שאלה שעלתה לי בעקבות ציפיה ב"טיפול"

[Lady of the masks]

שאלה שעלתה לי בעקבות ציפיה ב"טיפול"

אז יש שם בחורה צעירה שמגיעה לפסיכולוג, ואומרת שהיא חולת סרטן. רמה שלישית. היא מסרבת לספר על זה למשפחה, היא מסרבת לעשות כימו.
השאלה שלי-מה אתם היתם עושים? מה בכלל ניתן לעשות?
באופן אישי, נדמה לי שהיתי מספרת למשפחה, כן. זה אולי לא אתי-זה אולי לא יעזור..אבל בשלב השלישי-לחכות שהיא תשתכנע לפעול...לדעתי זה כמו לדוח על מישהו שמתכנן רצח.
דעתכם?

 

[sense9]

סוגיה

מאוד עדינה ורגישה.
אני לא מכירה את הסצנה הזו (מה עשו שם?) ולא יודעת מה "נכון" לעשות מבחינת החוק האתי, או מה היו מייעצים לי בקבוצת עמיתים, אבל כנראה שאלו 2 הדברים הראשונים שהייתי עושה, מן הסתם.

 

[22ק ו ס ם]

מה הקשר לרצח?

לאדם יש זכות מלאה על גופו ולא מעט בוחרים לא לעבור טיפולים שהסיכויים שיצליחו מועטים ועם מחיר גבוה. אם היא לא מעוניינת לספר למשפחה שלה אז זו זכותה המלאה. אפשר לדבר איתה ולנסות לשכנע אותה לערב משפחה וחברים כי התמיכה הרגשית יכולה לעזור, אבל זו החלטה שלה בלבד ואין לאף אחד זכות להתערב בה.

 

[הילה_והגבר]

אני עם הקוסם.

 

[Lady of the masks]

זו המחשבה הראשונה שלי

מנגד אני יכולה לטעון-למה לטפל באנשים שרוצים להתאבד? אלה החיים שלהם, התפיסה שלהם-מדוע שלא תהיה להם הזכות להתאבד-מי אנחנו שנקבע בשבילם?

 

[22ק ו ס ם]

את בהחלט יכולה לשאול את זה

זו שאלה לגיטימית ביותר למה להתערב אם מישהו רוצה להתאבד. עם זאת, יש הבדל אחד משמעותי בין שני המקרים. אדם שרוצה להתאבד, לרוב נמצא במקום גרוע מאוד מבחינה נפשית. הוא סובל מדיכאון או בעיות נפשיות אחרות שגורמות לו לרצות להתאבד. החיים שלו כל כך רווי סבל שהוא לא רואה בהם טעם. בהרבה מקרים זה נובע מתפיסה מעוותת של המציאות ולכן עבור רבים שרוצים להתאבד ומטופלים, הדחף להתאבד עובר ברגע שהם חשים שלחיים יש ערך. לעומת זאת מי שהוא חולה סופני ולא מעוניין בטיפול, עושה זאת לרוב בדיעה צלולה ולכן זה לא אותו הדבר.

 

[Lady of the masks]

אני ממש נהנת מהדיון הזה.

אז אני לא ממש סותרת אותך-ואם היה מדובר באדם מבוגר וסופני שהטיפול היה מקסימום נאמר מאריך את חיו (כימו יכולה להעריך חיים?), היתי אומרת-זה לגיטימי, זה הגיוני-בתכלס גם אני היתי בוחרת בדרך הזו (ח"ח).
אבל-לפחות בסידרה שאנחנו דנים בה-מדובר בבחורה צעירה ולא סופונית כל כך-בתנאי שהיא תקבל טיפול בהקדם...ל"בעיות פסיכולוגיות" הגדרה רחבה מאוד-גם בחורה שלא הולכת לטיפול כי היא מרגישה שהיא תהיה נטל, אם היא תצטרך להיעזר בסובבים אותה-בעיני מוגדרת כבעיה פסיכולוגית.
בנינו? לו היה מדובר באדם בשלב 1 או אפילו 2-היתי אומרת שאולי שוה להשקיע את הזמן הזה, בלהכין את האדם נפשית לזה, לשכנע אותו או וטאבר..אבל בשלב כזה קריטי? ככל שבוע קובע, כשזה יכול להיות ממשית עיניין של חיים ומוות? היית לוקח את הסיכון? אני לא חושבת שאני היתי לוקחת-גם אם זה אומר לחצות את הגשר במקום המטופל-ולראות לו בצורה יותר אגרסיבית-שאין רע בלהיסתמך על אנשים שאוהבים אותך, לפחותשל לפעמים.
פשוט הנונשלט של פול (בגירסה האמריקאית) מדהימה אותי.
"אני לא אספר-אם תבואי לפגישות"-אז אולי הוא יטפל במה שזה לא יהיה שמונע ממנה ללכת לטיפול, אבל מה קורה אם זה הרבה יותר מידי מאוחר?