באמת שאלה טובה
חופש בצורתו הקיצונית הוא מצב שבו אדם יכול לחשוב ולחוות,כאשר הוא משוחרר באופן מוחלט מההגבלות אשר החברה,התרבות,החוקים,המוסר או הוא עצמו מטילים עליו. יחד עם זאת,חופש ללא גבולות מהסוג שתיארתי כאן הוא דבר שאיננו אפשרי. אני אינני סבור שהאדם נולד חופשי ובכל מקום כבול הוא באזיקים. להיוולד חופשי,פירושו להיוולד לתוך ריק,אולם בריק אין אוויר ואף אדם אינו יכול לחיות שם ולהתפתח. האדם נולד לתוך מצב דברים מסויים וחלק ממהותו היא להיות קשור למצב הדברים הזה בצורה כזאת או אחרת,כשם שהאלקטרון קשור לאטום, כשם שכוכבי הלכת במערכות השמש קשורים לשמשות,כשם שהשמשות קשורות לגלקסיה כולה.לכל אחד מהרכיבים הללו יש את החופש במסגרת ההקשר שלו. כיוון שכך,במובן זה ומתוך לקיחת אחריות כאדם,חופש יוגדר כיכולת של האדם לקבוע את טיב ואיכות האינטראקציות שהוא יוצר בינו לבין העולם ובינו לבין עצמו במסגרת הכללים המסדירים את המשחקים שבהם הוא עצמו בוחר או "לא בוחר" לשחק.חופש יוגדר כיכולת של האדם להיות בעל נגישות לכללים המגדירים את כל אחד ואחד ממצבי הדברים שבהם הוא נוטל חלק, והיכולת לעשות בהם שימוש על מנת להיטיב עם עצמו כמו גם עם הזולת או להיטיב עם עצמו במסגרת הכללים מבלי לפגוע בזולת או כאשר הנזק לזולת ממוזער עד כמה שאפשר. האדם חופשי יותר ככל שהוא מבין יותר את הכללים ובעל יכולת ליישם אותם בלי הפרעה,לא של עצמו ולא של אחרים.האדם חופשי יותר כאשר הוא זה הבוחר להפנים את הכללים ולהשתמש בהם ולא מקבל את הכללים כתכתיב במשחק שבו הוא נאלץ להשתתף.האדם חופשי יותר ,כאשר הוא מבין,שהוא זה האחראי לכך שהוא משחק במשחק מסוים ועליו לשאת בתוצאותיו ולהיות כפוף לכללים שלו. כך ,למשל,אסיר אינו יכול לבוא בטענות על כך שנכנס לכלא. להיות עבריין,משמעו לקחת בחשבון שהוא גם עשוי להיכנס לכלא. הכלא הוא חלק מהכללים של המשחק המרכזי שבו הוא בוחר להשתתף. הכלא הוא חלק מן האפשרויות שהעבריין בוחר בהם באופן מודע. האדם חופשי פחות כאשר הוא לא מצליח להבין את הכללים או מסיבות שונות מבין ולא מצליח ליישם,אם משום שמישהו אחר משתמש בכללים בצורה לא הוגנת,או מפרש אותם בצורה שונה ובידו היכולת לכפות את הפירוש שלו או משום שהוא עצמו נכנע לפחדים של עצמו ומטיל על עצמו מגבלות לא להשתמש בכל האפשרויות העומדות לפניו. אולם עדיין,אדם עשוי להיות אסור וכבול במגרש אחד,אולם חופשי ומשוחרר במגרש אחר.השאלה היא ,איך הוא בוחר לראות את פני הדברים בכללותם, ועד כמה הדברים שנשללו ממנו בידי אחרים או בידי עצמו(הן בהסכמתו והן בלית ברירה לפעמים)הם דומיננטיים וחשובים בעיניו.לפעמים זאת בעצם שאלה של איזון. הוא מוותר על מעט חופש במקום אחד,על מנת להשיג יותר במקום אחר,החשוב לו יותר. לסיכום, החופש הוא יחסי בעולם בני האדם. ככל שאדם יודע לשחק טוב יותר הוא חופשי יותר. כל שאדם יודע להפעיל טוב יותר את כל המשאבים שיש בידיו ושניתן לעשות בהם שימוש במסגרת נתונה הוא חופשי יותר.הוא גם נמצא בעמדת ייתרון ועוצמה מול אחרים במשחק. בן אדם שיודע ומצליח לעשות שימוש מיטבי במשאבים העומדים לרשותו בכל מצב ומצב הוא עדיין אדם חופשי,גם כאשר לאחרים במצבים שונים ממנו הוא נראה כבול ואסור. גם לאסיר בבית הכלא יש את החופש שלו לחוות ולחשוב,אולי פחות לחוות, אולם בהחלט עדיין לחשוב. השאלה היא איך הוא יבחר לראות את פני הדברים,איך הוא יבחר לראות את עצמו, כאדם אסור וכבול או כאדם החופשי לפעול במסגרת הכללים של משחק אחר. והכל כמובן במסגרת ההנחה,שכל שאר האנשים הנוטלים חלק ביצירת הכללים של אותה מסגרת(החברה כולה) ממלאים אחר הכללים הללו והעיקרון החשוב ביותר,אשר מאפשר לשמר את תחושת החופש של האדם בכל מקום היא יכולתו לשמור על צלם אנוש שבקרבו. כאשר לא מאפשרים לו לחלוטין לשמור על צלם האנוש שבו,או אז שוללים ממנו את היכולת להיות חופשי.או אז שוללים ממנו את הדבר היחידי שמאפשר לו להיות חופשי בכל מצב ומצב.כבודו כאדם. לעיתים,במצבים קיצוניים מסויימים,כדי לשמור על עיקרון זה,יש לאפשר לבן אדם את החופש לבחור במוות(כגון במצב של מחלה סופנית ושיתוק מוחלט שלא מאפשר לאדם אפשרות לחיות בכלל ללא עזרת מכונות ורופאים.),כי יש מצבים,שבהם חופש הבחירה במוות הוא החופש היחיד שנותר לאדם. זה אולי המצב הנדיר היחיד,שבו עדיין,בני אדם בעולמנו מוצאים את עצמם שבויים,שלא מבחירתם בכללי משחק שקבעו עבורם בני אדם אחרים ,השבויים בדיעות של עצמם. וחשוב מאוד לזכור שחופש מוחלט,הרי פירושו לא להיות קיים לחלוטין. דהיינו לחופש שכזה יש מחיר שרובנו ממש לא מעוניינים לשלם. וגם לא ניתן לחוות שום דבר בחופש מהסוג הזה, או לחילופין שום דבר,זה הדבר שאותו חווים. כך וגם כך כל טוב. .