אח, פוס פוס. - רובים חיידקים ופלדה.
זה כל כך מתבקש, בעיניי. מיד הדהד בראשי ספרו של דיימונד.
שמצא שתי הנחות בסיסיות, מדוע אירופה התפתחה לעומת אפריקה שנשארה נחשלת:
אם יבשת בנויה "לרוחב", כמו "איראסיה" (אירופה אסיה, בקוי רוחב אחידים), קל להעביר סחורות וידע בין התושבים - דבר הגורם להתפתחות. ולעומתם באפריקה וביבשת אמריקה, לא היה פשוט לעבור בין קווי רוחב, צפון- דרום, ולחצותם (גם עקב מחסומים גיאוגרפיים), כך שאנשים לא חיפשו הרפתקאות שלא ידעו למה יובילו אותם...
הנחה נוספת מבחינתו היא, שהמצאות וטכנולוגיות "נוצרות" רק אם עם יושב בביטחה בארצו (אירופה, אסיה) ואינו נודד (כמו באפריקה), כך שהוא יכול לייצר מזון, ממשל, צבא אצטרא, אצטרא.
מקצת על הספר המוזכר:
ג'ארד דיימונד, חוקר אבולוציה ופיזיולוג מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, ניסה והצליח במלאכה, שהיסטוריונים מן השורה חוששים מפניה בדרך כלל: הצגת תמונה מקיפה וכוללת של תולדות חברות בני האדם בחמישה - עשר אלף שנות היסטוריה. שאלת היסוד שהעמיד במוקד מתקרו היא הסוגיה, שכל אדם חושב מתלבט בה ויתקשה להעמיד לה הסבר מניח את הדעת - מהו סוד הפערים האדירים בהתפתחותן של חברות בני האדם השונות. מדוע הצליחו בני אירופה מעטים לגבור
על המוני ילידים באמריקה? מדוע נותרה אפריקה בנחשלותה? למרות ובניגוד לממצאים סותרים וחד - משמעיים, עדיין לא הסתלקה מן העולם ההנחה המבקשת מענה לשאלות קשות ומסעירות אלה בהבדלים גזעיים המסתתרים מאחורי טיעונים ביולוגיים. דיימונד דוחה אחת לאחת את טענות הגזע ומסביר, כיצד גורמים גיאוגרפיים וסביבתיים חרצו גורלות של עמים ויבשות, לשבט או לחסד. הוא מסביר, מדוע וכיצד הקדימו חברות בני אדם מסוימות לפתח חקלאות, שאיפשרה קיום מספק לחברות גדולות, מדוע וכיצד התפתתו המטלורגיה, הכתב ועוד גורמים אחרים מגבירי עושר ועוצמה בחברות מסוימות, ואילו חברות ויבשות אחרות נותרו בנחשלותן. בלשון ברורה ובכישרון תיאור שאין גדולים מהם עלה בידו של ג'ארד דיימונד להציע לקוראיו יצירת מופת מרתקת ומסעירת דמיון. אכן מאז יצא לאור, ב1997 - , נדפס הספר במאות אלפי עותקים ותורגם ללשונות רבות.
