שאלה של נימוסין
טוב, אתמול קרה לי מקרה מאד-מאד לא נעים, אז רציתי לפרוק ולשמוע עצות - מה הייתם עושים במקומי עתה? עלתה בפני האפשרות לעשות פרויקט קטן עם מרצה מאוניברסיטה שאינה האוניברסיטה שלי. למעשה, זה דבר שלא הכי מקובל אצלנו, והייתי צריכה לשכנע כמה אנשים שיתנו לי "אור ירוק". המרצה המדובר הסכים לעבוד אתי. מיותר לציין שאני מעוניינת בשת"פ הזה יותר ממנו, והוא בעיקר "עושה לי טובה" (למרות שהוא לא התנהג כך או משהו...). אחרי שהכל סוכם, אמרנו שנקבע פגישה. בינתיים כל ההתקשרות שלנו הייתה בדוא"ל ובטלפונים אליו לאוניברסיטה (ותכף יתבהר למה זה חשוב). אני כבר די להוטה להתחיל את הפרויקט ולהזיז את העניינים, והפגישה שבוששה להתקיים די נתקעה לי כמו עצם בגרון. ז"א, לא יכלתי להתחיל לעבוד באופן רציני לפני שנשב על הדברים ביחד. בתחילת השבוע הוא הודיע לי, סוף סוף, כי ייתכן ונוכל לערוך פגישה ביום רביעי, ושהוא יודיע לי אם כן. בלילה שבין שלישי לרביעי, בשעה די מאוחרת (כבר אחרי חצות), קיבלתי ממנו הודעה בדבר כך שהוא יהיה במשרד למחרת (רביעי) החל משעה כך וכך, ושאני מוזמנת להגיע. אישרתי את הגעתי, ובשעה הנקובה הייתי במשרדו, אלא שהוא לא היה שם. לקצר את הסיפור - המתנתי מעל לשעה והמרצה פשוט לא הגיע. לי יש רק את הטלפון שלו במשרד, דבר שהיה חסר תועלת לחלוטין. לו אין את הטלפון שלי. במזכירות לא ידעו לעזור לי, ואיש לא יכל להתקשר אליו או משהו דומה. לאחר שהגעתי לביתי בערב שלחתי לו מייל מאד מנומס, ובו כתבתי שהמתנתי לו, וייתכן כי הייתה בינינו אי-הבנה. בינתיים לא קיבלתי תשובה כלשהי. בקיצור, אין לי מושג איך לנהוג כעת ומה לעשות. אם, חלילה, קרה לו משהו נורא, אני אאלץ להרגיש נורא לא נעים עם עצמי על המרמור שאני חשה. מנגד, יש סיכוי שזה פשוט מעשה של זלזול מסוים. קשה לי להאמין שבן-אדם אינו מוצא דרך להודיע על כך שהוא אינו מגיע. בסופו של דבר, במקרה הכי קיצוני, הוא יכל לבקש מהמזכירות או מאחד הקולגות לתלות על דלתו איזה פתק, כדי שאני אדע לא להמתין לו ולא לעמוד כמו גולם במסדרון אחרי שהגעתי אליו במיוחד. וגם, בדיעבד, הוא יכל לענות לי ולהתנצל/להסביר באופן מהיר מהרגיל. אחרי ככלות הכל, הוא בטח מבין שאני מצאתי את עצמי במצב מביך ולא נעים לחלוטין. ואם הוא אכן זלזל או שכח או פשוט שינה את דעתו מבלי להודיע, האם כדי להמשיך עם השת"פ? האם זה לא מעיד על בעיות אחרות מן הסוג הזה שעלולות לעלות בעתיד? ואיך, לעזאזל, אני אסביר לאוניברסיטה שלי מדוע אני מושכת ידיי מהפרויקט אחרי ששיגעתי את כולם על מנת לקבל אישור?
טוב, אתמול קרה לי מקרה מאד-מאד לא נעים, אז רציתי לפרוק ולשמוע עצות - מה הייתם עושים במקומי עתה? עלתה בפני האפשרות לעשות פרויקט קטן עם מרצה מאוניברסיטה שאינה האוניברסיטה שלי. למעשה, זה דבר שלא הכי מקובל אצלנו, והייתי צריכה לשכנע כמה אנשים שיתנו לי "אור ירוק". המרצה המדובר הסכים לעבוד אתי. מיותר לציין שאני מעוניינת בשת"פ הזה יותר ממנו, והוא בעיקר "עושה לי טובה" (למרות שהוא לא התנהג כך או משהו...). אחרי שהכל סוכם, אמרנו שנקבע פגישה. בינתיים כל ההתקשרות שלנו הייתה בדוא"ל ובטלפונים אליו לאוניברסיטה (ותכף יתבהר למה זה חשוב). אני כבר די להוטה להתחיל את הפרויקט ולהזיז את העניינים, והפגישה שבוששה להתקיים די נתקעה לי כמו עצם בגרון. ז"א, לא יכלתי להתחיל לעבוד באופן רציני לפני שנשב על הדברים ביחד. בתחילת השבוע הוא הודיע לי, סוף סוף, כי ייתכן ונוכל לערוך פגישה ביום רביעי, ושהוא יודיע לי אם כן. בלילה שבין שלישי לרביעי, בשעה די מאוחרת (כבר אחרי חצות), קיבלתי ממנו הודעה בדבר כך שהוא יהיה במשרד למחרת (רביעי) החל משעה כך וכך, ושאני מוזמנת להגיע. אישרתי את הגעתי, ובשעה הנקובה הייתי במשרדו, אלא שהוא לא היה שם. לקצר את הסיפור - המתנתי מעל לשעה והמרצה פשוט לא הגיע. לי יש רק את הטלפון שלו במשרד, דבר שהיה חסר תועלת לחלוטין. לו אין את הטלפון שלי. במזכירות לא ידעו לעזור לי, ואיש לא יכל להתקשר אליו או משהו דומה. לאחר שהגעתי לביתי בערב שלחתי לו מייל מאד מנומס, ובו כתבתי שהמתנתי לו, וייתכן כי הייתה בינינו אי-הבנה. בינתיים לא קיבלתי תשובה כלשהי. בקיצור, אין לי מושג איך לנהוג כעת ומה לעשות. אם, חלילה, קרה לו משהו נורא, אני אאלץ להרגיש נורא לא נעים עם עצמי על המרמור שאני חשה. מנגד, יש סיכוי שזה פשוט מעשה של זלזול מסוים. קשה לי להאמין שבן-אדם אינו מוצא דרך להודיע על כך שהוא אינו מגיע. בסופו של דבר, במקרה הכי קיצוני, הוא יכל לבקש מהמזכירות או מאחד הקולגות לתלות על דלתו איזה פתק, כדי שאני אדע לא להמתין לו ולא לעמוד כמו גולם במסדרון אחרי שהגעתי אליו במיוחד. וגם, בדיעבד, הוא יכל לענות לי ולהתנצל/להסביר באופן מהיר מהרגיל. אחרי ככלות הכל, הוא בטח מבין שאני מצאתי את עצמי במצב מביך ולא נעים לחלוטין. ואם הוא אכן זלזל או שכח או פשוט שינה את דעתו מבלי להודיע, האם כדי להמשיך עם השת"פ? האם זה לא מעיד על בעיות אחרות מן הסוג הזה שעלולות לעלות בעתיד? ואיך, לעזאזל, אני אסביר לאוניברסיטה שלי מדוע אני מושכת ידיי מהפרויקט אחרי ששיגעתי את כולם על מנת לקבל אישור?
