כעת בהרחבה .
1.אין תרבות אחידה ליהודים כלל וכלל ולכן הם לא עם. טעות. כל היהודים ברחבי העולם חלקו ביניהם את רוב החלקים של תרבותם, התרבות שנבעה מהיהדות דוגמא לתרבות היהודית היא השירים והפיוטיים היהודיים, הסעודה בערב פסח, הריקודים, לימוד התורה, מראה יהודי ועוד . העם היהודי תמיד שמר על שפתו העברית איתה הוא התפלל בבית הכנסת, תמיד היו לעם היהודי בכל מקום באשר הוא את חגיו שהרי הם תרבותו, ולא דתו, אין דבר כזה דת יהודית, יש עם יהודי, ויש תרבות יהודית . טענה נגדית: דת איננה תרבות . לא בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה כתוב שיש דת שנקראת ``יהדות``, המושג ``דת`` הוא הסתכלות של העולם המערבי נוצרי, המדינה הנוצרית-מערבית התנהלה לפי היחסים בין דת (כנסיה) למדינה, ובכלל אין דבר כזה יהודי דתי, יש יהודי יותר שומר מצוות ופחות שומר מצוות, יש מצוות ששומרים עליהן אם תרצה או לא, בעיקר מצוות של בין אדם לאדם. ולכן, ה``דת`` היהודית היא כן התרבות, לא רק זה, שהתרבות האירופאית, לדוגמא, מושרשת בעיקרה ע``י הדת וע``י אומנות על אמונות דתיות, בעיקר בתקופת הרנסנס . טענה נגדית מס` 2: אין שום השוואה בין המוזיקה, לדוגמא, של יהודי רומניה לשל יהודי מרוקו ואין שום דומי, איך תסביר זאת ? השאלה האם המוזיקה היהודית ברומניה דומה למוזיקה היהודית במרוקו שווה לשאלה האם בריטים שחיים באנגליה ילבשו את אותם הבגדים של בריטים שחיים בהודו, התשובה היא לא, מודע לא ? כי הם השתלבו באיזור והתאימו עצמם, אך הבגדים, הינם בגדים בסגנון בריטי בין אם זה באנגליה ובין אם זה בהודו, כך גם המוזיקה, המוזיקה שונה, אך הסגנון יהודי, לכן, כל מוזיקה של קהילה יהודית ברחבי העולם היא שונה במעט, אך המילים, המוזיקה, הסגנון המטרה של המוזיקה, הם אותו הדבר, ישנו דבר עקרוני שהופך את המוזיקה היהודית בברזיל ובהודו לאחד, העיקרון הוא, שהמוזיקה הינה מוזיקה יהודית . ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- 2.העברית השתמרה רק בתפילות ולכן יש הקבלה בינה לבין הלטינית שבה השתמשו הנוצרים ללא הבדלי מוצא, אותו הדבר עם היהודים . זה לא משנה כיצד העברית השתמרה, העובדה היא שהיא השתמרה, והיא דוברה בדרך זו או אחרת, בין אם זה בבית הכנסת ובין אם זה כשיהודי התעורר בבוקר ואמר שמע ישראל, העברית השתמרה.העברית כמו כן היא שפה יומיומית יהודית, שנעלמה ממעמדה כשפה יומיומית, אך לא נעלמה ממקומה כשפה ואף שימשה כבסיס או כגורם משפיע לשפות יהודיות אחרות מה שמראה על השפעתה על היהודים. כמו כן היהודים שמרו על מוצאם ועל אמונתם, ובכדי להצטרף לאמונה זו היה צריך לקבל את מורשתו של העם היהודי, את ההיסטוריה שלו ואת שפתו, ורק אז תהפך ליהודי למהדרין, מה ששונה לגמרי בנצרות, בה כל עם יכול להצטרף אליה ולהיות תחת כנפי הנצרות וכנפי הלאום או העם, ביהדות זה להצטרף לדת היהודית אך להיות רק תחת כנפי העם, משמע, יש עם יהודי, שבשביל להאמין בדתו, יש להצטרף אליו ולהיות חלק ממנו . חוץ מזה, אי אפשר לצפות מעם היושב בגולה 2000 שנה והחייב לתקשר עם הגויים לשמור על שפתו כשפה יומיומית . טענה נגדית: העברית לא הייתה שפה יומיומית ולכן חסר חלק בהגדרת העם היהודי ולכן הם לא עם. זה לא משנה שהעברית לא הייתה יומיומית, היא עדיין דוברה בבתי הכנסת בעת התפילות, ספרי התורה נכתבו באותיות עבריות, בשלטי המסעדות היהדויות נכתב ``כשר`` בעברית ועוד אין ספור דוגמאות . יתרה מזאת, כל הדיאלקטים-שפות היהודיות, החל מיידיש ולעז עד לדינו וערבית-יהודית בסיסן בעברית ויש להן השפעות מהשפה של הגויים במקומות בה היא דוברה, בלדינו ובלעז (צרפתית-עברית) היו מילים עבריות שהושפעו מהסביבה ולכן יש השפעה גדולה של ספרדית בלדינו וצרפתית בלעז (הלעז הוחלפה עם היידיש במאה ה-10), היידיש והערבית יהודית (שדוברה ובה כתב הרמב``ם) נכתבו באותיות עבריות והיו להן השפעות גדולות מעברית ואף כמה מילים בעברית, השפעת העברית ביידיש אמנם פחתה עם הזמן אך השפה עדיין נשארה שפה יהודית . חוץ מזה, הגדרת עם אינה אבסולוטית ומוחלטת, ייתכן שיחסר קריקטריון מסוים במקרה אחד, וקריקטריון במקרה אחר אך הם עדיין יהיו עמים . ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- 3.היהדות היא רק דת בדומה לנצרות ולכן היא לא שייכת לעם מסוים. הדת הנוצרית הינה דת, דת זו היא בסיס לתרבויות של עמים רבים, לכן בהצטרפותך לדת הנוצרית אינך מקבל את ההיסטוריה והמורשת של אותם עמים, אלא אך ורק את הדת הנוצרית, שונה הדבר ביהדות, אשר הצטרפות אליה משמעה לקבל את השפה היהודית, המסורת ההיסטוריה והמנהגים היהודיים, ובעצם להשתלב עם העם היהודי, התרבות הישראלית היא לא ישראלית-חילונית היא לא התרבות היהודית, התרבות היהודית הם שירי הכליזמר, הפיוטים המזרחיים, ריקודים שירה, סביבונים בחנוכה ותרומה לעניים, זוהי התרבות היהודית שאתה מקבל עליך כאשר אתה מצטרף לדת ולעם היהודי . ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- 4.הלאום היהודי הומצא ע``י האנטישמים ואומץ ע``י הציונות שנוצרה מעוררות של תנועות לאומיות . הציונות היוותה תנועה לאומית לעם היהודי, שהיה קיים באופן שונה מעמים אחרים, קיומו התהווה בעיקר על הדת, ששמרה על הציביון המיוחד והעניקה תרבות והשראה לכל הציוויליזציה המערבית, ששינתה את היהדות במעטה המכונה ``נצרות``, היהודים לעומת זאת, שמרו על צביונם ותרבותם, לא באופן מוחלט, היו שינויים, אך שינויים אלו לא שינו כלל וכלל את הקשר הלאומי בין יהודי רוסיה ליהודי ארה``ב, בין אם זה קשר דם, או קשר לאומי דתי ותרבותי בלבד, הקשר ישנו, והמאפייני הדת ישנם, כגון היסטוריה משותפת, דת משותפת, שפה משותפת שנשמרה בתפילות ונשמרה בשפות היהודיות שהעברית השפיעה להם, הציונות רק עוררה מחדש את העברית בכדי לאחד את העם הזה תחת שפה אחת, שהייתה קיימת, אך לא יומיומית .כמו כן, התנועות הלאומיות, לדעתי ולדעת כמה הוגי דעות אינם דברים שקרו בד בבד עם המודרניזיציה, אלא תהליך ישיר של הלאומים מימי הביניים, גם היהדות הייתה עם בימי הביניים, אך לא לאום, עדיין לא לאום. הציונות התעוררה בעיקר במאה ה-19 מאחר ואז ראו כמה שהאנטישמיות חמורה, אך האנטישמיות לא המציאה את רעיון התנועות הלאומיות, אלא העניין ``הומצא`` כבר בימי הביניים, בעיקר במאות ה-14 וה-15, אבל, השקיקה לארץ זו הייתה עוד מימי הגלות, בין אם ברצון ובין אם בכפייה . טענה נגדית: אבל הקשרים בין הקהילות היהודיות נותק . הקשר בין הקהילות מעולם לא נותק, והיו אף קשרים משגשגים ועשירים, אחת הדוגמאות הטובות ביותר היא הקשר בין יהדות אלכסנדריה ליהדות רומא, שתיאמו בינהם כל מני דברים שהשפיעו על הממסד הרומי באופן ניכר במאות הראשונות לספירה . עוד דוגמא לקשר של קהילות הוא יהדות פולין עם ליטא והמדינות הבלטיות, אחת התופעות הכי מענינות של קשר זה הוא היווצרות שני זרמים מנוגדים-חדשים ביהדות, החסידות והליטאים. עוד דוגמאות הם הקשר בין יהדות א``י ליהדות בבל ובין כל יהדות התפוצות בעת מרד התפוצות שבו מרדו כל הקהילות היהודיות בשלטון הרומאי באופן מתואם .
