שאלה - תחושות של אמא

[שולה1234]

שאלה - תחושות של אמא

יש לי שאלה כתוצאה מזה שאני אמא היסטרית. כל הזמן אני שומעת שאין כמו אינטואיציה של אמא ואני מאמינה בזה מאוד, אבל האם זו באמת אינטואיציה או היסטריה. רקע: הפשוש סובל מרפלוקס של השתן ומקבל אנטי' על בסיס קבוע. ובזמן האחרון מקיא לפחות פעם בשבוע. והסיפור ביום ו' האחרון הקיא פעמיים (רופא אמר שאין כלום-הכל נקי) ביום א' הפשוש שוב הקיא (רופאה שראתה ביום ב' הכל נקי ריאות...) ביום ג' שוב מקיא רופאה לא מצאה כלום ביקשעו בדיקת שתן הבדיקה יצאה תקינה (אבן נגולה) אז למה הילד מקיא רופא נתן כמה אופציות ואמר שלא חייבים לעשות אותן כדי שהילד לא יסבול החלטנו שכן עושים בדיקת דם מהזרוע הפשוש צרח בבדיקה (אבא בפנים איתו ואמא בחוץ בוכה) ופה מתחילים היסורים למה עשינו הבדיקה, האם הילד לא סובל רק בגלל השיגעון של אמא שלו? כשהגיעו התוצאות התגלתה דלקת איפשהו, אבל וירלית ואין מה לעשות, ויש בעיה קלה בתפקודי הכבד (או מאנטי' או מהדלקת לא משהו נוראי, אבל כדאי לחזור לבדיקה נוספת בהקדם) וסוף סוף לשאלה האם הייתם נותנים לו/לה לסבול רק כדי "להשקיט" את המצפון שאולי משהו לא בסדר? רק כדי לבדוק האם התחושה שמשהו לא בסדר עם הילד שלי נכונה? אשמח לכמה שיותר תשובות (גם אם הן תשובות שלא אוהב לשמוע) תודה

 

[היידי אור]

אולי אני אדישה....

אבל אצלי- אם אופק עולה במשקל והיא חייכנית ומתוקה- הכל בסדר. גם כשהיא הקיאה על כל הבית- אבל חייכה תוך כדי, לא נלחצתי. זה משפט נורא חשוב שלמדתי מאסתר גרוניס- תסתכלי על התינוק! אם הוא בסדר, הכל בסדר. מצד שני- כבר שמעתי סיפורים בהם אינטואיציה של אמא צדקה- ובאמת מצאו משהו לא בסדר. אז אין לדעת. תעשי מה שמרגיש לך נכון.

 

[שולה1234]

אז זהו

הפשוש לא עולה כמו שצריך במשקל (שוקל בקושי 8.300) אבל תמיד, תמיד במצב רוח מעולה תמיד מחייך וצוחק (עלינו) (ומרוב ניסיון הוא יודע שמקיאים בכיור - מרימים אותו כשיודעים מה הולך לקרות והוא יודע לאן הולכים) ומה שמרגיש לי נכון = הוא סובל תודה

 

[jessשל מיקה]

שולינקה שלי

פעם שניה שאני קוראת לך ככה תתקני אותי אם מפריע לך.... בקשר להקאות... כמו שהיידי כתבה לך חיפשו חיפשו ולא מצאו אולי בגלל שאין הילד מקיא אולי כשהוא אוכל יותר ממה שהוא מרגיש שהוא יכול לספוג... תנסי להגיע לכמות המתאימה ולבדוק אם כשאת מעלה את הכמויות של האוכל הוא מקיא או שבזמן שהוא אוכל משהו מוצק הוא מקיא אולי זה מתוך אלרגיה אולי מתוך משחק אצבעות בפה...

 

[שולה1234]

הי ג'ס ../images/Emo141.gif

אין לי בעיה עם השולינקה, דווקא מעלה חיוך

הלוואי שהילד היה אוכל יותר מידי, הילד בקושי מסיים 120 CC בקבוק של לפני שינה, הוא באמת בקושי אוכל (וזה לא בגלל שאני פולניה, אני לא). תודה

 

[jessשל מיקה]

ודברים אחרים הוא אוכל???

אולי שווה לתת ארוחת ערב מוצקה אמיתית ובקבוק לנשנוש....

 

[ש י ר ל י 30]

טוב מאוד שעשית את הבדיקה !

ליאל (להלן :"המתוק

)נולד ,להזכירך ב-08/03/2002 (שבועיים לפני הפשוש שלך..) במשקל 3,150 ק"ג והיום (בן שנה וחודשיים אוטוטו) שוקל בדיוק על המחוג 8,650 ק"ג , ובתרגום לעברית : י-ב-ח-ו-ש קטן

. אמא שלו (להלן :אחותי) לא שמנה ולא רזה, אפשר לומר בעדינות "מדושנת עונג" (גם בלי קשר להריון) וגיסי (להלן : אבא של ליאל

) : צ-י-פ-ל-ו-ן(גם כתינוק ... ואח"כ כילד הוא לא היה מחובבי האוכל...) אז ככה......הילד באמת לא אוכל ב

(ותיכף תביני למה אני מדגישה בבית) כמו שצריך, ואם כבר הוא אוכל (רבע בננה ו-2 במבות משקית אחת..זה אוכל ?) אחרי חצי שעה הוא מתיז אותם לכל הכיוונים ולכל ה

ות.....לא תענוג גדול (במיוחד שאני זו שמנקה אחריו ) כי אם אמא שלו (להלן: את כבר יודעת את מיקומה באילן היוחסין

) רואה אותו מקיא היא משתפת עימו פעולה ומוציאה את נשמתה (או בקיצור מקיאה גם....

) ועכשיו, בטרימסטר השלישי עניין ההקאות הוא דבר שבשגרע (הטעות במקור

).... עכשיו....למה הדגשתי ב

? כי הרי ליאל נמצא במשפחתון מ-7 בבוקר ועד 4 אחה"צ והגננת שלו נ-ש-ב-ע-ה שהוא אוכל אצלה כמו שצריך ! היא סיפרה לאחותי ש"הילד אכל היום 2 נקניקיות+ספגטי ואח"כ ,יותר מאוחר אכל גם רבע אגס....."- טוב, מיותר לציין שאחותי הייתה ככה

, המומה לחלוטין, ואף שאלה את הגננת אם היא מודעת לזה שהיא מדברת עם אמא של ליאל !!!

....הגננת אישרה שהילד אוכל ואף אמרה לאחותי שתביא מצלמת וידיאו והיא תצלם אותו בפעולה. הייתה הוכחה חותכת ! הילד באמת אוכל !!! וב

- נאדה !!! הגננת אמרה לאחותי שבטוח עובדת אי עלייתו במשקל תמוהה לאור העובדה שהילד אוכל אצלה בגן (מה ש-נכון) ולכן החליטו אחותי ובעלה לפנות לרופא המשפחה שהמליץ על בדיקות דם יסודיות (מהזרוע)... אז סימנו

גם על בדיקות דם. התוצאות הגיעו ומסתבר שהכל בסדר. יש רק חשד לאלרגיה קלה שהרופא עצמו לא יודע להצביע עליה וחוצמזה ...הכל תקין. הרופא גם אמר לאחותי (או שמא נאמר "נזף בה קלות") שהילד אוכל כמו שצריך. הרי במעון סיפקו הוכחה שהוא אוכל ובבית "נשארות" לו בסה"כ 3 שעות (מ-4 כשהוא חוזר ועד 7 וחצי כשהוא הולך לישון) שבהן , מה שהוא אוכל זה בסדר גמור. לסיכום....(טוב שמגיעים למסקנות לפעמים אה?

) ברור שצריכים לבדוק ובמיוחד אם את רואה ומרגישה שמשהו לא כמו שהוא צריך להיות עם הילד שלך. שלא יהיו לך ייסורי מצפון בבגלל ה"סבל" בבדיקת הדם בכלל ! עדיף להיות בטוחים שהכל בסדר (

)מאשר להצטער אח"כ שלא גילו משהו בזמן ....

רק בריאות !

 

[שולה1234]

מעודד מאוד,../images/Emo45.gif תודה

 

[טוטי30]

השאלה הנצחית - אינטואיציה או דמיון

תשמעי, זו שאלת השאלות. לעולם לא תהיה לזה תשובה חד משמעית. אני חושבת שהשקט הנפשי שווה בדיקה, כל עוד זה לא מעמיד את הפשוש במצב של סבל לא הכרחי. אבל אם יש לך בסיס לדאגה אמיתית, זה שווה את השקט שלך. כשהייתי בהריון, והייתי קצת היסטרית, הרופא שלי לימד אותי שיטה להרגעה עצמית. הוא לימד אותי לשאול "מה עוד?" מה עוד חוץ מההקאות? האם הילד ישנוני יותר? האם הוא מאבד משקל? האם הוא עצבני בורה יוצאת דופן? אם יש יותר מסימפטום אחד לא רגיל - אולי משהו באמת קורה... כמובן שזו לא שיטה מדעית, אבל לי זה עזר להבדיל בין משהו קטן למשהו גדול, ובאיזו שהיא מידה שיפר לי את האינטואיציה. שולחת לפשוש

ולך

לעידוד בריאות נחת ואינטואיציה

 

[ענתש]

אני חושבת שאת דוקא צריכה להרגע קצת

מהצד השני - זו רק בדיקת דם ! אני מההיסטריות, לא לוקחת סיכון וכל מה שמדאיג אותי אני בודקת וחוזרת ובודקת ושוב חוזרת ובודקת. איך אומר המשפט (ובאנגלית זה נשמע יותר טוב) יותר טוב להיות בטוח מלהצטער. תראי, אני לא אומרת להגיע למצבים מטורפים של סבל נוראי לילד כל מיני בדיקות משוגעות (נדמה לי שיש לזה שם: תסמונת מינכהאוזן. כשהאמא מתעללת בילד שלה כדי שיבדקו אותו רפואית... אני רואה יותר מדיי ER ופרובידנס

) אבל גם לא צריך להגזים - אם המחיר לזה שאת תהיי בטוחה שהכל בסדר זה רק בדיקת דם אז זה בכלל לא נורא ! ואל תשכחי שאת לא בודקת אותו בשביל הכיף שלך אלא כי את דואגת לבריאותו כי משהו אכן לא תקין, לא נורמאלי, לא דומה למה שהוא בדרך כלל... אני במצב שאת מתארת הייתי עושה ב-ד-י-ו-ק את אותו דבר. תשמעי - לא רוצה להלחיץ אף אחד (ואני מגזימה בכוונה כי כשאני מודאגת אז אני באמת חושבת על הגרוע מכל) - התעקשות על עוד ועוד בדיקות היה ההבדל בין חיים ומוות אצל אמא שלי שהתעקשה והתעקשה עד שגילו שמה שיש לה בשד זה אכן סרטן ממאיר. יש מחלות שגילוי מוקדם עבורן זה ממש הצלת חיים ולכן אני כל שנה ביום ההולדת שלי הולכת לרופא ועושה בדיקות כלליות סתם ככה. אני מכריחה את בעלי גם ללכת ביום ההולדת שלו וגם נגה הולכת לרופא ביום ההולדת שלה.

 

[שולה1234]

טוטי וענת ../images/Emo39.gif

תודה רבה לכן (מנסה לשכנע את עצמי שעשיתי נכון: "מה עוד" הקאות, רפלוקס שתן, אי עליה מספקת במשקל ובגובה, שיעול, עוד? וענת, תודה זו באמת רק בדיקת דם אבל הצרחות שהיו בחדר קרעו את הלב ואז התחילו המחשבות.... תודה לכן על העידוד

 

[אמא של אלמוג וירדן]

אני הייתי נוהגת בדיוק כמוך

אני תמיד בודקת עד הסוף ולא רק כדי להשקיט את המצפון שלי, אלא בכדיי לדעת שהכל בסדר ובדקתי מכל הכיוונים. אני לא יכולה ליהיות פאסיבית כאשר לאחד הבנים יש בעיה, ההקאות מגיעות מסיבה כל שהיא וצריך לדעת מהי.אבל זו דעתי כמובן. דוגמא אישית: שבוע שעבר הלכתי עם ירדנוש לאורטופד מטעם הקופה, מפני שרופא הילדים שם לב שאחת מכפות הרגליים נוטה פנימה(רופא ילדים מהים אגב, ממליצה בחום. ד"ר קסל קופ"ח כללית,רמת אלמוגי חיפה. בכל אופן, הלכתי לאורטופש, חיכיתי לפחות שעתיים (כי הוא איחר והיו הרבה אנשים לפני)בסוף נכנסנו , הרופא הסתכל בדיוק 2 שניות על כף הרגל ואמר" הכל בסדר". הוא פשוט מיהר כי הוא היה באיחור והיו עוד הרבה אנשים לפני והוא רצה לסיים-נראה לי. לא היתי שקטה, והאינטואיציה שלי כאמא אמרה לי שאני צריכה חוות דעת שניה, והפעם אני לא מסתפקת ברופא של הקופה, אלא קבעתי תור בביה"ח אלישע אבל אורטופד מומחה,שמקבל בפרטי. מה שאני מנסה לומר לך שאנחנו כאימהות נעשה הכל בכדי שנדע שהכל בסדר עם הגוזלים. ואם זה אומר דקירה בזרוע,אז אין מה לעשות,עד כמה שזה כואב,גם אני הייתי ממתינה בחוץ ובוכה. סליחה שיצא ארוך ומאחלת לפשוש שירגיש טוב.

 

[טל של ניב]

קבעת תור לד"ר אנג'ל בבי"ח אלישע../images/Emo35.gif

 

[אמא של אלמוג וירדן]

כן זה הרופא

את מכירה אותו? יש לי תור ב15 לחודש.

 

[אור100]

בדיקת דם זה לא כל כך כואב

הסבל הוא בכלל לא גדול. זה קצת לא נעים. לכי עם התחושות שלך. גם אם מתגלה שזה כלום עדיף על האופציה האחרת...

 

[שרון של לוטן]

אני חושבת שאת בסדר גמור!

ויותר מזה: אם היה מתברר חס וחלילה שמשהו לא בסדר ובגלל שלא בדקתם לא ידעתם? לא חבל על הסבל של הילד? חשוב מאוד לבדוק אם מרגישים שמשהו לא תקין! שמעתי לא מזמן ראיון עם מנהל בית החולים "דנה" שאמר שאין כמו האינטואיציות של הורים. הוא סיפר שפעמים רבות הם משחררים ילד הביתה לאחר שטופל וההורים מחזירים אותו כי הם מרגישים שמשהו עדיין לא בסדר. הוא אמר שתמיד מתייחסים אצלו להרגשות האלו מאוד ברצינות מאחר והם מוכחים כמוצדקים ברוב המקרים. הוא אמר שאף רופא לא יכול לדעת מה קורה עם ילד כמו שהורים מרגישים את ילדם.

 

[מיקגאפ]

אולי לא הבנתי נכון אבל ../images/Emo12.gif

כתבת שבעקבות בדיקת הדם התגלתה בעיה מסוימת בתפקודי הכבד לא? אז ברור שטוב שעשיתם את הבדיקה! ולגבי הכאב, אין מה לעשות, אני בטוחה שהקטנצ'יק שכח את זה אחרי כמה דקות. אני בהחלט חושבת שעדיף להיות "היסטריים" לכאורה מאשר חלילה להתחרט על כך. תסמכי על האינטואיציה שלך כאמא! הרופאים הרבה פעמים אדישים ושאננים לצערנו, ותפקידנו כהורים להיות תמיד עם האצבע על הדופק. תרגישו טוב,

 

[קיקימורה]

הי, אני מאמינה גדולה באינטואיציה

ואני מניחה שהפעלת הגיון בריא - הרי לא רמצ איתו לרופא אחרי ההקאה הראשונה. רק כשראית שהדבר חוזר על עצמו החלטת שווה ללכת לרופא להיבדק. זה שלא מצאו כלום עדיין לא אומר שאין לילד כלום. לפעמים שווה לראות עוד רופא ולקבל עוד חוות דעת. ולפעמים צריך לעשות בדיקות. ובכל זאת מקווה שהכל תקין אצלו ואת רק מדמיינת.

 

[מתרגשת]

הי, רק עכשיו ראיתי

אינטואיציה, ובייחוד של אמא, זה דבר חשוב מאד וממש אסור לזלזל בה. מה זאת אומרת לתת לילד לסבול

מה, את עושה את זה בכוונה רעה

את רוצה להזיק לילד שלך כי בא לך

איפה נשמע דבר כזה

הרי את אמא מדהימה

הרי את יודעת שלרותם יש היסטוריה בריאותית שאסור לזלזל בה. אני יודעת שלא משנה מה יאמרו לי... אני אבדוק כל דבר כי אי אפשר לדעת

 

[galala]

מחזקת את הדברים