שאלה של דיעה

[gogoit]

שאלה של דיעה

שירתתי חודשיים ויצאתי מהצבא עקב דכאון מתמשך וחרדה וסיפור באמת קשה. לבקשתי יצאתי, על פרופיל 21. אני כרגע בפתח של להתחיל שנה של שירות לאומי, עד שפתאום גיליתי את האפשרות להתנדב. החלטתי לא לעשות את זה מיד.. ללכת לשירות לאומי, לעבור טיפול פסיכולוגיץ לטפל בעצמי קצת, להיות במסגרת.. כדי לא לקפוץ שוב לאותה האש ולהיכוות שוב. אני שוקלת אחרי שנה של שירות לאומי להתנדב שנה לצבא אחר כך. סגירת מעגל בשביל הנפש, וגם בשביל הכלל. חשוב לי לציין, שלמרות שיצאתי- אני מאד אוהבת את הצבא.. מאד דוגלת בתרומה, בהתגייסות. ורציתי לשאול את דעתכם הכנה... האם זה כדאי? מה דעתכם על לחזור לצבא אחרי שנה, אחרי פרופיל 21? האם מישהו עבר את זה? חזר אחרי שיצא? סתם, רציתי לשמוע קצת על זה לא רק ממשפחה וחברים... תודה לכל המתייחסים ברצינות.

 

[סהר-תמיכה]

גוגואית יקרה...

אין לנו מילים...הדברים שאת כותבת כל כך מחממים את הלב כל כך אופטימיים שזה עושה לנו לרצות ל

אותך חזק, לתת לך כל מחמאה שאפשר, על המוטיבציה, על נחישות ההחלטה, על הרצון לשרת, לתרום למרות הקשיים, כל הכבוד. ועכשיו יקרה, לעצם שאלתך: דבר ראשון אין כאן מומחים ולאיש בפורום הזה אין סמכות לייעץ לך או להגיד לך מה לעשות. היית כבר פרק זמן בצבא ואת פחות או יותר יודעת במה מדובר, הצבא ישאר כנראה אותו צבא גם אם תחליטי להתנדב. אם את מתכוונת לשרת בשירות לאומי אז למעשה תתרמי את חלקך לחברה ולמדינה. אנחנו חושבים שכל תרומה נוספת מעבר לזה היא עניין אישי שלך וקשה עד בלתי אפשרי, כנראה, לייעץ לך בעניין הזה. אם את דוגלת בתרומה, נראה לנו שיש תחומי תרומה רבים נוספים שבהם תוכלי להתנדב (או להפוך אותם למקצוע), בטוח שבתחומי חינוך או אחריות שהבנו שלשם את מיעדת את עצמך. מדבריך אנחנו מבינים שאת רואה בשירות הצבאי משימה שלא הושלמה, מעין כישלון אישי, וקשה לך עם זה. אנחנו חושבים שאת מעמיסה על עצמך נטל כבד מדי ואולי מיותר. את חלית וזה לא באשמתך (כן, דיכאון זה מחלה כמו כל מחלה אחרת). מאד שמחים שהחלמת וחזרת לעצמך אבל אולי כדאי גם שתבדקי עם עצמך ועם מקורביך אם היום את מספיק חזקה כדי לעמוד שוב באותה משימה, ומכיוון שאת ממילא מתכוונת לעשות שירות לאומי נראה לנו שאת יכולה להיות מאד מרוצה מתרומתך ולראות בזה שווה ערך לשירות הצבאי. אנחנו מצדנו מאד גאים בך ומאמינים ומאחלים לך שתקבלי את ההחלטה הכי טובה בשבילך ושתהיי שלמה עמה. נשמח אם תחזרי לספר מה החלטת ואיך הולך לך.

 

[gogoit]

../images/Emo51.gif

סהר, באמת תודה על כל המילים החמות שכתבת... שרק מעודדות אותי להמשיך האלה, למרות כל החששות וכל הפסימיות שמלווה אותי יחד עם האופטימיות. אני יודעת, שבשירות לאומי בעצם תרמתי את חלקי למדינה, פשוט מפריע לי העובדה שלא הצלחתי בצבא... מפריע לי שכל החברים יכלו בעוד אני לא.. ומבחינתי אם אי פעם אוכל לסגור את המעגל הזה, זה יהיה דבר גדול לנפש שלי, שמאד פצועה כרגע בעקבות כל המקרה. הבנת בדיוק את המצב, מה שקרה בשבילי זה כשלון אישי ומשימה שלא הושלמה, והנטל הזה רודף אותי, ואף דורש טיפול איש מקצוע בעקבות הדכאון שאליו נכנסתי. לא חזרתי לעצמי עדיין, אבל אני מקוה לעבור שנה טובה של שירות לאומי מספק ומחשל, לעבור טיפול, ואולי לחזור לסגור את המעגל ההוא, שכל כך רודף אותי עכשיו. משומה הידיעה שהחלטתי לעשות שירות צבאי לבסוף (גם אם בעוד שנה אני ירגיש שאין צורך אישי או לאומי בזה) עצם הידיעה משקיטה אותי. אני שלמה עם זה. באמת תודה על המילים, על העידוד שזה לא באשמתי, ושבשירות לאומי כן יש מסירות ונתינה- ואת זה אניודעת. ויש לי שאלה- הבנתי להפתעתי, שתהליך ההתנדבות ארוך מאד. אם בסוף שירות לאומי אני רוצה להתנדב מתי כדאי לי להתחיל את התהליך?