שאלה שקשורה לזוגיות

batzush

New member
שאלה שקשורה לזוגיות

אני אגיד את זה הכי פשוט והכי ישיר נמאס לי מאשתי , פשוט ככה. אני שואל כאן בפורום ולא בפורום אחר כי במהלך השנה שנולד לי הנסיך תמיד ידעתם לתת עיצה טובה. הלכנו לטיפול , דיברנו , עשינו הכל ובאמת נמאס לי , אני מתלבט ולא עושה את הצעד כי אני חושב על עומר ולא רואה אותו גדל ב 2 בתים. מה דעתכם בעניין? האם הילד חשוב עד כדי כך שאני צריך לחיות בבית שאני לא רוצה לחיות בו? או שגירושים הם מצב שילדים לומדים להתמודד איתו. אני בסרטים ממש ככה אין לי הגדרה אחרת למצב שאני נמצא בו עכשיו.
 

akavishon

New member
וואו... איזו התקלה..

גם לה נמאס ממך? אתה חושב לתת לקשר עוד סיכוי? אמנם הלכת לטיפול, אבל הלכת כי אתה רוצה לפתור את הבעיות בינכם או כי נגררת? לא משנה מה תחליט, ההחלטה תשפיע על עומר. בין אם תחליטו להתגרש - הילד יסבול. מצד שני, לגדול בבית שההורים כל הזמן רבים, לא מסתדרים בינהם, ואין אהבה - זה גם לא בריא. אני בטוח שכל החלטה היא החלטה מאוד קשה. גירושים זה תהליך ארוך, שאפשר לסיים אותו יפה (אפשר לנסות לפחות) ולשמור על איזו שהיא מערכת יחסים עם האישה. המשך חיים, רק יאמלל את שניכם. בהצלחה בכל מה שתבחר.
 

aviah

New member
אכן התקלה

שמע, נולד לכם ילד השנה. זה חתיכת משבר, שמשנה גם אותך וגם את אישתך. אני הייתי מציע לכם קו שמרני: אתם הולכים לגדל את הילד איזה עשרים שנה, מה זו שנה אחת של משבר?... תנסה להגיע עם אישתך לפשרה כלשהי שתאפשר לכם לחיות יחד עוד איזו שנה, בלי להקרין שום דבר ממשבר שלכם על הילד. בתום השנה הזו תעריך שוב את הנישואים שלך. השנה הזו לא תהרוס לך את החיים, אבל החלטה שגויה - סביר שתהרוס את חיי הילד שלך.
 

Master Stav

New member
ילדים אינם סיבה לקשר נישואים

לשמירתו או לפירוקו
תעשה הפרדה מלאה בין הרגשות שלך לילד לבין הקשר הזוגי שלך
קשה יודע אבל היתי שם לפני כשנה פלוס מינוס ...

אם תישאר במערכת יחסים בה אתה מרגיש כל כך רע זה ישפיע על הילד
ילדים רואים שומעים ומבינים הכל !!!

מצד שני האם הסיבות להימאסות כלשונך הן סיבות שניתנות לגישור ? לאו דווקא בטיפול אלא בתיקשורת אמיתית ?

חווית הלידה כלשכן חווית גידול הילד היא טראומה לכל מערכת זוגית לחלק טראומה טובה ולחלק טראומה רעה
ושאני אומר טרואמה הכוונה לאירוע מכונן לטוב ולרע .....

ולגבי גירושין ...
ילדים לומדים לחיות עם הכל ....
מה שכן כמו לכל אירוע יש לכך השלכות על העתיד שלהם מבחינה רגשית .....
תעשה חושבים ועיצתי לך היא שב עימה ודבר ....זכור שפעם אהבתם ורצוי אולי לנסות ולדבר באמת בלי מסכות ....בלי דווין ...בלי מתווכים
כך שגם אם תחליטו להיפרד ....תעשו את זה כך שטובת הילד עומדת מול עינכם ותוכלו לטפל בשאלות כמו אצל מי הוא נישאר
איזה סוג משימורת ומה הכללים שיקבעו בינכם .

שיהיה בהצלחה איש ...איש ספק שאתה בפני דילמה רצינית .
 
כמו שאמרת בעתמך - זה קשור לזוגיות

ולא לילד, וככל שתקדים לעשות את ההפרדה כך ייטב לך ולילד. הוא לא צריך להיות הדבק שמחבר בניכם - זה תפקיד גדול מידי עבורו ולא פייר לעשות לו את זה. עדיף לילד שיהיה ילד ולכם כזוג לקבל החלטה כזו או אחרת ולהתמודד איתה. זו החלטה לא קלה אני מניחה אבל השיקולים שצריכים להיכנס למשוואה קשורים רק אליך ואל אישתך. אחרי שתחליטו את ההחלטה - לכאן או לכאן, תחשבו איך אתם עושים את זה מבלי לפגוע בילד.
 
אז אני פשוט יענה

אני גרושה +3 ילדים, התגרשתי כשהייתי בהריון עם הקטנה , לפני שמונה שנים בערך... א- אם יש מה להציל אז תציל... כי קל להרוס והכי קשה לבנות מחדש. ב- לשקט הנפשי אין מחיר.. ולדעתי לקח לך הרבה אומץ לכתוב מה שכתבת, \ כשנשארים בקשר שלא טוב לך בו- את המעניש את עצמך, את בת זוגתך, ואת הילדים את עצמך כי- הילדים שלך (שבשבילם נשארת) לא יחבקו אותך בלילה ויגידו לך "תודה" ... את בת זוגתך- כי אתה לא סובל אותה, ומה אתה יכול להעניק לה במצבך.. חוץ מפרצוף :( ואת הילדים- שלא רואים טיפת אהבה וחיבה בין ההורים. אז חביבי.. תעשה רק מה שאתה צריך לעשות, לא בשביל אף אחד בעולם!!! רק בשביל עצמך, כי רק אז תוכל להעניק לילדים ואפילו "לגרושה" יחס הולם וכייפי, ואתה תיהיה מאושר ושמח ובעיקר עם שקט נפשי. אגב אני והגרוש לי בקשר מצויין, יומיומי.. הילדים מאושרים .. הכל טוב. גירושין זו לא מילה רעה. אבל תמיד עדיף לנסות קודם לשקם , רק אם אי אפשר אז...(תבדוק שזה לא רק משבר שאפשר לעבור אותו) בהצלחה רבה דנדוש
 
למעלה