שאלה של אופי

שאלה של אופי

שלום לכם, יש נושא שקצת מטריד אותי, או יותר נכון קשר עם חברה שהיא אנורקסית. תשמעו, קראתי הרבה על הנושא ומתוך הקריאה שלי הצטיירה תמונה של חולות אנורקטיות שאמורות להיות "ילדות טובות" ונחמדות ופרפקציוניסטיות וכל מיני כאלה.... תראו, אני מכירה את החברה שלי יותר טוב מאיזה ספר כללי, ואני חייבת לציין שלמרות שעל פני השטח היא "משחקת אותה" ילדה טובה וצייתנית תאמינו לי שהיא רחוק מזה. משיחות שלי איתה אני תמיד מרגישה שהיא מזלזלת באינטלגנציה של כל העולם, חושבת שהיא יודעת ומבינה הכי טוב. יש בה מן התנשאות פנימית כזאת שממש מעצבנת אותי לפעמים, והיא גם מתווכחת המון סתם, העיקר לא להסכים למה שמישהו אחר אומר. בקיצור, היא בחורה די מעצבנת ולא נעימה בכלל. חשבתי שאולי זה בגלל שהיא לא רוצה שיתקרבו אליה יותר מדי, ואני כן מנסה להתקרב אליה לפעמים, אבל סתם בקטע של חברות כזה, תמיכה כמו שאני מדברת עם חברות אחרות שלי ואף אחת מהן לא גורמת לי להרגיש רע עם עצמי כמו איתה. בכלל היא נורא עקשנית ומתנשאת. זה קשור לאנורקסיה או שזה האופי שלה כבן אדם?
 

ורדונה2

New member
ככה זה. (ט'?)

אני גם כן סובלת מהמחלה הזאת, ולפעמים גם אני כזאת אנטי. אני מרגישה שכל הילדים בגילי הם "ילדים קטנים", כמו שאני מכנה אותם. הם שיטחיים, עילגים, חסרי כל ידע וטיפשים, לדעתי. אני יודעת שאני נשמעת לגמרי אגואיסטית, אבל מתחילת המחלה אני מרגישה מתנשאת כלפי כל הילדים בגילי וגם חברותיי. החברות שלי לא יודעות שאני חולה באנורקסיה ואני לא חושבת שהן אי פעם יבינו דבר כלשהו כל המחלה הזו. הן לא יודעות מה משמעות המחלה הזו והן מסתכלות עליה בצורה מאוד שיטחית. אבל אני מבינה למה.. ובגלל זה אני לא מאשימה אותן על חוסר כל ידע שלהן בנושא. תביני, המצב של החברה שלך רע. אני משערת שהיא גם נוטה להתבודד המון ולהתרחק מכן. אני לא יודעת בדיוק איך היא מרגישה, אבל אני יודעת שבתקופה הכי גרועה שלי באנורקסיה נהגתי להתבודד המון ולהתרחק מהחברות שלי. למה? כי הן לא מבינות. אף אחד לא מבין.. אני לבד. אני לבד בכל החרא והן לא מבינות כלום. סתם ילדות קטנות. אני יודעת היום שזה לא נכון. אני יודעת שהן רק דאגו לי מאוד, אבל לא ידעו כיצד להגיב. הן רק בנות 13, מה הן מבינות בנושא? זו לא אשמתן שנכנסתי לחרא הזה בגיל כל-כך צעיר. המחלה הורסת אותה ומשנה לגמרי את צורת החשיבה שלה כלפי אנשים וכלפי עצמה.תנסי לחפש מידע על כיצד עלייך להתנהג. החברה שלך סובלת המון והיא זקוקה להמון תמיכה מצידך. אל תרכשי טינה כלפייה בגלל הגישה שלה, היא לא באמת מתכוונת לזה. היא מאוד בודדה וזקוקה לעזרה. אני מקווה שעזרתי.
 

ורדונה2

New member
משום מה חשבתי שאני בפורום הפרעות

אכילה. לא מציינים כאן טריגרים.
 
החברה שלי לא ממש רוצה לדבר על זה

נראה לי שהיא עסוקה הרבה יותר בויכוחים ומאבקי שליטה סמויים מאשר בנסיון לקבלת עזרה. כולם אומרים לי שהיא מאוד נזקקת וצריכה תמיכה והבנה אבל בפועל היא עושה בדיוק ההיפך, מנסה להעמיד פנים שהכל בסדר ושהיא לא רוצה לדבר על דברים שקשורים למחלה, היא תמיד מתחמקת ומשנה נושא. היא גם לא בטיפול. בקיצור היא אנטי, לא רוצה להבריא. אין הרבה מה לעשות במצב כזה לדעתי. אני רק חברה, תחשבי על ההורים שלה ואנשים יותר קרובים שהם לא מצליחים להזיז אותה אז איזו השפעה כבר יש לי? היא פשוט נורא עקשנית ומשחקת עם כל העולם ב"אני קובעת".
 

ורדונה2

New member
אני לא מתפלאה.

כולן "לא רוצות עזרה" ומתרגזות כשמנסים להציע להן עזרה. היא מאוד רוצה עזרה, אבל לא יודעת ממי ואיך לבקש. ואני יודעת שהיא לא רוצה להבריא, אבל צריך לעצור אותה. אנורקסיה הורגת! תדברי עם ההורים שלה.. תציעי להם לאשפז אותה! אל תתעלמי מזה. יש לך המון מה לעשות. את יודעת מה עלול לקרות לה אם לא תעשו משהו עכשיו? כואב לי כמה שאני מזדהה איתה ומבינה אותה. ):
 
למעלה