שאלה של תקווה

the twin

New member
שאלה של תקווה

שלום , לפני מספר חודשים אבא שלי התלונן על כאבי בטן חזקים, לאור זאת הוא עבר מספר בדיקות. על פי המלצת הרופא המטפל הוחלט לנתחו ולבדוק "לעומק" את הבעיה, מאחר והתעורר חשד לגידול (הובהר לנו, המשפחה, כי אין מנוס מלנתח כי אין שום אפשרות לדעת בבירור, על פי הבדיקות, את מקור הבעיה). לאחר הניתוח (לפני 4 ימים בלבד) הוסבר לנו כי הגידול גדול ונמצא במקום רגיש ונשקפת סכנה לחייו במידה וינסו להסירו במהלך הניתוח (קירבה לכלי דם). לאחר שקיבלנו את שוק והלם חיינו הוסבר לנו כי עליו לעבור כמותרפיה וישנה אפשרות כי הגידול יקטן ויש סיכוי כי בעתיד ינתחו אותו שוב על מנת להסיר את הגידול. השאלה שלי היא: (אני לוקח מאוד בחשבון כי הפרטים מאוד כללים ולכן אני לא מצפה לתשובה נחרצת) האם יש תקווה? האם סתם אמרו לנו, או אולי קיימת האפשרות של "צימצום" הגידול? מה ידוע בעולם הרפואה על הסיכויים לכך? האם כל מי שגילו לו גוש סרטני גדול ובלתי נתיח דינו מוות? אני אופטימי מאוד ומאמין לרופא-מנתח המטפל, האם אני חי באשליה? ידוע לי כי שום רופא לא יקבע חד משמעית ויתן תשובה מידית. ידוע לי גם כי יש לבדוק את כל האפשרויות. אני לא מצפה לתשובה של כן או לא, אלא רק לזרוע מעט תקווה ואולי להאמין כי יש כזו. אני מאוד אשמח לתשובה. שבוע טוב (ואני חושב שעוד אפשר לאחל שנה טובה).
 

24 ברבלה

New member
לילה טוב ו"ברוכים הבאים"

כמו שרשמת קצת קשה לענות תשובה נחרצת, הפרטים כלליים מדי וחשוב שתזכור שכולנו פה מאוד רוצים לעזור, אבל עדין לא סיימנו את לימודי הרפואה... מה שאני כן יכולה לומר לך, שהרפואה היום בישראל, מפותחת מאוד. הכימותרפיה, למרות היותה תרופה ישנה שגם גורמת להרבה רע, עדין מוכיחה עצמה בשטח ואכן מצמצמת הרבה גידולים. הבעיה היא שסוגי הגידולים הם עצומים וכך גם סוגי הכימותרפיה, כול אחד מקבל את המתאים לו ולכול אחד יש אחוזי הצלחה שונים ויש בני אדם חזקים יותר וחזקים פחות המגיבים לתרופות האלו בצורות רבות ואחרות. הדבר החשוב שיש לזכור הוא שלאבד אופטימיות ולהרים ידיים, זאת בהחלט לא התשובה. שמחתי לקרוא שיש בך אמון ואופטימיות כי זה מה שאתה משדר לאביך ומזה הוא יישאב את הכוחות. תמיד מומלץ בחום לקבל חוות דעת נוספת, נשמע שהרופאים מבינים מה הם עושים ורוצים בטובתו אבל זה לא מזיק לשמוע עוד דעה של עוד רופא. אתם יכולים לפנות גם לרב פירר, שמעתי המלצות רבות (אך לי לא יצא לפגוש בו). הוא ממליץ ע"פ המצב לאיזה רופאים לשלוח כי יש לו נסיון והוא מכיר את המומחים הגדולים (שוב, על סמך שמועות ששמעתי בלבד). אני בכול אופן אדם מאמין מאוד... בעצמי ובמשפחה שלי, הם אלה שגרמו לי להירפא בצורה מדהימה ומהירה על אף גודל הגידול שלי שהיה עצום (אך כאן יש לציין לא עשו התערבות כירורגית משום שהוא היה נוזלי ולכן רק כימוטרפיה יכלה להרוג אותו) הם שידרו לי חוזק ואמונה שאני אצא מזה במשך תקופה מאוד ארוכה ואני בטוחה שללא ההתנהלות הזאת הייתי במקום שחור ומדוכא שהיה מקשה עלי את ההחלמה אף יותר... אני מקווה שזרעתי בך שביב של תקווה, אני בטוחה שאביך בידיים טובות ושאתה לא חי באשליה. אל תאבדו תקווה לרגע ותעטפו אותו בחום ואהבה שיידע שאף אחד עוד לא מתכוון להפרד ממנו בזמן הקרוב... מאחלת לכם המון בהצלחה ותעדכן... לילה טוב ברבלה
 

the twin

New member
לברבלה

ראשית המון תודה על התשובה המהירה. שנית אכן שאלותיי היו כלליות, אך בהחלט קיבלתי תשובה מספקת ומעודדת. שלישית האמון שלי נובע מכך שאבא שלי הוא אדם חזק, מאוד בריא (מעולם !!!!!!!! הוא לא לקח תרופות או היה חולה) וצעיר (רק בן 57). אין לי אפילו מושג מהיכן הכוחות שלי ואני אפילו לא רוצה לדעת, אני מלא אמונה (לא באל הגדול) אלא בנו בני האדם. איש את גורלו יכתיב בזה אני מאמין. אדם יכול למות תוך יום או לא, תלוי מה הוא מחליט. אני בעצמי עברתי טראומה שנודע לי שאני נושא את נגיף האיידס ואני בריא וחי בשלום כבר קרוב לעשר שנים!!!, קיבלתי "שיעור" על החיים שחבל על הזמן. יש לפננו עוד דרך ארוכה וקשה, אין ספק. אני מוכן לעלות הרים וגבעות רק שיהיה לו טוב ואני לא מתכוון להתייאש. אחותי (שאגב לא יודעת על הנשאות שלי) חלשה יותר ולא מבינה בכלל איך אני יכול להסתובב עם פני פוקר כאילו שום דבר לא קורה. תאמינו קורה ועוד איך...אף אחד לא רוצה לדעת מה עובר לי בראש. אבל...ויש אבל גדול...התקווה שלי היא באילו שכאן איתנו, כמוך ברבלה, שנותנים תקווה שאולי, אולי הדברים באמת יכולים להשתנות. שוב המון תודה (ואני לא יכול שלא להתרגש מהסיפור שלך ולהתאפק ולהזיל דימעה...אוקיי כמה דמעות..חזק חזק אבל בכל זאת בן אדם)
 

24 ברבלה

New member
../images/Emo9.gif

קודם כול.. וואו, נשמע שאתה אדם חזק וכול הכבוד לך על הדרך בה אתה מסתכל על דברים ומתמודד איתם... אגב גם אני ניסיתי לרמוז שהאמונה שלי היא יותר בנו מאשר בגדול מכולם (אני מאמינה שהוא קיים איפשהו אבל לא תמיד בונה עליו
) שנית כמו ששמת לב בכותרת, גרמת לי להסמיק, הסיפור שלי כול כך קצר וכול כך עבר (מקווה שלתמיד) שאין צורך להזיל דמעות בגללו אבל אני מאוד מאוד שמחה שהסיפור שלי אכן נתן לך תקווה... בקשר לאחותך.. חשוב שתזכור שלכול אדם במשפחה של החולה יש סוג של תפקיד. אמא שלי לדוגמא הייתה החזקה, שגם שהייתה נשברת לא היו רואים.. (איך אמרת? פני פוקר.. פשוט ככה) האחיות שלי היו בתפקיד של אחיות.. הן תמכו ועזרו וגם בכו לפעמים אבל בעיקר נתנו לי להרגיש ש"העסקים כרגיל" כלומר, לא לתת לי לרגע תחושה של רחמים ו"את לא תצאי מזה"... ואבא שלי.. הוא היה בתפקיד חזק של הכחשה... "הילדה שלי לא חולה" זה עזר לו יופי להעביר את הזמן אבל לאמא שלי.. ממש לא..
מה שאני מנסה להגיד שמשפחה, למרות הקשיים היא משפחה ולא משנה איזה תפקיד כול אחד תורם, הוא חשוב לא פחות (ההתנהגות של אבא שלי גרמה לי להרגיש שהכול בסדר איתי ואולי זה היה עדיף) אולי אתה צודק שלא סיפרת לאחותך , אולי זה באמת לא הזמן (אני כמובן לא מנסה לחטט לך בחיים) אבל אולי באמת כדאי שתספר לך באחד מן הימים.. טוב לשמוע שאביך חזק, זה בהחלט ייתרום גם לכם אווירה שונה לשגרה החדשה (וזאת תהייה שגרה) שגרה שבה אתה צריך להיות שם אבל לא לאבד מהחיים הרגילים שלך... הדרך ארוכה ומפותלת .. כמו שכתבת אבל אנחנו נופלים וקמים וזה ממש ככה ובלי שום קשר למחלות, כי ללא זה.. הכול היה נראה הרבה יותר משעמם... (טוב אני מגעילה את עצמי עם ההתפלספויות שלי..) twin יקר... מאחלת לכם באמת רק בריאות ושמחה ועם כול הבלאגן גם שנה טובה...
 

the twin

New member
../images/Emo51.gif ../images/Emo24.gif

לא נותר לנו אלא להיות אופטימיים. אני אקח בהחלט לתשומת ליבי את דברייך שנה טובה (את התורה כבר הספקת לקרוא? ...אין הרבה זמן אוטוטו שמחת תורה.....איזה מפגרים היהודים...תמיד קוראים את אותו ספר..איזה שיעמום).
 
ברוך הבא

לפורום שלנו. הייתי מוסיפה משהו, אבל ברבלה פשוט השתמשה לי בכל המילים :) דגל ותפוח כבר יש לך?
 

מיליתו

New member
../images/Emo45.gif

ברבלה, כל הכבוד!!! איזה תשובה מדהימה! התוספת היחידה שלי היא בעצם הדגשה של משהו שאמרת בעצמך. לפעמים השם של המחלה יותר מפחיד מהמחלה עצמה. ניתן להירפא, וניתן להמשיך לחיות, וזה מאוד מאוד תלוי באדם הספציפי, ולא באיזושהי סטטיסטיקה שמתייחסת לסיכויי החלמה.
 
שלום the twin

לבעלי יש במקום הכי רגיש בגוף, על אב העורקים כתוצאה מסרטן מעי גס שפלש והגיע לאב העורקים. לאחר 10 טיפולים כימותרפים +
אבסטין הגידול על אב העורקים (העורק הראשי) הצטמק. שווה התיעצות עם האונקולוג. הרבה בריאות ורפואה שלמה אתי עמוס
 

paranoize

New member
שלום לך

גם לי אין הרבה מה להוסיף על התשובה המאוד מפורטת ועניינית של ברבלה, רק לאמר שיש לנו הרבה מן המשותף. אבי בן 60 (לפני שלושה ימים), אדם בריא כמו שור, ספורטאי, מעולם לא לקח תרופות, קיבל לפני חודש וחצי לראשונה בחייו התקף אפילפטי, ומאותו רגע, חיינו הפכו לסרט אימה, כאשר התברר תוך יומיים שיש לו גידול במוח, באזור שבלתי ניתן לנתחו (בשל אופי הגידול המסתנן ובשל מיקומו באזור התנועתי) והוא התחיל בטיפולים כימוטרפים והקרנות במקביל. מה אומר? קשה לראות את אבא במצב כזה, אבל האופטימיות והרצון לנצח מחזיקים אותי לפחות, והמשפט שאני חוזרת עליו כל הזמן "אבא אם אתה לא תנצח מי כן" אני באמת מאמינה שאנשים חזקים פיזית ונפשית יכולים להתגבר בצורה יותר קלה על תחלואים (מכל סוג שהוא ופרט כאלו). מאחלת לכם תעצומות נפש על מנת להתגבר על כל הקשיים הרבה בריאות ואופטימיות דנה
 

the twin

New member
וואו (אין לי מילה אחרת לכותרת)

אין לכם מושג (אולי בעצם כן) כמה מעודד מה שאתם כותבים כאן. אני יודע שלאף אחד אין זכות לחרוץ גורל ולקבוע את יומו האחרון של בן אדם ואף לדעת מהו "הסוף" בכלל, אבל המסר מחזק מאוד. אירוני שאני דווקא מתרגש יותר (עד דמעות אפילו) דווקא מהסיפורים ומהדברים שכתבתם ולא מהבשורה שקיבלנו. אני מאחל רק טוב לא יותר ולא פחות, לכולם. שיהיה חג מה זה שמח ובהצלחה לכולם. מה שבטוח שמצאתי כנראה משפחה (הפורום הזה) שלכאורה מעולם לא רציתי להיות חלק ממנה (ואני מאוד מקווה שאתם מבינים את הכוונה שלי). כי כמו שאומרים....."משפחה לא בוחרים".
 

24 ברבלה

New member
../images/Emo24.gif

בהחלט מבינים את הכוונה וזה מאוד מדוייק, לא חשבתי על זה עד עכשיו וממש אהבתי את ההברקה... ודיר באלק משפחה זה באש ובמים אז תעדכן אותנו אחרת ננשל אותך מהירושה...
(העיקר שאני מצחיקה את עצמי...)
 

regiment

New member
תודה על העידוד

היי ברבלה...עודדת גם אותי...אומנם יש לי נון הודגיקנס ואני עדיין מחכה לתוצאות הביופיה כדי לדעת מה הדרגה ..והיום קצת הייתי מדוכאת...על מר גורלי....אני לא מרשה לעצמי להיכנס "לסרטים" אלא ממשיכה את חיי כרגיל ככל האפשר...ובכל זאת...אני שמחה שאת מרגישה טוב...מאחלת בריאות לכולם ושוב פעם...תודה על העידוד..
 

24 ברבלה

New member
שמחה שיכלתי לעודד...

אגב, גם לי היה נון הודגקין והיום אני בריאה לחלוטין ראיתי את הודעתך לפני מספר ימים ורציתי לומר לך כול הכבוד... זאת הדרך! שיהיה לך המון בהצלחה בטיפולים, אם יש לך שאלות אשמח לענות על גבי דפי הפורום וגם במסרים אישיים...
 
למעלה