שאלה שעניינה אותי...

[חייל עובד צהל]

שאלה שעניינה אותי...

לי יש כבר תשובה עליה מתוך התנ"ך עצמו, אבל בא לי לדעת מה אתם חושבים, כי זו לא שאלה שגרתית, על הפשט... לבני אפרים היה ניב שונה - ע"ע שבולת... למה ומדוע? קשה לי לקבל את התשובה שהיתה להם בעיית הגיה, כי זה דבר שקורה ליחידים ולא בצורה קולקטיבית...

 

[יודיX3]

בעיית הגייה גנטית- למה לא?

אם לאפרים היה מוטציה למחלה גנטית שישבה על אלל דומיננטי- הוא העביר אותו הלאה לכל הצאצאים שלו

 

[חייל עובד צהל]

אהה.....

נכון, צודק..... נשמע לי מאוד הגיוני עכשיו.... מוטציה גנטית שהועברה לכל צאצאיו... וסתם ככה - לא פגשנו בהגיה שונה אצל בני אפרים בתקופות מוקדמות יותר מתקופת יפתח.

 

[יודיX3]

אולי רק בתקופת יפתח זה היה רלוונטי?

 

[שיבולית]

מה התשובה שלך-

מתוך התנ"ך?

 

[חייל עובד צהל]

אני לא אכתוב אותה,

כי סתם לשם הערכה - אני מנסה לכתוב אותה בצורת מאמר, אבל הוא מתקרב לאורך של 30 עמ'. אבל אני יכול לתת כמה קצות חוט, וכמו במין "סיפור בלשי" - לתת לכם לפתור לבד - אני בטוח שתגיעו למסקנה הרצויה... בתור התחלה - דברי הימים א' פרק ז', פסוקים י"ד-כ"ט. תנסי להעלות שם כמה שיותר שאלות...

 

[שבולת ירוקת העין]

הבדלי הגיה

שקשורים לדיאלקט מקומי. קפוץ לאיטליה למשל והקשב לאיטלקית של בני הדרום ובני הצפון, ותמצא הבדלי הגיה (וגם אוצר מילים) רבים. כך גם כאן.

 

[חייל עובד צהל]

הענין הוא....

שלא סתם יש הבדלי הגיה. הם תמיד תוצאה של נתק רב שנים בין 2 עמים/שבטים וכו'... ולענייננו - לא מדובר כאן רק על ניב שונה... בסיפור הזה ישנה מילה שבני אפרים לא מסוגלים לומר, אף אם פירוש הדבר שיהרגו אותם! מדובר בהבדלי הגיה שהוטמעו בתוכם ע"י שנים של ניתוק משאר העם, ולא מניב שונה, כמו שבין הירושלמים לתל-אביביים....

 

[גנגי]

לא בהכרח "לא מסוגלים לומר",

יכול בהחלט להיות "נוהגים לומר את זה אחרת". בדיוק כמו שהבדואים אומרים "גהווה", ערביי א"י "אהווה" ובערבית ספרותית בכלל כתוב "קהווה".

 

[masorti]

ידוע שבממלכת ישראל היה ניב שונה...

מאשר ביהודה, וזאת מחרסי שומרון. הנה קטע מתוך לינק המזכיר זאת: "בכל הלשונות והזמנים ידועות דרכי לשון שנתייחדו לאזורים מסוימים. בתחום העברית המקראית הדוגמה המפורסמת ביותר היא שִׁבֹּלֶת-סִבֹּלֶת (שופטים י''ב, ו). בשומרון היו מכווצים את דו התנועה /ay/ ולכן מוצאים אנו בחרסי שומרון 'נבל ין' לעומת 'יין' בחרסי ערד; בהקשר זה הצביעו חוקרים על ''כלוב קיץ... בא הקץ...'' (עמוס ח', ב) ''מאן גיחזי'' (הכתיב במל''ב ה', כה) - ציטוטֵי דיבור חי בעיר שומרון."

 

[גנגי]

היא הנותנת.

 

[זולל מישמישים]

יש אינספור דוגמאות

- תושבי דרום אמריקה דוברי הספרדית שלא מסוגלים להבדיל בין Z לבין S (האות Z בספרדית אמורה להישמע כמו TH באנגלית) - דרום אמריקאים, וכנראה גם ספרדים, לא מסוגלים להבדיל B מ V. - ערבים שלא מסוגלים להבדיל פ' ו-ב'. - אשכנזים שלא מסוגלים להבדיל בין א' ל- ע'. - עולים מרוסיה שגימ"ל וה"א זה בשבילם אותו הדבר. יש עוד כאילו הרבה.

 

[חייל עובד צהל]

ברור!

אבל אין משפחה מסוימת מדרום אמריקה הספרדית שדווקא היא, מכולם, לא יודעת לומר משהו שכ-ו-ל-ם יודעים. ודרך אגב, אני לא מכיר אשכנזים שלא מסוגלים להבדיל בין א' לע'. הם פשוט בטוחים שזה נקרא אותו הדבר - אם יוכיחו להם ההיפך וזה יהיה אכפת להם - הם לא יתקלו בבעיה לומר ע'...