שאלה של מתחילים

[שלחופה2]

שאלה של מתחילים

שלום אני בת 19 , בת שירות, והחלטתי סופית שאני רוצה רפואה. יש לי כמה התלבטויות ואולי תוכלו לעזור לי. שנה שעברה עשיתי פסיכו (ראשון) וקיבלתי 680 כמובן שאני צריכה לשפר . ההתלבטות הגדולה שלי היא האם לעשות זאת השנה (במקביל לשירות לאומי) ולנסות להתקבל ללימודים שנה הבאה , או, שנה באה לשפר ת'פסיכו ולהתקבל עוד שנתיים. אחד הדברים שמטרידים אותי זה שאם אני יתחיל ללמוד שנה באה ( בהנחה שאני מתקבלת) אני אהיה רק בת 20 וזה נראה לי גיל צעיר יחסית... מה הגיל הממוצע של הסטודנטים בפקולטות השונות לרפואה? מצד שני גם אם אני יעשה השנה פעמיים פסיכומטרי זה לא בטוח שאני יגיע לציון שאני צריכה, וגם אם כן זה לא אומר שאני יעבור את כל שאר המבחנים והקריטריונים אז אולי כדאי להתחיל את כל התהליך כבר עכשיו?

 

[remember1]

לדעתי

לדעתי עדיף לך להתחיל לעבוד עכשיו על הפסיכומטרי כך - אם תצטרכי לעשות שוב - זה לא מה שיעקב אותך, ולא תרגישי שבזבזת זמן חוץ מזה - להתחיל בגיל 20 זה סבבה אני התחלתי בגיל הזה, וכך גם הרבה מהפקולטה שלי (בעיקר בנות שהתחילו ישר אחרי הצבא) יש כמובן אנשים שמתחילים הרבה יותר מאוחר, אבל נראה לי שכמה שיותר מוקדם יותר טוב (כך גם תסיימי ללמוד קודם, ואם הלימודים יהוו מבחינתך בעיה לגבי חתונה ילדים וכו' - עדיף לסיים קודם לא ?) בקיצור - בהצלחה

 

[לטינית בנשמה]

אם יש לך אפשרות לעשות עכשיו

אז תעשי, להזיק זה לא יזיק. במקרה הכי גרוע, תחליטי שאת עדיין לא מוכנה להתחיל ללמוד ותירשמי לשנה אח"כ.

 

[ט ל פ ו ק ס]

במחזור שלי

רוב בנות השרות התחילו בגיל 20 את שנה א', אז את ממש לא יוצאת דופן.

 

[שלחופה2]

../images/Emo105.gif

מקפיצה לעוד תגובות

 

[nightriders]

אין צורך

לא יחדשו לך מעבר למה שכבר נאמר. אושרית נסחה את זה בצורה הכי טובה. תגשי לבחינה, אם הציון לא מספיק, ממילא תצטרכי לגשת שוב, אם הציון יספיק- זה עדיין לא מחייב אותך להרשם. היכן בדיוק הבעיה כאן?

 

[dafmic]

לבקשתך - ../images/Emo13.gif

לא כתבתי קודם כי אני חושבת כמו אושרית, דהיינו - אם יש לך אפשרות - תעשי. זה פותח בפניך (או לפחות מקרב אליך) את שתי האופציות - גם זו של להתחיל בשנה הבאה וגם את זו של שנה אח"כ. אם לא תעשי, תישארי רק עם בררה אחת - לדחות את הקבלה בשנה. כל זאת באמת בתנאי שיש לך מספיק זמן ושאת לא מרגישה שהפעילות בשנת שירות והלימודים לפסיכו' סתם יפגעו אחד בשני. אם כן - תדחי, שנה אחת יותר לא הרגה אף אחד. לגבי גיל: היו פעמים שמצאתי את עצמי טיפה מקנאה בחברי ללימודים שלא בגילי (צעירים או מבוגרים יותר). אבל בסופו של דבר לכל גיל ושלב בחיים יש את היתרונות שלו לתחילת לימודי רפואה*: 20 פלוס מינוס - יסיימו (בעיקר תסיימנה) ראשונים(ות). בנית המשפחה תוכל להגיע בשלבים נוחים יותר, אפשר לקחת שנה חופש אחרי הסיום ועדיין להיות צעירים מספיק בשביל להיות תרמילאים, פחות לא נעים לקחת כסף מההורים וכו'. שנות ה-20 המאוחרות ותחילת שנות ה-30 - הספיקו לבנות בסיס כלכלי מוצק יותר, יותר בוגרים, יותר סגורים על עצמם ועל המטרה שלהם, יותר ניסיון חיים ובהתאם - יותר רוגע ושלוות נפש שנחוצים ללימודים ולמקצוע, וכו'... אמצע שנות ה-20 (כמוני) - קצת מזה וקצת מזה... הקיצר, תלכי בגיל שתרגישי שמתאים לך באופן אישי, בלי השוואה לאחרים שיהיו צעירים או מבוגרים יותר, ויהיה בסדר. (אגב, דווקא ההתלבטות שלך לגבי זה שאת אולי צעירה מדי מורה על בגרות, לדעתי, ואין לך מה לחשוש בהיבט הזה). בהצלחה!

(*כמובן שההכללות הנ"ל, כדרכן של הכללות, מדברת על ממוצע הקבוצה, ומן הסתם יש הרבה שלא נכנסים לרובריקות)