שאלה שאני מתחבט בה. האם יש למדינה

[poseidon111]

שאלה שאני מתחבט בה. האם יש למדינה

זכות לדרוש להפסיק הריון שכל הבדיקות מראות שהתינוק יצא עם מומים קשים.
בהנחה שהאישה רוצה להמשיך את ההריון כמובן.

 

[דאגרוטיפ]

וואו, סוגיה לא פשוטה.

אני מניחה שהפסקת הריון מחוייבת (לרבות במקרה של מומים) בנסיבות כמו:
ההרה הנה מתחת לגיל החוקי.
ההריון הוא תוצר של חלילה אונס או גילוי עריות.
קיימת סכנה ממשית לאם בהמשך ההריון.
בכל התנאים הללו, כן על המדינה לדרוש את הפסקת ההריון לאלתר.

 

[קייזר סוזי]

לא

 

[Anna begins cc]

בשום פנים ואופן לא.

 

[קטניפ]

כל עוד אנחנו חיים בדמוקרטיה

התשובה היא לא!
יחד עם זה אני חושבת שראוי שהמדינה תסביר היטב לאם לעתיד את ההשלכות של השארת ההריון - ההחלטה בסופו של דבר היא של האם

 

[Andy Friese]

אם נתעלם לרגע מהפן הפרקטי שלא מאפשר

אכיפה, לדעתי למדינה יש זכות לקבל החלטות כאלה.

להביא לעולם תינוק שחייו הקצרים יהיו אך ורק מלאי סבל וכאב נתפש בעיני כאקט לא מוסרי ובמקרים כאלה המדינה יכולה וצריכה להתערב.

 

[קטניפ]

ואיפה תעביר את הגבול?

מי יקבע מתי להפסיק את ההיריון ומתי לא?

אני מבינה את העמדה שלך - יש בה המון היגיון והמון חמלה כלפי מי שטרם נולד וקולו לא נשמע
אולם זה עשוי להיות מדרון חלקלק

 

[Andy Friese]

מאחר וכל מקרה הוא יחודי, הפתרון הכי טוב לדעתי

הוא ועדה רפואית המורכבת מרופאי-ילדים, מומחים במחלות שהתינוק סובל מהן ומומחי לאתיקה רפואית. אם את רוצה אפשר "לזרוק פנימה" גם עו"ס או פרופ' מהאקדמיה.

בנוסף ולמען ההגינות יש לקבוע שלהורים יש זכות לטעון את טענותיהם לפניה.

זה רחוק מלהיות פתרון מושלם וכיוון שיש כאן המון שיקול דעת החלטותיה יהיו סובייקטיביות, אבל אני לא רואה פתרון אחר.

 

[poseidon111]

הנה תשובתי הלא מלומדה.

אני חושב שכן ולא רק מהפן שאנדי הזכיר, דהיינו, מניעת סבל וחיים מלאי דאבון לב מהילוד.
בואו נחשוב לרגע. ההחלטה להשאירו בחיים היא של ההורים. האם הם באמת האנשים שיכולים ורשאים לקבוע את גורלו של הילוד לסבל נוראי
לשארית חייו? האם בכלל אדם כלשהו רשאי לגזור גזר דין לכל החיים על אדם אחר, ויהיה זה אפילו בנו? האם האגואיסטיות של ההורה, זו
שמכתיבה "אני רוצה ילד בכל מחיר ולא איכפת לי שהילד ישלם בסבל כל חייו", היא אכן הומנית?
מצד שני יש את המדינה. זו שאמורה לשלם את המחיר של אותה אגואיסטיות הורית. הרי אין מדובר פה על סלקציה, מכיון שברפואה של היום,
ניתן לגלות זאת במהירות הבזק.

 

[רינתי77]

התערבות כזאת מצד המדינה בחיי הפרט

ובזכויות הקניין שיש לו על גופו, היא מסוכנת ופותחת פתח להתערבויות
עתידיות נוספות, כאשר הסכנה היא כמובן איבוד זכויות הפרט.
מצד אחד, יש הגיון בהתערבות המדינה במקרים כגון אלה אבל מצד
שני נשאלת השאלה למה לא להתערב גם במקרים נוספים. יש אפשרות
שהמדינה תחליט שאוטיזם הוא מום קשה, למשל. או עיוורון. או חירשות.
או חוסר בגפיים. לכן התשובה היא לא.

 

[Andy Friese]

השאלה אם בגלל הפחד מקיצוניות אחת (הדוגמאות

שנתת כמקרים המצדיקים המתה) מצדיקה את הקיצונית השניה (זכות מוחלטת להורה על חיי ילדו)?

 

[רינתי77]

ההחלטה לסיים הריון היא החלטה קיצונית בפני

עצמה. הדיון הנו על הסיבות להחלטה זו. הטינה שלי היא שאם מתירים
למדינה את האפשרות להחליט על הפסקת הריון, היא תוכל לעשות כן
בשל מגוון סיבות, ופה זה כבר הופך מסכן את החופש שיש לאדם על גופו.

 

[seelinewoman]

בגדול, כן

 

[poseidon111]

מדוע?

 

[seelinewoman]

משום שזה תלוי במומים

וזה תלוי במצבם הכלכלי.
תראה, אי אפשר אף פעם לדעת איך יגדלו את הילד ואם יאהב את חייו.
אני אומרת את זה למרות שאני יודעת יפה מאוד כמה זה מתנשא
להחליט בשביל ילד כזה אם חייו ראויים לחיות אותם.
אבל אני חשובת שבשקלול הסופי, אין הרבה שיודעים ומסוגלים לחיות עם זה טוב.
זה תלוי גם אם הילד הוא ילד יחיד כמובן,
ונסיבות מסביב.

למה אולי לא?

כי אני זוכרת כל הזמן את סיפורו של ד"ר רחמים מלמד:

ובחרת בחיים

וגם:
http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/186/957.html

 

[somewoman]

אני חושבת

שצריך בכלל ללכת עוד קודם..
לתת אישור להורות...

וכן, אני חושבת שלמדינה יש זכות לדרוש הפסקת הריון במקרה של מומים קשים, בסופו של דבר מי יממן את הילד? - כן, המדינה... ברובה בכל אופן.
מעבר לעובדה שאישה שנושאת ברחמה ילד לא חושבת תמיד מההגיון אלה בעיקר מהרגש, קשה לוותר על עובר, בעיקר כשלא יודעים בפני מה עומדים..
בסופו של דבר להביא לעולם ילד שיסבול כל חייו, אישית, אני לא רואה בזה משהו "טוב"... זה כאב לילד הרי..בשביל מה?