שירז יקרה ....
אני יודעת שמאד קשה לך , אני שומעת את זה בינות כל המילים של ההודעה שלך , אבל הקושי שלך , והצורה בה את מבטאת זאת , לצערי , בלקסיקון שלי , ומהניסיון שלי בסרטן , לא רק עוזר למצב , כי אם מחמיר אותו . גם לך וגם לסובבים אותך . אני לא כותבת לך כאן כדי לשנות את דרכך , אלא רק מציינת כמה דברים כנקודות מחשבה , אז קחי זאת ברוח טובה . 1. לגבי הסיפור עם העישון של אימך בגניבה כמעט , אמרת שאמא שלך , עישנה כבר הרבה שנים , והיתה מעשנת כבדה . כיום , החיים שלה בסכנה , והיא מודעת לכך , ועוברת די הרבה דברים עם עצמה , הדרך בה היא רגילה להרגע , או לחשוב , או להרגיש , היא דרך הסיגריות שלה . נכון או לא נכון , בריא או לא בריא , ככה היא יודעת . גם ללא סרטן , קשה פתאם בגלל שמישהוא אחר ממני החליט , להפסיק התמכרות מסויימת . מי שאומר שכן ניתן , מבין מעט מאד בהתמכרויות . אמא שלך כרגע זקוקה להתמקד בתחושות המבריאות אותה , ולא להרגיש , שמשהוא שהיא עושה , 1 - הורס אותך , 2- הוא כל כך לא בסדר שהיא צריכה להתגנב לעשות זאת . אמך אישה מבוגרת בעלת זכות בחירה , חורה לי לשמוע שהיא צריכה להתחמק ולעשות בגניבה דבר כרגע . אני יכולה לומר לך שירז , שאחד השיעורים הגדולים מהסרטן , היה - לקבל . קבלה . אמא שלך זקוקה כרגע לאהבה , להכרה במי שהיא בבאמת , מעבר לסיגריות או להתנהגויות חיצוניות , קבלי אותה כמו שהיא . זו יכולה להיות מתנה גדולה הרבה יותר מללחוץ אותה לפעול איך שאת היית רוצה לראות אותה . תחשבי על זה . בנוסף , יש לי בקשה מאד גדולה . כתבת שני משפטים שאותי הרעימו בבפנים .... להלן " תראההה לסרטן הזבללל הזה שאתה תנצחח אותו!! " ו..."חולה במחלה הנוראה הזו" . סליחה שירז , אבל ראשית , סרטן זה לא מחלה נוראה , וממש לא זבל . הסרטן זה איתות של הגוף , שאומר שעד כה משהוא לא חי באופן הנכון לנפש . זה הכל , במילים אחרות אפשר לומר שזה הגיע כדי לעזור לאותו אדם לשוב חזרה לחיים מעצימים יותר . ומזמין אותו למסע פנימי . אני יודעת שכאחת שמלווה מתמודדת סרטן , זה המקום הכי קשה , לראות את מה שאני אומרת . אז בואי ואתן לך עוד סיבות לנסות להמנע מלדבר באופן כזה לפני אנשים המתמודדים עם סרטן פה בפורום. 1. כשאנו מגנים את הסרטן , אנו למעשה מביעים את הפחד ממנו . הסרטן מזמין אותנו למסע פנימי , ועדיף למסור מסרים חיוביים ולא שליליים , מסרים שיגרו את האדם לחקור ולגעת ולהבין את הסרטן . את כותבת כאן במקום שאנשים מנסים להבריא , אנא , תני להם כוח להקטין את הפחדים מהסרטן, ולא להעצים אותם . חישבי על כך . תת המודע משחק תפקיד מאד חשוב בכל חיינו , על אחת כמה וכמה כשאנו חולים , ועל כן כדאי לנקות את הדיבור . 2. הסרטן הוא לא מבקר חיצוני , זה תא של הגוף שלנו שהתחרפן לו . והוא גם שומע מה שאומרים וחושבים . סרטן נורא אוהב ששונאים אותו . זה גיליתי במסע ההבראה שלי , שירז את יודעת מה הסרטן הכי שונא ? הסרטן הכי שונא שאוהבים אותו ........... ואז הוא מתפוגג ונעלם . לפעמים אני חושבת , שכל מסע ההבראה , הוא בעצם כמו להכנס למאורת הדרקון יורק האש . בהתחלה אנו רואים להבות ושומעים קולות מוזרים ומרוב פחד , אנו מקללים אותו וזורקים עליו אבנים , אבל ככל שאנו מעיזים להפסיק לפחד וללכת לפגוש בבאמת את הדרקון שמתחבא לנו בפנים , אנו מגלים שבעצם , כל הדרקון הזה , הוא מאד קטן ותמים ואז אפילו מגלים שהוא חמוד . כשזה קורה , אז הדרקון הסרטני הזה , מתפוגג ונעלם . זה היה רק דרקון שדרש תשומת לב , ענקית . כשאנו פוחדים , או חושבים שהוא זבל , אז קשה לרצות לגשת אליו ולראות אותו מקרוב . שירז תחשבי על זה . קחי חיבוק גדול , על התקופה הממש לא קלה שאת עוברת , ולכי תיבדקי עם עצמך , ועם אמא , מה הדרך הכי טובה להנעים את זמנה . ואז גם אצלך יהיה יותר שקט , כשתיראי אותה מחייכת , אפילו אם זה מאחורי ענן סיגריה . אז תאמיני לי ששתי נשים בחדר יהיו מעושנות אולי , אבל נוגעות באהבה . ולמען אהבה , כבר הרבה יותר כדאי לחיות לא באנו לכאן לחיים להמון זמן , בואי נהנה ממה שכרגע קורה . קחי חיבוק אני
