שאלה:

[ערוגת גינה]

שאלה: ../images/Emo35.gif

על שורה מהשיר "שיר כאב", שחברה שלי ואני ניתחנו אותה השבוע במשך שלוש שעות, וכל אחת המשיכה להתבצר בעמדתה... אז אני אשמח מה אתם חושבים? איך אתם מפרשים את השורה הזאת? (אני אתן לכם זמן להתבטא, ואח"כ אספר לכם מה אנחנו חשבנו....) "סוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה אפילו עם זה מתחיל בסיביר או אפילו בהולוויד עם הבה נגילה"

 

[ערוגת גינה]

מתקנת חתימה:

 

[ווילקינס]

אני חושב שהמשפט הזה מדבר על

העובדה שהרבה מהשורשים של השפה העיברית נעוצות בשפה הערבית. ולא משנה אם זה משפט שמתקשר לרוסיה או בסרטים אמריקאים, עדיין השורשים של העברית הם בערבית.

 

[נרקומן ציבור]

וזאת אומרת כמובן, בסאב טקסט

שלא משנה כמה ננסה להדמות לחברה המערבית, יש בנו מן המזרחיות והערביות. וזה כמובן אומר המון בקונטקסט של השיר. אגב, מישהו נתקל בשיר שנקרא" שיר המשך"? אני כבר לא זוכר מי מבצעף בל ראיתי קודם בערוץ 24, מדובר בשיר מחווה למאיר, שהפזמון לשו הוא זה של שיר כאב ובמהלך השיר ישנן רמיזות רבות לשירים של מאיר ולאדם עצמו.

 

[ווילקינס]

יצא לי לשמוע פעם אחת בחצי אוזן

דווקא נשמע מעניין (אם כי לא ממש יצא לי להתעמק בזה, עוד פעם רק בחצי אוזן והכל) למישהו יש את המילים של השיר כדי לראות אם זה באמת שווה משהו?

 

[Poogy In A Pita]

שיר יפה

ראיתי אותו היום בדיוק אחרי הקליפ של מאיר לשיר כאב (בהופעה) אני לא זוכרת מי המבצע אבל זה מישהו ולהקת הנשמות שיר ממש נחמד

 

[חג ומועד ונופל]

לא תוכלו לברוח

הפרוש המועדף עלי הוא שהשיר עוסק בכך שאנחנו (או לפחות חלקינו) מנסים להתייחס אל הערבים בשוויון זכויות, אבל כמה שלא ננסה תמיד בסופו של דבר הם ערבים ואנחנו יהודים ושום דבר לא יעזור "עם כל הפוזות האינטיליגנטיות". הסוף, מדבר על כך שאי אפשר להתחמק מהם וכבר בוצע פה איזה מיזוג תרבויות שניתן להבחין בו בשפה העברית, אז יאללה!

 

[novemberain]

לקוח מתוך מאיר ברשת:

"בסוף כל משםט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה, אפילו אם זה מתחיל בסיביר או בהוליווד עם הבה נגילה" מתוך: שיא כאב - שירי חג ומועד ונופל. הרעיון הבסיסי הוא שאפילו העיברית שבםי הישראלים שזורה בביטויים ערבים, וספק אם ניתן לזהותה היום בלי השענותה על הערבית. קיים גם רובד עמוק יותר: על פניו "שיר כאב" מתאר גבר הנאבק על זוגתו אשר הולכת ומתאהבת בגבר-מתחרה ערבי. למעשה, השיר הוא אלגוריה ליחסי יהודים והפלשתינאים, כאשר אדמת ארץ ישראל נמצאת בתפקיד האישה המפלרטטת עם שניהם. לפי תפיסה זו, בא הערבי וטוען שלמרות שהיהודי קיווה ויחל לבוא לארץ ולהחזיק בה, הרי שהערבי הוא מי שישב בה מאז ומתמיד. ישיבתו הנינוחה של הערבי בארצו, המבוטאת בעישון נרגילה, ממחישה את אמונתו כי יש לו זכות ברורה עליה. העברית שבפי היהודי היא סממן לציונות, אבל גם היא משאילה רבות משפתו של הערבי, לעיתים מתבססת עליה או מתפלפלת בה. תחייתה של העברית (והציונות) בנויה על חורבותיה של הערבית (העם הפלשתיני.) הערבי מתייחס לסיביר ולהוליווד כדי לציין את כל אותן גלויות מודרניות - בין אם אסירי ציון ויהודים אמריקאיים, אשר כולם דואגים ומייחלים לציון. זאת ועוד באתר 'מאיר ברשת'