שאלה של ספר

[פלגיה]

שאלה של ספר

בעקבות המלצה שכתבתי על הספר "האחים לב ארי" של אסטריד לינדגרן, עולה השאלה הבאה: האם העובדה שבספר מוצגת התאבדות בצורה חיובית, פוסלת אותו לקריאה עבור הילדים?

 

[Kalla]

לא קראתי את הספר

ולכן התשובה שלי היא כללית, ומבוססת על היחס שלי ליצירות אמנות ולספרות בכלל. לדעתי אין לפסול יצירות ספרותיות (אם הן אכן יצירות ספרותיות ולא זבל בעל צורה ותוכן קלוקלים) רק על סמך זה שהתוכן אינו מה שהיינו מגדירים PC במובן כלשהו. זה שספר מתאר, אפילו בצורה חיובית, מלחמה, התאבדות, רצח או כל דבר שאנחנו תופסים אותו כשלילי בחיי היומיום, אין פירושו של דבר שהילדים יפנימו דווקא את המסר של צריך להילחם או צריך להתאבד או צריך לרצוח. זה אומר שהם יפנימו את מורכבות החיים, שילמדו שבחיים יש גם טוב וגם רע ושלא כל פעולה היא תמיד חד משמעית לצד זה או אחר. הם יתנו את הפרשנות שלהם לאירועים ויפיקו מהם לקחים עקיפים ולאו דווקא ישירים, שתואמים את הערכים ואת תכונות האופי הפרטיים שלהם, שאיתם נולדו ו/או שהוקנו להם על ידי הוריהם במהלך חייהם. בדיוק כמו שבזמנו בתי, שהייתה בסך הכל בת 3, הפנימה מהאגדה "הברווזון המכוער" שצריך לרחם על הברווזון, ואסור להעליב אותו רק כי הוא שונה ומכוער, ושצריך להביא אותו לחיות במשפחה שלנו כדי שלא יהיה מסכן. מה שהיא לא הפנימה ממנו הוא שיש אפשרות להיות מאושר רק בקרב בני מינך ו/או רק כשאתה יפה ודומה לאחרים, כמו שלכאורה ניתן להבין ממה שהתרחש באגדה. כלומר, המסר שהיא קלטה היה בדיוק הפוך למסקנה המפורשת בסיפור עצמו. והיא הגיעה לזה לגמרי לבד, בלי שמישהו מאיתנו יאמר לה מילה מעבר לתוכן הסיפור כלשונו, בזמן שהקראנו לה אותו.

 

[לורליי43]

אולי זה תלוי בילד?

 

[תּמר]

כנראה. אני לא זוכרת התאבדות בספר

אבל אני מניחה שמי שנושא כזה מטריד אותו, יזכור את זה יותר ממני. בספר הזה יש הרבה דברים שאפשר להתלבט עליהם - מלחמה, עולם דמיוני חיים לאחר המוות (פעמיים!). זה ספר מעורר מחשבה, ולדעתי שווה קריאה.

 

[פלגיה]

בדיוק החיים לאחר המוות-פעמים

בפעם הראשונה יונתן מסכן את חייו כדי להציל את צימוקי מהשריפה. בפעם השניה - לאחר הרבה מלחמה, טוב ורע, התנגדות לדיכוי, אהבה וחברות והרבה גבורה, מגיע הפרק שבו יונתן אומר לצימוקי שהוא נהיה משותק לגמרי וכבר חייו לא יהיו שווים הרבה, ואז צימוקי "סוגר מעגל" וקופץ עם יונתן אל החיים שמעבר. זאת התאבדות, ו"המתת חסד", והנושא בעייתי (אם כי לא מוצג ככזה). וזאת הבעיה. לא בעיה שלי, אלא של שני אנשי חינוך שהמלצתי להם על הספר, ובגלל זה השאלה.

 

[תּמר]

אבל כל הספר דמיוני לגמרי

והקפיצה לחיים שמעבר - היא לא מוות, לאור כל הסיפור הזה. בחיים לא חשבתי שמדובר בהתאבדות, ונראה לי שגם אם אקרא את זה שוב - לא זאת האסוציאציה שזה יעורר בי. אני חושבת שכן יש כאן גישה חיובית יותר לממות כאל המשך החיים, והיא מתאימה במקרים של חשש ממוות או מחלה סופנית לא עלינו. בנוגע לאנשי החינוך - האם סיפורים אידאליים על גן עדן לא עלולים, לדעת, לעורר מחשבות אובדניות? לדעתי לא. כי תמיד קיים הפחד מהבלתי ידוע ורצון להמשיך בחיים בעולם הזה. טוב, להוציא מקרים של ילדים עם מחשבות אובדניות

. אולי כדאי לשאול פסיכולוג האם יכולה להיות לספר כזה השפעה שלילית (למרות שנראה לי שמכל פסיכולוג תקבלי תשובה אחרת)

 

[לאה_מ]

גם אני לא תפסתי את זה כהתאבדות...

וגם אצלי זה היה ספר שהיה מאד מאד אהוב עלי. אני באמת צריכה לקרוא אותו שוב ולראות אם היום, בעיניים אחרות, זה נראה אחרת. מכל מקום, מסכימה גם עם מה שקאלה כתבה לגבי הקבלה העקרונית של יצירות, גם אם הן אינן PC. יש גם משמעות לניתוח בקורתי אחרי הקריאה בלי לאבד את חוויית הקריאה.

 

[לורליי43]

כאן נכנס ענין הגיל

הפרשנות של המתת חסד, או התאבדות (הקפיצה לחיים שמעבר)- היא פרשנות של אדם מבוגר יותר. אני לא בטוחה שילד יפרש את הנושא בצורה כזו, אלא אם כן ישאלו אותו ספציפית על הענין ויביאו את זה למודעות שלו.

 

[נומי נגה]

לפני כמה שנים קניתי את הספר...

שהיה הספר האהוב עלי ביותר כילדה. קניתי אותו כי התחלתי להפגש עם בחור ורציתי לחבר אותו לילדה שהייתי... (חודשיים אח,כ החלטנו להתחתן אבל זה כבר סיפור אחר...) כשקראתי אותו מחדש כמבוגרת אחרי שנים רבות שלא עשיתי זאת, נדהמתי לגלות את נושא ההתאבדות שבכלל לא הבנתי שהיה שם כשהייתי ילדה. עדיין ממליצה על הספר בכל לב. ומתגעגעת לימים שבהם ראיתי במוות רק מעבר בין עולמות... (גם היום משתדלת להאמין אבל כשצריך להתאמץ כדי לדמיין זה כבר לא אותו הדבר...)

 

[לורליי43]

בדיוק לזה התכוונתי

 

[פלגיה]

איזה רעיון יפה

לחבר אותו לילדה שהיית. אני עשיתי את זה אבל לא ניסחתי את זה כך. חלק גדול מהתקופה שיצאנו בילינו בחנויות ספרים (ואז עוד לא היה אופנתי לשלב בין חנות ספרים לבית קפה אז היה צריך לבחור בין השניים. בחרנו בחנות ספרים)

 

[מיכליתשלהצאט]

דעתי, כמו דעתה של לורליי43,

- מאוד תלוי בילד. אם הילד נמצא במשבר רציני עם מחשבות על אובדן, הספר עשוי לחזק אצלו את התחושה שהתאבדות היא הפתרון האולטימיבי בשבילו לסיום הסבל. ולכן, הספר לא מתאים לכל אחד ולא הייתי ממליצה עליו המלצה גורפת אלא בהתאם לילד.

 

[ganooov]

המממ?

אני לא זוכר שכילד או כנער חשבתי לרגע שמדובר בהתאבדות. או שיש שם מעשה רע שמוצג באור חיובי. איזה ילד חושב על זה בכלל ככה? ילד יגיד שהוא יהרוג את עצמו (כי אמא לא נתנה לו לקרוא בספר אחרי כיבוי אורות), או שהוא יהרוג את אמא (כי היא לא קונה לו ממתק), אבל כשהוא רואה בסרט גיבור שמבצע מעשה שמבוגר יראה בו התאבדות - הוא לא יחשוב על זה כעל עוד משהו חוץ מהמשך הסיפור.. אז הוא מת. אז מה? זה ספר\סרט פנטזיה לא מציאותי. זה שונה לחלוטין כשמדובר על סרט או ספר "ריאליסטי" יותר, או משהו שבאמת משפיע על הילד. אם בהארי פוטר דמות חיובית תתאבד וזה יוצג באור חיובי - אני חושב שחובה לדבר על זה עם הילד ולהסביר לו שזה פסול, שזה רע, שהיתה לדמות דרכי יציאה מהמצב הזה וכן הלאה..