שאלה.......תירוצים וסיבות......

shelycat

New member
שאלה.......תירוצים וסיבות......

מה התירוצים/סיבות שנתנו החמות/גיסות לחוסר החיבה שלהן כלפיכן,אם הן בכלל פירטו סיבות שכאלה? האם ההתנהגות שלהן היא חלק מדפוס התנהגות קבוע, או שאתן מקרה מיוחד? אצל כמה זה פשוט חלק מדפוס ההתנהגות הרגיל שלהן אל הילדים, למשל אם הוא האח המקופח או זה שדורשים ממנו הכי הרבה, הפראייר-ופשוט היחס אליכן ה"כלות" הוא המשך ישיר של היחס אליו ושל הציפיות שלהם ממנו? למשל אם הוא הבן שמבליג ו"סוחב" את הנטל מצפים מכן לסתום את הפה ולשאת גם גם בנטל.
 

בולי27

New member
איזה תירוצים../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif

הם בכלל לא מודים שהם לא אוהבים אותי... להיפך הם מתים עלי, זה אני שלא מתלהבת מהם... אני לא יודעת לחייך ולנשק בצביעות.... אז בעלי חושב שהם כולם מתעלפים עלי....(כן ממש) יש להם הסוואה טובה בשביל כל הסכסכנות המגעילה שלהם!
 

shelycat

New member
../images/Emo65.gif../images/Emo65.gif../images/Emo65.gifמעלה מעלה

מעלה מעלה מעלה
 
זה לא שהם לא אוהבים אותי

- לפעמים אפילו יש לחמותי מחמאות (כמו שאני כשרונית, או שאני אמא מצויינת), אבל האופי שלה הוא כזה שכל כמה זמן היא חייבת "לתקוע" איזה משפט מעליב.... (לפני החתונה זה היה הרבה יותר נורא.... מאז שהיא הבינה שזה מה יש- היא התמתנה קצת). יש לה משפטים שמעליבים בקטנות... למשל שהבגדים יוצאים מהכביסה מקומטים כי אני צריכה לדעת שמכבסים בשלושים מעלות... (נו מה??? נראה לה שאני מרתיחה את הכביסה? ברור ששלושים מעלות!!!) או שהיא אומרת לאופק "מתי תעזבי כבר את אמא ותאכלי את הקובה של סבתא??? מתי תגידי שאת רוצה רק את סבתא ולא את אמא?" (בקצב הזה- לעולם לא... רק בגללה אני רוצה לעבור לקנדה...). לפי מה שאני רואה היא תמיד כזו, ואליי רק טיפה יותר (כי אני האשכנזיה שגנבה את בנה בכורה, וגם לא מבשלת או מנקה בשבילו... והדבר היחיד שמכפר על כך שאני מגדלת את הנכדה הבכורה...) ובטח תנהג כך גם (בעתיד) לנשים של שאר האחים. בעלי הוא דווקא הבן החביב עליה. הבן הבכור שעושה כל מה שמצפים ממנו. תמיד מנומס, ועוזר, הולך לבקר ואוהב את האוכל של אמא. זאת אני שמורידה אותו לתרבות רעה...
 

AdiBason

New member
אצלנו זה אמא שלו וגיסתי - ( בתה)

שתייהן לא סובלות אותי כי לקחתי להן את הבן / האח המועדף.....
 

ר של ניב

New member
דוקא מאוד "אוהבת" אותי

אחרי שהתחתנו חיכינו שנה, שנראתה כמו נצח, לדירה החדשה. גרנו כל אחד בביתו, הכי טוב, והיינו נפגשים בערב, כל פעם אצל מישהו אחד, פעם אצלי ופעם אצלו, כמובן שהייתי מגיעה אחרי שהוא היה כבר. והיה מכין לנו ארוחת ערב. פעם אחת היא אמרה לי שאני צריכה להרגיש בבית וזה לא בשביל שאוכל לעשות מה שנוח לי בית שלה אלא כדי שאכין אוכל לילד שלה, בעלי.
 
למעלה