תמונות נהדרות !!!
הבודהיזם - אותה תנועת מחאה חברתית שהחלה לפני 2546 שנים, לאחר שסידהרטה הנסיך פרש מהארמון , הצטרף אל נזירי-היער ההינדוהיסטים , עסק במדיטציה והגיע לדרגת ההארה העצמית הגבוהה ביותר הקרוייה נירוונה, קיבל את התואר הגבוה ביותר: בודהה: "האדם שהגיע להארה". כשסידהרטה פרש מהארמון אל נזירי-היער ההינדוהיסטים - היה לבוש בסארי לבן. כמנהג נזירי-היער שגזרו על עצמם סגפנות, לא התרחץ, שערו גדל פרא, ובשלב שעדיין היה הסארי על גופו (השלב הבא: עירום) - התלכלך הסארי הלבן באדמה וצבעו הפך חום. וזה צבע היסוד של סארי הנזירים - באשר הם: תאילנד,טיבט, בורמה, קמבודיה - ובעצם בכל העולם הבודהיסטי. הבודהיזם המודרני כיום - מחולק ל- 3 זרמים עיקריים, וזאת מבלי להכנס למסדרים, מסדרי-משנה ועוד: הבודהיזם הצפוני - שטיבט שייכת אליו ובראשו עומד הדלאי-למה (המורה הגדול) הבודהיזם הדרומי - שתאילנד, קמבודיה וסרילנקה שייכות אליו הבודהיזם המזרחי - שסין, יפן, קוריאה שייכות אליו. ההבדל בצבעי הסארי נובע ממיקום גיאוגרפי של הנזירים. ז"א: הנזירים ה"משרתים" בערים ילבשו סארי בצבע כתום, ואילו הנזירים המשרתים בכפרים - מצויידים בסארי בצבע חום/בורדו. אין הבדל מעמדות בין לובשי הצבעים השונים - כי הרי הבודהיזם מושתת קודם-כל על כך שאסור שיהיה מעמדות וכולם שווים. אין כל אפשרות לראות את "דרגתו" של הנזיר - ע"פ לבושו (הסארי בו עטוף). את הדרגות כן אפשר לזהות אך ורק בעזרת הכעין -מניפה שבעלי-דרגות מחזיקים בידם. בתאילנד, למשל, יש 2 נזירים שהם הנזירים הראשיים (דרך-אגב: אחד מהם הינו בחורצ'יק מאד צעיר, כבן 25) והם "מחזיקים" במניפות המצביעות על "דרגתם" - אך , בעצם, כל אחד מכיר אותם - וזאת תמונה בלתי-רגילה לראות מה קורה כשהם עוברים בין אנשים: כל אחד - ומדובר לעתים באלפים - נשכב על הרצפה/אדמה/כביש/מדרכה בתנוחת כריעה תאית. מי שנמצא קצת רחוק, נגיד 100 מטר, רץ ע"מ להצטרף לכורעים. ה"כעין מניפה" הינה מסמלת את כפות הדקלים שעליהם כתבו את כתבי בודהה. ועוד פעם - ח"ח על הצילומים היפים מאד. אני אישית - הייתי רוצה לראות צילומים נוספים!
