שאלה של מישהי שמבולבלת
אולי לא הפורום הנכון או הפורום המתאים ביותר לשאול את השאלה הזאת, אבל החלטתי בכל זאת לשאול ולהתייעץ בכמה פורומים (וגם בפורום שלכם) כדי..... האמת לא יודעת בשביל מה, כי כל מה שאני מרגישה עכשיו זה רק בלבול ועצב. מצד אחד אני מאמינה בה', מאמינה שהוא קיים, מאמינה שהוא עושה טוב לאנשים ושיש תמורה בעד האגרה
קוראת מידי פעם תהילים, עושה דברים למען אחרים גם אם זה לא הכי נוח/מתאים לי כי אני יודעת שזה מצווה ושהוא שלמעלה כך ביקש שנעשה כדי שתהיה לנו חברה מתוקנת ונהיה בני אדם אוהבי בריות. לפעמים "רואה" ניסים שהוא עושה ויודעת שזה לא יכול להיות סתם שדברים מסתדרים ככה לטובה, שהיה יכול להיות באמת יותר רע, שדברים לא קורים סתם (דוגמא מהתקופה האחרונה שהייתי צריכה לנסוע לבי"ח ולא היה לי הרבה דלק - אז יש שיאמרו מחוג הדלק זה לא דבר שתמיד מדוייק, אז המחוג זז קצת, זה נס?). מצד שני מרגישה כל כך מבולבלת, כועסת ועצובה - אני יודעת שאולי אלה מילים שלא מתאים/יאה שאשתמש בהם, אבל זה מה שאני מרגישה, זה מה שאני צריכה להתמודד עם זה. צדיק רע לו ורשע טוב לו - אוףףף כמה שזה נכון. אחותי שבאמת לא איכפת לה מאף אחד, לא שמה עין על אף אחד, מפרידה בין חלב לבשר, לא מקללת ולא עושה עין הרע לאף אחד - דווקא הבן שלה חולה ולא מדובר בהצטננות או מחלה קלה. יודעת גם שהוא מעמיד אותנו בנסיון - ואולי זה נסיון שלו, אני יודעת שאני לא צריכה לעשות "חישובים" ליושב במרומים, לא לקחת את "תפקידו" ולנסות להבין כל דבר ודבר למה ככה ולמה ככה, אבל עדיין הכאב הוא כאב, הבלבול הוא בלבול והכעס גם נשאר. אז איך מתמודדים במצב כזה? אשמח לקרוא תגובות, אך לא אוכל להבטיח שאענה לכל אחד/אחת כי לא יודעת איך להתמודד עם המצב.
אולי לא הפורום הנכון או הפורום המתאים ביותר לשאול את השאלה הזאת, אבל החלטתי בכל זאת לשאול ולהתייעץ בכמה פורומים (וגם בפורום שלכם) כדי..... האמת לא יודעת בשביל מה, כי כל מה שאני מרגישה עכשיו זה רק בלבול ועצב. מצד אחד אני מאמינה בה', מאמינה שהוא קיים, מאמינה שהוא עושה טוב לאנשים ושיש תמורה בעד האגרה