כמו שאמרת../images/Emo95.gif
זה הכל תלוי בסגנון אבל מעבר לסגנון, זה בעיקר תלוי בסוג האקורד יש שני סוגים עיקריים של אקורדים: אקורד משולש ואקורד מרובע (ספטאקורד). הצליל שנמצא בבס, הוא תמיד חלק מהאקורד. לאקורדים משולשים יש שלושה מצבים (היפוכים) היפוך ראשון: 3-5 (טרצקווינט) מצב שבו צליל הבסיס של האקורד נמצא בבס (למשל, באקורד דו מז'ור בהיפוך ראשון הדו יהיה בבס) היפוך שני: 3-6 (סקסט) בו הצליל השני של האקורד נמצא בבס (באקורד דו מז'ור בהיפוך שני, מי יהיה בבס) היפוך שלישי: 4-6 (קוורטסקסט) מצב שבו הצליל השלישי באקורד נמצא בבס (בדו מז'ור בהיפוך שלישי הסול יהיה בבס) לאקורדים מרובעים יש ארבעה היפוכים: היפוך ראשון: 7 (ספט) - הצליל הבסיסי נמצא בבס. היפוך שני: 5-6 (קווינטסקסט) - הצליל השני נמצא בבס. היפוך שלישי: 3-4 (טרצקוורט) - הצליל השלישי נמאצ בבס. היפוך רביעי: 2 (סקונד) - הצליל הרביעי נמצא בבס. לכל אחד מהמצבים של האקורדים יש תפקוד מסוים בהרמוניה של אותו אקורד וכרצף ביצירה בכלל. את הבחירה לצליל שיימצא בבס עושים לפי רמת המתח שרוצים ליצור, שבשבילה משנים גם את סוג האקורד, גם את הדרגה ההרמונית, וכהשלכה של אלו, גם את צליל הבס, דבר היוצר אופי שונה לאקורד, ומקנה לו פתרון שונה על מנת ליצור תפקודים שונים והמשכיות שונה בין אקורד לאקורד, עד שנוצר פסוק הרמוני שלם עם מתח, הרפיה, הובלות ואופי. מה שכתבתי הוא מאוד חלקי, כי אי אפשר לענות על השאלה שלך בכזו קלות, בייחוד כשאין קונטקסט מסוים להשליך את זה עליו, אבל מקווה שעזרתי טיפה להבהיר את הדברים...
