שאלה....

EastGirl83

New member
שאלה....


שאלה מתוך סקרנות... עד כמה אתם נותנים חשיבות לתזונה שלכם? נעזרתם פעם בעזרה חיצונית הקשורה לתזונה? אתם חושבים שיש קשר להתלקחות, עייפות, מתח, לתזונה היומית? בקיצר, עד כמה אתם מייחסים חשיבות לתזונה בחיים שלכם? אני יודעת שזו לא בדיוק שאלה אחת, אבל לא ידעתי איך לנסח את השאלה....
 

gaia20

New member
תזונה

אני נותנת חשיבות גדולה לתזונה. זה מתבטא בהעדפה להכין בעצמי את האוכל שלי (וככה בעצם לשלוט על מה יש שם ועל כמויות של מלח, שמן וכו'...) והקפדה על ירקות לפחות 4 פעמים בשבוע. אני לא יודעת להגיד אם יש קשר להתלקחות (נשמע לי אימרה מרחיקה לכת), אבל בהחלט מצאו קשרים בין תזונה לקויה לעייפות וגם הגיוני שזה יהיה ככה - תזונה לקויה מביאה לחסרים וחסרים מקשים על הגוף לתפקד (ראי למשל את חשיבות הברזל, מי שהתנסה אי פעם בתחושת התשישות המלווה את הברזל הנמוך, יודע על מה אני מדברת). בקיצור, אני חושבת שתזונה זה משהו שכל אחד צריך "לקחת לידיים". עם זאת, זה בד"כ קל להגיד וקשה לבצע. העידן של היום הוא עידן המזון המהיר ואין כמו צ'יפס מצופה במלח שהרגע יצא משמן רותח.... זה מאוד קשה לעמוד בפני כל המזון הזה והאפשרויות שיש (למשל להזמין הביתה או לקחת טייק אווי), רק מקלות עלינו להחליט בין בישול בייתי להזמנה מהירה. בכל זאת, אני כן מאוד משתדלת לבשל בבית מספיק אוכל ליומיים-שלושה +שקית עם ירקות ולקחת לעבודה, במקום לקנות בחוץ.
 

EastGirl83

New member
על פי המקורות...

ישנה חשיבות גדולה לתזונה, לאלו שיש להם מחלות כרוניות. לעולם לא דיברו איתי על נושא התזונה, לא נתנו לזה חשיבות ותמיד פעלתי על פי תחושת הבטן שלי לגבי המזון. צ'יפס מצופה במלח, ממש לא מדבר אלי, מסיבה אחת פשוטה... אני שונאת מלח
. אני לא אוהבת שאנשים שמים מלח באוכל שלי ובמיוחד אחרי שמבשלים, יש כאלה שמוסיפים מלח... מבחינתי, מלח מנטרל את הטעם הטבעי של המלח (ואפילו אומרים שמלח מנפח, וכל עוד שאני לוקחת סטרואידים, אין מצב שמלח, ייכנס לגופי, ואני מאוד בררנית לגבי אוכל בתקופה הזו). אני משערת שלגבי האוכל, כן מייחסים חשיבות כאשר ישנם חולים שיש להם פגיעה בכליות, ואז הם נמנעים מלאכול סוגים שונים של מאכלים. מה עם תוספי מזון...? לוקחת?
 

gaia20

New member
התכוונתי למשהו אחר.

לא דברתי ספציפית על חולה לופוס עם פגיעה כלייתית. אני דברתי באופן כללי על צעדים כללים שאם הם ייעשו - יתכן שהאדם החולה או הבריא, ירגיש קצת יותר טוב. התשובה שלי נוגעת לחולים ולבריאים באופן כללי. כמובן שלחולי כליות לא כדאי לאכול אוכל מלוח. כפי שלחולי סוכרת לא כדאי לאכול אוכל מתוק. וכפי שלכולסטרוליסטים (נו...המצאתי את המילה, אנשים עם כולסטרול גבוה
) לא כדאי לאכול מאכלים שומניים. עם זאת, גם לאדם הבריא לא מומלץ להיסחף בכמויות של מלוח/מתוק/שומני... (שכן אז גם הם מועדים למחלות כרונית כאלו ואחרות). מה שאני אומרת זה שאם יש חולה שאיזון גופו תלוי ישירות במשהו שהוא אוכל (או לא אוכל) - אז בוודאי שיש חשיבות לאותו מזון על בריאותו של אותו אדם. את הצ'יפס המצופה במלח, כמובן נתתי בתור דוגמא למצב המזון שיש היום בארץ. כנסי לכל רשת מזון מהיר (נגיד מקדולנס) רק כדי להסתכל על תהליך הכנת הצ'יפס שלהם ותגלי, שאם הלקוח ביקש או לא ביקש, עוד לפני הכנסת הצ'יפס לשקית, הם שופכים מלח בכמויות טורפות ובכאילו מערבבים אותו. התוצאה היא כמובן גוש של מלח במקלון צ'יפס מסכן. טעים למי שאוהב מלח, מעורר בחילה למי שלא. אבל זה לא העניין, רק רציתי להבהיר נקודה שבחוץ, אין לך שום שליטה על המרכיבים של האוכל לעומת בבית - ששם את יודעת פחות או יותר מה את אוכלת. בקשר לתוספי מזון - התשובה היא כן - סידן, ברזל, ויטמין בי 12 + בי 6.
 

gaia20

New member
ועוד הבהרה קטנה

אני רוצה להבהיר עוד משהו שנראה לי שבגללו אולי חשבת שאנחנו לא מסכימות: נגיד שחולה לופוס עם פגיעה כלייתית לא אוכל מלח, אבל גם לא אוכל בשר או ירקות (דברים שנחשבים חשובים לתזונה) אפשר לומר כי אדם כזה - תזונתו לקויה, למרות שהוא לא אוכל מלח, כפי שאמור להיות. עם זאת, אני לא חושבת שאי אכילת ירקות או בשר, יגרמו להתפרצות הלופוס. יתכן שיגרמו לחוסר ברזל או חסרים אחרים שבעקבותיהם, אותו אדם ירגיש עייף. אבל אני לא חושבת שעקב אי אכילת בשר או ירקות - הכליות שלו יקרסו כפי שעלול לקרות במהלך רגיל של המחלה. בקיצור, כוונתי הייתה שאדם צריך לאכול תזונה בריאה באופן כללי **וגם** תזונה שמותאמת למצב הבריאותי שלו כשמדובר במזון ספיצפי.
 

EastGirl83

New member
כן הבנתי את הכוונה שלך עוד בהודעה הראשונה

פשוט השאלה שלי הייתה, האם ישנה מודעות לחשיבות התזונה...? ואני כן חושבת שתזונה נכונה, עם פיקוח, יכול לעזור המון על מנת לגרום למחלה ללכת לישון שנים טובות. (דרך אגב, אני חייבת לציין, שמבחינתי, התפרצות של מחלה, היא אפילו הופעת פריחה - מלא רצינית, לרצינית ביותר). כאשר חושבים על זה באופן כללי, כפי שאומרים לאדם בעל מחלה כרונית, לנסות להיות יותר רגוע, פחות חרדות, כך גם אני חושבת שלתזונה צריכה להיות חשיבות באותה רמה. וזה מסקרן אותי לדעת אם חולים אחרים, שינו את אורח חייהם בנושא התזונה לאור המחלה.
 

ל3

New member
אפרופו תזונה

עשיתי בדיקות השבוע- ההמוגלובין צנח מתקין ל 10.9
והברזל- 21 אימלהההההההההה ( שהנורמה מ 40-149) וויטמין B12 נמוך ועוד קבלתי מחזור היום. אני כבר 3 שבועות לא נוגעת בבשר והאמת לא נוגעת כל כך באוכל בגדול פשוט כי אין תאבון ואכן מרגישה חולשה ועייפות. מקווה שלא אצטרך שוב פעם וונופר כי ברזל אני לא יכולה לקחת
 

gaia20

New member
אני יודעת שאת "משופעת"

אבל בכל זאת יש דברים שלא צריך הרבה תיאבון בשביל לאכול אותם, למשל מרק... עם קצת יצירתיות אפשר להכין מרק עשיר כאילו אכלת ארוחה מלאה מקווה בשבילך שלא יהיה מעורב כאן וונופר וכמובן - תרגישי טוב
 

ל3

New member
הי הדרי

אני לא משופעת אתמול קמתי בבוקר עם הקאות ויותר מאוחר היה לי חום 39 צמרמורות והרגשה נוראית והיום הכל חלף. זה נורא מוזר כי לפני שבועיים היה לי יום כזה בדיוק אותו הדבר הקאות חום ולמחרת הכל נעלם. חוסר בתאבון הוא כבר כמה שבועות כאילו ממש לא בא לי לאכול אני אוכלת לא שאני צמה אבל אוכלת מעט וזה מספיק לי וכמובן מכריחה את עצמי להמנע לחלוטין ממאכלים מיותרים כמו שוקולד לחם גלידה ממתקים בכללי עוגות שתייה ממותקת חטיפים ובגדול דברים עם שמן שומן רטבים וטונות קלוריות
 

EastGirl83

New member


תרגישי טוב
מה יהיה בסוף... כתבת בהמשך שיש לך גם חום... זה כבר מראה שיש דלקת בגוף לא...? לופוס...? לא מעלים לך את הטיפול, משהו?!?!? יאללה, מקווה בשבילך, שבחג הזה, תקבלי נס, עם המון אור, ותתחילי להרגיש טוב כמו שצריך
 

ל3

New member
זה היה וירוס של 24 שעות

עבר עד לפעם הבאה חחח
תודה
 

gaia20

New member
אז התשובה שלי

היא שלא שיניתי את התזונה בעקבות המחלה, אלא יותר בניסיון לרכך את הדיסוננס שנוצר לי עקב המסרים הבלתי פוסקים על תזונה נכונה ושות'
 
ב-שנה שנתיים האחרונות לא נכנסתי לכאן הרבה

אני זכיתי לקבל 75% נכות מה-לופוס + מאירוע מוחי + חשיפה לשמש + אפילפסיה - הרבה זבל במקום אחד. הסיבה אשר גרמה לי להגיב הייתה אזכרת נושא ה-מתח הנפשי - על פי חוות דעת אישית אשר מגובה גם במחקרים מתח נפשי אכן גורם להתפרצות ה-לופוס ומעורר את ההתפרצות של המחלה. שבת שלום, מתושלח הצעיר
 

גיס נו

New member
רק על אירוע מוחי מגיע לך 100 אחוז

האם 75 אחוז נכות זה לפי השקלול המעוות של הביטוח לאומי או חישוב טורי
 

EastGirl83

New member
לגבי המתח נפשי...

יש לך קישורים, או מקורות שאליהם אפשר לפנות...? אני מאוד דוגלת בנושא הזה...
 

tehila34

New member
תזונה

הי, זה אחד התחומים המרכזיים שאני ערכתי בהם שינוי קצת אחרי שהתאוששתי מהאבחנה שקיבלתי. הפכנו את האוכל שלנו כולו לאורגני (זה התחזק מאד גם בעקבות הקריאה בספר "המגיפה האוטואימונית" וגם בעקבות המלצה ברורה של הראומטולוגית "התרחקי מכימיקלים"). הנושא התזונתי מאד מאד חשוב אצלי ובבית שלי. המנעות מחומרי שימור, צבעי מאכל, קופסאות שימורים, אוכל מעובד וכו'. באדיקות רבה. חזרתי לצמחונות (גדלתי כצמחונית, אך היו כמה שנים שאכלתי קצת בשר והחזרה לצמחונות נעוצה גם בסיבות בריאותיות וגם מוסריות). אני (ואנחנו- כל המשפחה) אוכלים מאד מאד מסודר, בעיקר וכמעט רק אוכל ביתי (לא קונים מוכן ובקושי הולכים למסעדות ואם כן משתדלים שיהיו אורגניות). אוכלים המון ירקות ופירות, המון אגוזים, גרעינים וקיטניות. אוכלים בשעות קבועות, תפריט שבועי כמעט תמיד קבוע. אני חושבת שלשינה ולתזונה יש השפעה גדולה על המצב הגופני של כולם ושלנו (חולי לופוס) בפרט.
 

EastGirl83

New member
יש השפעה....

גם לאנשים שאין להם כלום, זה יכול להשפיע עליהם לרעה, כאשר התזונה לא טובה ולא יושנים כמו שצריך. גם אני קראתי את הספר, ואני חייבת לציין, שיש שם קטעים, שפשוט הכותבת כתבה את כל מה שאני הרגשתי כאשר לא הרגשתי טוב בגלל הלופוס. הספר הזה מאוד מומלץ. גם אני חושבת, שבקשר לאוכל מתועש, צריך לוותר עליו, ולאכול מאכלים בריאים כמו שצריך. אני גם התחלתי (וגם המשפחה שלי כמובן.. כי את יודעת.. אחד מתחיל, והשני מצטרף..) לאכול מאכלים יותר טבעיים, גם המון ירקות, אגוזים וכו'. מניסיון שלי, במשך שנתיים וחצי, דפקתי את הגוף שלי מכל הכיוונים - במיוחד עם תזונה! ורק לאחרונה, מהקיץ האחרון, חזרתי לדרך כמו שצריך... ומקפידה על תזונה כמו שצריך.
 
למעלה