בבקשה ../images/Emo13.gif
צ'אן (chan) - כינוי חיבה (בעיקר לבנות, אבל יש בנים שמעדיפים אותו על פני קון) שמתאים לשימוש בין חברים או בפניה לאנשים הנמוכים ממך בהיררכיה.
קון (kun) - כינוי חיבה (בעיקר לבנים, אבל יש בנות שמעדיפות אותו על פני צ'אן) שמתאים לשימוש בין חברים או בפניה לאנשים הנמוכים ממך בהיררכיה.
טאן (tan) - גרסה חמודה (קריא: גרסת ילדות קטנות) של צ'אן.
סאן (san) - הדרך המקובלת לפנות לאדם זר או שלא מכירים טוב. בד"כ מתרגמים את זה למר/מרת או אדון/גברת אבל זה לא תמיד התרגום המתאים. חשוב לציין שלמרות שבד"כ מוסיפים סאן לשם המשפחה אפשר גם להוסיף אותו לשם הפרטי.
סמפאי (senpai/sempai) - אפשר להוסיף את הכינוי הזה לשם של סמפאי שלך, אבל זה מקובל רק בבית הספר. אי אפשר להוסיף את המילה קוהאי בתור סיומת לשם.
סנסיי (sensei) - כינוי כבוד למורים, רופאים (מקביל לד"ר באנגילת או עברית) ולאנשים חשובים (למשל פוליטיקאים או מומחים בתחום מסויים). זהו הכינוי המכובד ביותר בשימוש יומיומי ביפנית מודרנית. כשמתשמשם בsensei בתור מילה בפני עצמה (ולא בתור כינוי) הכוונה היא "מורה".
סאמה (sama) - כינוי כבוד הגובל בהתרפסות. זה בעתם כינוי השמור לאצילים ואנשים בעלי מעמד רם בעבר, אך ביפן של ימינו לא משתמשים בו הרבה. אפשר עדין למצוא אותו בצירופים מסויימים (למשל, מוכרים מנומסים בחנות יכולים לפנות ללקוח בתור okyakusama) אבל כשהוא בא בצירוף לשמו של מישהו הוא נשמע מתרפס ולא מתאים (דומה להרגשה שמתקבלת כשמקדימים לורד לשמו של אדם שאינו בן אצולה באנגלית). ובכל זאת, אנימה ומנגה כמובן לא משקפות את המציאות (אחרת זה בטח היה הרבה פחות מעניין) והשימוש בסאמה מאוד נפוץ בהן.
דונו (dono) - כינוי המקביל פחות או יותר ל-san והיה נפוץ בתקופת אדו, אבל היום יצא משימוש. אפשר למצוא אותו בסרטי סמוראים (וגם במנגה ואנימה על סמוראים ). נילקח מפורום יפן שפה ותרבות