קשה לי לענות על איך זה לחיות בקנדה כי אני עוברת רק באוגוסט
הייתי בביקורים שם ואני קראתי קוראת הרבה על המקום מנסה לברר כמה שיותר.
בכל מקרה הגירה לקנדה עובדת על בססיס נקודות כאשר גיל הוא אחד הקריטריונים. נדמה לי שעל אף שתוכל להגיש בקשה גם אם גילך מעל 45, לא תוכל לקבל ניקוד עבור קריטריון זה, מה שמנמיך את סיכוייך לקבל הזמנה. אולי אשתך תוכל להיות המגישה הראשית אם גילה צעיר, יש לה השכלה גבוהה ואנגלית טובה. אולי יש אפשרות שתירשם שם ללימודים ואז תביא אותך איתה ואז מאוחר יותר תוכלו לנסות להישאר שם.
מעבר לזה, אם אתה נשוי בלי ילדים ועובד בעבודה מסודרת כמורה (לא כתבת אם אתה משרה מלאה על תקן או שאתה עובד קבלן) ואם גם אשתך עובדת גם היא, אין שום סיבה שלא וכלו לחיות ברווחה גם בישראל. אתם לא חייבים לגור במרכז ת"א. בקנדה לא תוכל לעבוד ישר כמורה (מה אתה מלמד?) תצטרך אולי להשלים דברים
למה כוונתך ב"לא הצלחתי בישראל"? מאיזו בחינה אתה מרגיש שלא הצלחת?
למרות שנורא נחמד בקנדה, אתה צריך לקחת בחשבון ששם לא יהיו לך דברים שיש לך כאן - משפחה ןחברים, קרן השתלמות, קרן פנסיה, חופשים ארוכים כמורה בתשלום (אם אתה עובד הוראה מהמניין, עך תרופות תצטרך לשלם אם אין לך ביטוח משלים מטעם העבודה. אני לא בדעה שחייבים לחיות בטורונטו. יש מלא מקומות איכותיים זולים בהרבה. השאלה היא רק אם תוכל להגר ואיפה תוכל למצוא עבודה
אני יכולה להגיד לך שלולא הילדים שלי, לא בטוח שהייתי עוברת כי בישראל במצבי בלי ילדים הייתי יכולה לחיות כמו מלכה כך שמבחינתי הטריגר העיקרי היה שאני לא רוצה לגדל את הילדים בישראל, מה גם שכשיש ילדים צריך יותר כסף ואת זה אני לא בטוחה שאצליח לעשות בישראל במקצוע שלי