שאלה שמציקה לי שנים...
- פותח הנושא shlox
- פורסם בתאריך
סליחה!
למה לא? אגיד לך למה ניקדתי ככה, ותגידי לי איפה טעיתי: ראשית - הכלל של תנועה קטנה (מלבד חריגים של כללי התנועה הגדולה) הוא: הברה סגורה לא מוטעמת. נצא מנקודת הנחה שיש דגש בג'.הסיבה - בא לי (זה מותר במילים לועזיות). עכשיו: אם הייתי רוצה שהמילה תהיה מלרעית - הייתי שם קובוץ בנ', ואז התנועה הקטנה היתה בלתי מוטעמת, כראוי. כיוון שהיא צריכה להיות מלעילית - אני שם שורוק, ואז התנועה הגדולה מוטעמת, כראוי. בלבלתי אפילו את עצמי. [כמובן שלא זה סדר הפעולות שאני נוקט בניקוד; אבל אני משתמש כאן בידע שרכשתי תוך כדי התקופה שאני מנקד - שאפשר לזהות את ההטעמה של מילה ע"פ ניקודהּ. כלומר המילה "כִּסֵּא" חייבת להיות מלרעית, כדי שהתנועה הקטנה לא תהיה מוטעמת, כראוי. והמילה "אֵלֶּה" היא מלעילית - כי אם היא היתה מלרעית היה סגול בא' ולא צירה, כנ"ל. נו, לא יודע לנסח יותר טוב בשעה כזאת]
למה לא? אגיד לך למה ניקדתי ככה, ותגידי לי איפה טעיתי: ראשית - הכלל של תנועה קטנה (מלבד חריגים של כללי התנועה הגדולה) הוא: הברה סגורה לא מוטעמת. נצא מנקודת הנחה שיש דגש בג'.הסיבה - בא לי (זה מותר במילים לועזיות). עכשיו: אם הייתי רוצה שהמילה תהיה מלרעית - הייתי שם קובוץ בנ', ואז התנועה הקטנה היתה בלתי מוטעמת, כראוי. כיוון שהיא צריכה להיות מלעילית - אני שם שורוק, ואז התנועה הגדולה מוטעמת, כראוי. בלבלתי אפילו את עצמי. [כמובן שלא זה סדר הפעולות שאני נוקט בניקוד; אבל אני משתמש כאן בידע שרכשתי תוך כדי התקופה שאני מנקד - שאפשר לזהות את ההטעמה של מילה ע"פ ניקודהּ. כלומר המילה "כִּסֵּא" חייבת להיות מלרעית, כדי שהתנועה הקטנה לא תהיה מוטעמת, כראוי. והמילה "אֵלֶּה" היא מלעילית - כי אם היא היתה מלרעית היה סגול בא' ולא צירה, כנ"ל. נו, לא יודע לנסח יותר טוב בשעה כזאת]
אתה רוצה תשובה רצינית?
הטעם במילה נוגט הוא על ההברה הראשונה, כלומר - מלעיל. זו הברה פתוחה מוטעמת, ואי לכך היא תנוקד בתנועה קטנה. אין דגש ב-ג, מפני שאילו היה זו היתה הברה סגורה מוטעמת, והיא היתה מנוקדת בתנועה גדולה, מה שסותר את האפשרות שאחריה היה בא דגש, בעצם. מין לופ כזה, מבין? לכן זה בלתי אפשרי לחלוטין שיש שם דגש, וזו שטות גמורה לומר שמותר לך לשים דגש איפה שבא לך רק כי זאת מילה לועזית. מותר לך מצידי לעשות מה שאתה רוצה, אבל לא כל מה שאתה עושה קביל. אתה יכול לראות דוגמות מקבילות במילים כמו שחר, ספל, נגב, יעד, בית ועוד, שכולן מלעיליות וכולן מנוקדות בתנועות קטנות וללא דגש. בוקר טוב.
הטעם במילה נוגט הוא על ההברה הראשונה, כלומר - מלעיל. זו הברה פתוחה מוטעמת, ואי לכך היא תנוקד בתנועה קטנה. אין דגש ב-ג, מפני שאילו היה זו היתה הברה סגורה מוטעמת, והיא היתה מנוקדת בתנועה גדולה, מה שסותר את האפשרות שאחריה היה בא דגש, בעצם. מין לופ כזה, מבין? לכן זה בלתי אפשרי לחלוטין שיש שם דגש, וזו שטות גמורה לומר שמותר לך לשים דגש איפה שבא לך רק כי זאת מילה לועזית. מותר לך מצידי לעשות מה שאתה רוצה, אבל לא כל מה שאתה עושה קביל. אתה יכול לראות דוגמות מקבילות במילים כמו שחר, ספל, נגב, יעד, בית ועוד, שכולן מלעיליות וכולן מנוקדות בתנועות קטנות וללא דגש. בוקר טוב.
יש גם כאלה,
ויש גם בֹּקר, זֹהר, וכו'. כשאנחנו יוצרים כלל אנחנו מקישים מרוב המקרים, לא ממיעוטם, ומודעים לזה ששפה היא דבר דינמי וחי ולא תמיד כפוף ל"חוקים", בעיקר כשלא החוקים הכתיבו את השפה, אלא התבוננות בשפה אפשרה ליצור מערכת כללים. אבל כשאנחנו באים לנקד מילה שלא קיימת עדיין באוצר המילים בעברית, והיא מתנהגת בצורה מסוימת שמובנת לנו (יש לה הברות סגורות או פתוחות, יש לה טעם מלעילי או מלרעי), אנחנו מנקדים אותה על פי הכללים הקיימים, שכבר נוסחו ושהוסכם עליהם, ולא על פי החשק. לכן "נוגט" תנוקד בשתי תנועות קטנות, אע"פ שבעברית אפשר בהחלט למצוא גם צורות מלעליות (עתיקות) מעטות שמנוקדות בתנועה גדולה ותנועה קטנה. רוצה דוגמה מעִניין דקדוקי אחר? הנה - צורות ריבוי "...ות" ו- "...ים". ידוע לנו היטב שבעברית העתיקה נהגו להשתמש באלו שלא לפי השיוך המיני (אב- אבות, אישה - נשים, פילגש- פילגשים וכו'), אבל כשאנחנו יוצרים כיום מילה חדשה (למשל - "טרטוף", שברור לכול מבחינת המבנה שלה שהיא בלשון זכר, וגם כאן אתה יכול לשאול - איך בעצם זה ברור? הרי יש "אבן" שהיא בלשון נ'!) לא נעלה בדעתנו לרבות אותה ב-"...ות", נכון? ולמה? לכאורה בעברית יש מספיק מקרים שלשון זכר מתרבה ב- "...ות", למה זה לא עולה בדעתנו? כי העברית המודרנית לא נוהגת כך, כי היא כבר נוהגת לפי כללים וחוקים, וכשמחדשים מילה הולכים לפיהם. וזאת גם הסיבה שאנחנו יודעים ש"טרטוף" היא זכר ולא נ'. בעברית המודרנית ללשון נ' יש סיומת שונה מללשון זכר. ואנחנו באח"לה חייבים להיות מודעים לכללים האלה יותר מכול.
ויש גם בֹּקר, זֹהר, וכו'. כשאנחנו יוצרים כלל אנחנו מקישים מרוב המקרים, לא ממיעוטם, ומודעים לזה ששפה היא דבר דינמי וחי ולא תמיד כפוף ל"חוקים", בעיקר כשלא החוקים הכתיבו את השפה, אלא התבוננות בשפה אפשרה ליצור מערכת כללים. אבל כשאנחנו באים לנקד מילה שלא קיימת עדיין באוצר המילים בעברית, והיא מתנהגת בצורה מסוימת שמובנת לנו (יש לה הברות סגורות או פתוחות, יש לה טעם מלעילי או מלרעי), אנחנו מנקדים אותה על פי הכללים הקיימים, שכבר נוסחו ושהוסכם עליהם, ולא על פי החשק. לכן "נוגט" תנוקד בשתי תנועות קטנות, אע"פ שבעברית אפשר בהחלט למצוא גם צורות מלעליות (עתיקות) מעטות שמנוקדות בתנועה גדולה ותנועה קטנה. רוצה דוגמה מעִניין דקדוקי אחר? הנה - צורות ריבוי "...ות" ו- "...ים". ידוע לנו היטב שבעברית העתיקה נהגו להשתמש באלו שלא לפי השיוך המיני (אב- אבות, אישה - נשים, פילגש- פילגשים וכו'), אבל כשאנחנו יוצרים כיום מילה חדשה (למשל - "טרטוף", שברור לכול מבחינת המבנה שלה שהיא בלשון זכר, וגם כאן אתה יכול לשאול - איך בעצם זה ברור? הרי יש "אבן" שהיא בלשון נ'!) לא נעלה בדעתנו לרבות אותה ב-"...ות", נכון? ולמה? לכאורה בעברית יש מספיק מקרים שלשון זכר מתרבה ב- "...ות", למה זה לא עולה בדעתנו? כי העברית המודרנית לא נוהגת כך, כי היא כבר נוהגת לפי כללים וחוקים, וכשמחדשים מילה הולכים לפיהם. וזאת גם הסיבה שאנחנו יודעים ש"טרטוף" היא זכר ולא נ'. בעברית המודרנית ללשון נ' יש סיומת שונה מללשון זכר. ואנחנו באח"לה חייבים להיות מודעים לכללים האלה יותר מכול.
אהה, אבל לזה יש סיבה טובה.
כי כל המשקל כולו (על שני סעיפיו) מתרבה כך: עיפרון - עפרונות, זיכרון - זכרונות, יתרון - יתרונות, בתרון - בתרונות, קמרון - קמרונות, עיקרון - עקרונות וכו'. אז למה שאחד פתאום יהיה יוצא דופן? וזה מזכיר לי שבדיוק אתמול שמתי לב שבמשקל קִטֵּל כל הנקבות מתרבות קִטֶּלֶת (עיוור -עיוורת, חרש- חרשת, גידם - גידמת), פרט לטיפש-טפשה. טפשי, לא? (אבל קשור בהחלט לנושא השיחה, אם תחשוב על זה..)
כי כל המשקל כולו (על שני סעיפיו) מתרבה כך: עיפרון - עפרונות, זיכרון - זכרונות, יתרון - יתרונות, בתרון - בתרונות, קמרון - קמרונות, עיקרון - עקרונות וכו'. אז למה שאחד פתאום יהיה יוצא דופן? וזה מזכיר לי שבדיוק אתמול שמתי לב שבמשקל קִטֵּל כל הנקבות מתרבות קִטֶּלֶת (עיוור -עיוורת, חרש- חרשת, גידם - גידמת), פרט לטיפש-טפשה. טפשי, לא? (אבל קשור בהחלט לנושא השיחה, אם תחשוב על זה..)
שבולת ירוקת העין
New member
הלו
מה הולך פה? יש לכם נוגט לפני העיניים וזה מה שאתם עושים לו? כשיש לפניך נוגט אל תשאל שאלות. אכול אותו ולא ייוודע כי בא אל קרבך, ואז אתה פטור מכל שאלה קיומית לגביו
מה הולך פה? יש לכם נוגט לפני העיניים וזה מה שאתם עושים לו? כשיש לפניך נוגט אל תשאל שאלות. אכול אותו ולא ייוודע כי בא אל קרבך, ואז אתה פטור מכל שאלה קיומית לגביו
שבולת ירוקת העין
New member
אכול אותו יוסף
הו יוסף, הו יוסף מהר, לפני שאני אבוא ולא אשאיר לך פרור ושהדיון הזה ייפסק מיד
הו יוסף, הו יוסף מהר, לפני שאני אבוא ולא אשאיר לך פרור ושהדיון הזה ייפסק מיד
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.