קצת קשה לי לענות לך, כי אני לא יודע את הרקע
של בפיסיקה. בכל מקרה אני אשתדל לשמור על זה פשוט. אבל אני אתן גם דוגמאות מתקדמות יותר שגילו אותן רק שנים/עשורים האחרונים. בכל מקרה הנושא מבוסס על תורת היחסות הכללית, ובמעט קוונטים, כך שאל תרגישי רע אם לא הבנת באמת את הנושא לעומק, אני לא מכיר אף חבר/מרצה שלי שאני יכול להגיד שהוא מבין זאת לעומק. אני יכול להגיד לך רק מהידע שלי. אני אנסה לנסח את התשובה של סיוון קצת אחרת ולהוסיף קצת. על מנת להבין בשיטה קלאסית כיצד אור נוצר (אני בכוונה לא משתמש במילה פוטון), את צריכה לחשוב על אור כאל אנרגיה (יש הרבה דוגמאות לשיטות של העברת אנרגיה, או אינפורמציה בטבע, כדוגמת קול, כשאת צועקת, את מעבירה הפרעה בתווך של האוויר, כעין ווברציות שמשתנות בעצימות שלהן לפי המרחק או הזמן - או בקיצור גל. ההבדל היחידי הוא שעל מנת לקבל אור אין צורך בתווך!), בחשיבה על אור כעל אנרגיה, הרבה יותר קל להסביר את את פליטת האור, ע"י מודל של לווינים סביב כוכב, כאשר לצורך העניין אלקטרון עולה רמה, נניח שהוא קיבל אנרגיה קינטית מסויימת(!), כתוצאה מההתנגשות, לאחר מכן כתוצאה מכוחות תוך אטומיים, המגדירים לו את המסלולים הסטציונרים (מסלולים אפשריים בו הוא רשאי לנוע), הוא מחוייב באופן מיידי לחזור לאותה רמת אנרגיה שהייתה לו קודם. אבל משום שברמה הגבוהה יותר יש לו אנרגיה גבוהה יותר הוא חייב להיפתר מהאנרגיה העודפת הזאת בדרך כל שהיא. הוא עושה זאת על ידי פליטת אנרגיה אלקטרומגנטית. עד כמה שאני יודע זאת הדרך היחידה ליצירת אור - עירור של אטומים. יש תשובות יותר מורכבות כדי להתחיל להסביר לך את כל השלבים שמובילים לפליטת האור, ובהם מושגים שאת קרוב לוודאי לא מכירה ואין זה המקום להכיר לך אותם, לדוגמה לגביי למה יפלט גל אלקטרו-מגנטי? (התשובה הפשוטה היא וויברציה של מולקולות וחיבור של , התשובה המורכבת היא בתנודות מצב היסוד בשדה האלקטרון, או, תורת הרנומליזציה) על מנת להבין את זה יותר לעומק אני מציע לך לקרוא את הספר "התאוריה המוזרה של אור וחומר" / ריצ'רד פיינמן (הוצאת הקיבוץ המאוחד 1988, בתרגומו של דודו פונדק). צר לי אך בזה מסתכם גם הידע שלי בשלב זה... בהצלחה, אם יש עוד שאלות, את מוזמנת לשאול.
