שאלה שאני מתחבטת בה מזה זמן

[יכיני]

שאלה שאני מתחבטת בה מזה זמן

האם יש למישהו הוכחות שמערכת יחסים שוויונית הופכת את המשתתפים בה למאושרים יותר?

 

[חנה בית הלחמי]

אושר הוא דבר קשה להגדרה

אני מעדיפה סיפוק, שביעות רצון, שמחה במה שהשגת או השגתם יחד, מחוברות, יציבות וכו - כשלכל אלו יש פיקים של קרבה, פיקים של אושר ולצערי גם עמקים של משברי ביניים שלא כולם הם נגזרת ממערכת היחסים אבל מערכת יחסים שוויונית וטובה מסייעת להתגבר עליהם. זה הסייקל של החיים.ושו גם יכולת ביטוי גבוהה יותר לרצונותי וצרכי ושאיפותי - מה שבהחלט מוסיף רבות לקירבה ואהבה ושביעות רצון ומסייע בתיקשורת בריאה - שהיא הבסיס לכל הטוב שבחיים. אושר "אבסולוטי" ורציף נראה לי כמו אילוזיה של תקופת ההתאהבות ודוקא משמח אותי שהחיים מזמנים התנסויות מגוונות יותר. חנה

 

[חנה בית הלחמי]

התפקשש לי חצי משפט באמצע...

אחרי ה"סייקל של החיים" צריך להיות "מערכת יחסים שוויונית פרושה...".

 

[יכיני]

תודה על התגובה חנה, אבל

לא זה מה ששאלתי. האם יש ראיות שנשים (או גברים, לא משנה) במערכות יחסים שוויוניות הן מאושרות יותר? כמובן שקשה להגדיר מהו אושר אבל אפשר פשוט ללכת ולשאול. האם לא יתכן שהשוויון הזה שאנחנו כל כך מתאמצות למכור לא מתאים לכולן? הסיבה שהתחלתי לחשוב על השאלה הזאת היא קצת מביכה ואני עוד צריכה לחשוב איך לכתוב אותה בלי להסמיק.

 

[חנה בית הלחמי]

תפסי אווי ותשאלי...ממתינה לשאלתך

ומבטיחה לענות בלי להסמיק

 

[augustus]

ליכיני

גם לי בחיים יש סיפורים מביכים שבגללם אני מתחברת לשאלתך

אני לא חושבת שקיים תנאי הכרחי להפיכת אנשים למאושרים. אני מאמינה שאישה בעלת אופי מתאים יכולה להיות מאושרת במערכת יחסים לא שיוויונית, אבל יש לזה תנאי. אישה שהקשר שלה עם גבר (אני לצורך העניין לסבית, אבל לא אסרבל את התגובה ואשאיר אותה רק עם נשים-גברים) מבוסס על התלות בצורה זו או אחרת, מאושרת רק אם רצונותיה זהים לחלוטין לרצונותיו (שהוא מטווה ולא היא), כלומר, אם היא מצליחה לגמרי להינמס אל תוך הזוגיות שלה. היום, עם הסטת המוקד לצרכי האינדיווידואל והאישה בפרט והתפתחות המודעות העצמית אצל בני אדם וככלל זה נשים, יש לדעתי סיכוי גבוה יותר לכשלונן של מערכות יחסים כאלה.

 

[יוקו]

ועוד משהו על האושר

אני חושבת שרוב המהפכות בעולם קרו כי אנשים היו כל כל לא מאושרים בתוך הסיטואציה בה מצאו את עצמם כבולים. נשים למשל קראו לשינוי כי הן היו לא מאושרות. נשים עדיין קוראות לשינוי כי הן לא מאושרות. אם את רואה את עצמך לא מאושרת ולא שלמה במקום שאת עומדת בו זה הזמן להתחיל לזוז. לא דווקא בכיוון של לשבור כלים אלא לזוז אל השינוי. אני לא מאמינה שאדם המתמזג באדם אחר (ולנקודת הדיון - אישה לצרכיו של הגבר) יכולה להיות מאושרת. ככה חינכו דורות על דורות מאות ואלפי שנים את הנשים - הייי טובה. היי מראה לגבר, ועוד ועוד. זה לא עבד . רגע לפני שהציווי נהפך להיות קוד גנטי ולא רגע אחד מוקדם מידי החלה ההתנערות. במנותק מסרטי קולנוע וספרים שכתבו גברים ופרשו את דרכם ודעתם על האושר צאי וראי את המציאות סביבך. כמה נשים שאת מכירה באמת באמת מאושרות בתוך מערכות החיים הזוגיות שלהן? לדעתי, לא הגדרות יעניקו לנו את האושר המיוחל . השיעור הוא כיצד להיות חברים טובים. לא גבר אישה , אישה אישה, גבר גבר וכו. פשוט חברים טובים. ודרך אגב , עיסקה טובה היא עיסקה שכולם מרוויחים ממנה. אולי זו הסיבה שאין גם יותר מידי גברים מאושרים

 

[יכיני]

אם רוצים להיות פילוסופיים

אז אני לא מאמינה שיש משהו מעבר לצרכי הקיום הבסיסיים שיכול להפוך אותי ליותר מאושרת. האושר נדמה לי כמו איזה פרמטר אינטרינזי (סליחה, כימאית בהשכלתי) של האדם ויש לנו דרכים להפריע לו על ידי יצירת חיכוך אבל מעט מאד דרכים להגדיל אותו. כשאני מדברת על מערכות יחסים שהמשתתפות בהן מאושרות יותר יתכן שהייתי צריכה להגיד שהן קרובות יותר להבנה שזהו האושר שלהן. אידאולוגיות ותפיסות עולם כמו התפיסה הפמיניסטית שהיא בעיני ברורה מאליה, יש להן מצד אחד אפקטים חיוביים בכך שהן מאפשרות למעורבות במערכות יחסים שנכפו עליהן בגלל החברה בה גדלו לבחור באפשרויות נוספות ואת החיסרון שהן משדרות את המסר שמי שלא בוחרת בהן היא לא בסדר. מקווה שהסברתי את עצמי

עכשיו אני הולכת לנסות לתפוס אומץ ולענות לחנה.

 

[augustus]

המסר הפמיניסטי

שמעניק לגיטימציה רק לאלה שבוחרות בשיוויון, גם אם נניח שהמסר הזה קיים, לא גורם לעשירית מהנזק שנגרם ע"י המסר השמרני אשר לאורך אלפי שנים הטיף לנשים איך להתנהג, מה נחשב לנשי, מתי להתחתן, איזה תפקיד למלא בבית וכדומה. אי קיומה של הבחירה היא הסיבה לקיומו של המאבק הפמיניסטי. אז קורה שנשים פמיניסטיות מרימות גבה כאשר נשים אחרות מדברות במושגים של "אני אישה קטנה" ו"זה לא בשביל נשים", או מתנהגות כאילו יש להן אינטרס שישלמו להן פחות ממה שמשלמים לגברים על אותה עבודה, שגם הבנות שלהן תגישנה קפה למפקדים בצבא, שיצעקו להן בכביש "בטח, אישה נוהגת". אבל יש הבדל עצום בין הרמת גבה לתכתיב חברתי (מסורתי, שוביניסטי, שעל ברכיו לצערי רובנו גדלנו).

 

[אורלי_ל]

מערכת יחסים ואושר

אני מדברת בשם עצמי, אם אהיה במע´ לא שוויונית לא יהיה לי טוב בה. לעומת זאת יש נשים/גברים שמחפשים מע´ יחסים שבה התפקיד שלהם יהיה לפנק ולשרת את בן/בת הזוג, והצד השני יקבע בהחלטות חשובות. כל אחד והאושר שלו. אגב, אני לא חושבת שמע´ יחסים יוצרת אושר...

 

[sista]

לי יש מנסיוני האישי

לצערי היו לי מערכות יחסים בהן אני הייתי המסמר והיו כאלה בהן הייתי הפטיש. שני הסוגים איומים בעיני, ושוללים משני בני הזוג כבוד עצמי והדדי. לידיעת כולם, עכשיו יש לי זוגיות נפלאה ושוויונית ואם אחד מאתנו מרגיש חוסר שוויון במשהו, אין לו בעיה לומר זאת ולשנות את המצב. במצב כזה, אנחנו לא מחלקים כל דבר בקפדנות פיפטי-פיפטי, וכיף לנו להיות נדיבים אחד כלפי השני. מהשוואה לעבר העגום שלי, ממנו למדתי הרבה מאוד ואולי בזכותו עכשיו המצב טוב, ברור לי מה עדיף.