זעזוע-עמוק ובאותו הרגע חשה כאילו הקרקע נשמטת מתחת לרגליה.
בעוד היא מזועזעת למשמע אזניה,סיפר לה הבן כי אשתו הפרודה ממנו בשלב הזה, תיאלץ לחיות לבדה בארץ כי אין לה בארץ אף קרוב -משפחה,
ולכן הבן מבקש לאפשר לפרודתו לחגוג איתו בביתם את החגים ביחד עם כל שאר קרובי -משפחתו .
כעת אמו בדילמה מהעניין המכביד על ליבה ,ושואלת מה עליה לעשות במצב הזה, בו היא חשה חסרת אונים וליבה כבד.
אמרה שהיא גם לוקחת בחשבון את אי -הנוחות בעת שכולם יפגשו לחג וקרובי -המשפחה ירצו לדעת מה קרה ולשאול שאלות.
האם יהיה נכון להזמין את כלתה הפרודה להגיע לביתם ולשמוח איתם בחגים בו בזמן שהלב נצבט ?
או אולי עדיף לה פחות להיפגש ,רחוק מהעין - רחוק מהלב ?
או אולי עדיף יהיה להזמינה לחגוג עימם בבית-מלון שזהו מקום יותר רשמי ונוכחים בו עוד הרבה אנשים מהארץ ומחו"ל.
השאלה :
מה אתם הייתם עושים ?
האם הייתם מזמינים אותה לחגוג את החגים בביתכם ביחד עם שאר קרובי -המשפחה המוזמנים,
וזאת למרות הרגשתכם שלא בנוח בסיטואצייה הזו ?
זו בשורה שמאוד משמחת היא אמרה לבן שלה בטלפון ,והיא כולה נרגשת על תוכנית חזרתם לארץ, והיא כבר דמיינה את המפגש הכל- כך משמח הצפוי בעת הנחיתה שלהם בישראל ולאחריו את המפגש המרגש בביתה.
ואז,,בהמשך השיחה עם הבן התברר לה כי "אליה וקוץ בה" :
הם אמנם בקרוב יגיעו לישראל ,אך לא בצד המשמח, הם החליטו על תהליך של פרידה מהזוגיות, ובעוד זמן קצר יתגרשו בישראל ברבנות,
מה שגרם לאימו לחוש זעזוע-עמוק ובאותו הרגע חשה כאילו הקרקע נשמטת מתחת לרגליה.
בעוד היא מזועזעת למשמע אזניה,סיפר לה הבן כי אשתו הפרודה ממנו בשלב הזה, תיאלץ לחיות לבדה בארץ כי אין לה בארץ אף קרוב -משפחה,
ולכן הבן מבקש לאפשר לפרודתו לחגוג איתו בביתם את החגים ביחד עם כל שאר קרובי -משפחתו .
כעת אמו בדילמה מהעניין המכביד על ליבה ,ושואלת מה עליה לעשות במצב הזה, בו היא חשה חסרת אונים וליבה כבד.
אמרה שהיא גם לוקחת בחשבון את אי -הנוחות בעת שכולם יפגשו לחג וקרובי -המשפחה ירצו לדעת מה קרה ולשאול שאלות.
האם יהיה נכון להזמין את כלתה הפרודה להגיע לביתם ולשמוח איתם בחגים בו בזמן שהלב נצבט ?
או אולי עדיף לה פחות להיפגש ,רחוק מהעין - רחוק מהלב ?
או אולי עדיף יהיה להזמינה לחגוג עימם בבית-מלון שזהו מקום יותר רשמי ונוכחים בו עוד הרבה אנשים מהארץ ומחו"ל.
השאלה :
מה אתם הייתם עושים ?
האם הייתם מזמינים אותה לחגוג את החגים בביתכם ביחד עם שאר קרובי -המשפחה המוזמנים,
וזאת למרות הרגשתכם שלא בנוח בסיטואצייה הזו ?
