שאלה.

[אני כאן כדי לדבר]

שאלה.

שלום. קוראים לי אביב, ואני בת 15 וחצי. יש לי הורים פרודים כבר שנה בדיוק, והחלטתי שאני לא יכולה לסבול זאת יותר. כבר שנה שכל שבוע מטרטרים אותי מהבית של אמא שלי, לבית של אבא שלי. פעמיים בשבוע וכל שבת שנייה. אני מרגישה חוסר ביטחון אצל אבא שלי. יש לו התקפי קריזה לפעמים. אני ישנה איתו באותו החדר, כי אין מקום אחר, ואני מפחדת ש... נו, אתם בטח מבינים. היתה תקופה שלא היתה לי מיטה, וישנו באותה מיטה. האחיות שלי אחרי גיל 18, ולכן הן לא מחוייבות ללכת אליו יותר. אני לא יכולה להיות כך עוד שנתיים וחצי, אני פשוט לא אשאר עצמי. דיברתי עם עורכי דין והם אמרו לי שכל עוד אבי לא מכה אותי, אין אפשרות לצו מניעה. הבעיה היא שאני לא באמת רוצה לראות אותו, אני לא רוצה כל קשר אליו. נכון שהוא יעלב, יתאכזב, יפגע קשות.. אבל אני מעדיפה שאני אהיה בסדר, מאשר שבורה למשך השנתיים וחצי הבאות. ולא, זה לא עשה לי טוב, הפרידה של ההורים. אני מרגישה כבובת סמרטוטים. הכיצד ניתן להסיר מעליי את החוק של פעמיים בשבוע וכל שבת שנייה?

 

[הדסו^ש]

OK, יש לי כמה שאלות אליך

בעצם שתיים. השאלה הראשונה היא אם שיתפת את אמא שלך בבעיה, ומה דעתה על כך. והשאלה השניה: מה יקרה אם תודיעי לו שאת לא רוצה לישון אצלו יותר. וכמובן ברוכה הבאה

 

[אני כאן כדי לדבר]

תשובות.

שיתפתי את אמא שלי בבעיה, והיא אמרה שבית המשפט מצווה עליי ללכת לאבי. זאת קצת בעיה, היא אמרה שאין מה לעשות עם זה, אבל אני דווקא חושבת שיש מה לעשות. מה יקרה אם אני אודיע לו? הוא יכריח אותי לבוא, וכל פעם אני פשוט אבכה אצלו, ולא יהיה לו אכפת. ועכשיו, זה כמעט כל פעם שאני באה אליו ובוכה. והוא שם לב, ולא עושה דבר. לא אכפת לו מזה.

 

[הדסו^ש]

מה זאת אומרת יכריח?

אני באמת מנסה להבין מה יקרה אם לא תלכי. נניח שהוא יאמר שאת חייבת לבוא, ואת תודיעי לו שאת לא באה. מה אז? הוא יגרור אותך בכוח?

 

[אני כאן כדי לדבר]

אממ...

כן, זה כבר קרה. הוא צועק עליי, וגורר אותי אליו. הוא גורם לי להרגיש רע, ואומר לאמא לשכנע אותי לבוא אליו. אני לא חושבת שיהיה לי כח להתנגד פעמיים שלוש בשבוע, במשך שנתיים וחצי.

 

[הדסו^ש]

אני חושבת שאת צריכה לדבר על כך

עם גורם מקצועי כל שהוא - יועצת בית הספר או עובדת סוציאלית. יכול מאוד להיות שזה יעזור.

 

[הפרי האסור 2003]

יקירתי

אני יכולה להבטיח לך שאם אין ברצונך ללכת לאביך לא יקרה לך דבר. מבחינת בית המשפט, את כבר ילדה גדולה ולכן רצונותייך יכובדו. לא ניתן להכריח אותך ללכת למי שאינך מעוניינת או להפגש איתו בצורה קבועה. את יכולה להפגש עם אביך בימים ובשעות שנוח לך בלי שתשני איתו, או בחוץ ולא בביתו. אולי אימך זקוקה לזמן הזה שאת לא נמצאת בשביל עצמה ועל כן ענתה את מה שענתה אך ביננו, גם לפי תגובותיהם של אחרים, את יכולה להבין שלא יקרה לך דבר אם תחליטי שהסידור הזה לא מתאים לך - וכפי הנראה כבר החלטת מה עושה לך טוב ומה לא.

 

[אני כאן כדי לדבר]

אז זהו..

שדיברתי עם עורכי דין בקשר לזה, והם אמרו לי שחובתי ללכת לאבי בזמנים אלו, ושעד גיל 18 אני לא יכולה להתנגד. כן, אני יכולה לשנות ימים, אבל אני לא יכולה לשנות את העובדה שאני ישנה אצלו, או את המקום.

 

[abs7]

אוקי אז בואי אני אספר לך משהו

לאבא שלי יש גם מין התקפי קריזה כאלה ואני החלטתי שלא טוב לי ולא נעים לי להיות במחיצתו. אז אני פשוט לא עונה לטלפונים ולא נפגשת איתו. אף אחד לא יכול להכריח אותך בכוח להפגש עם אביך אפילו לא הוא !

 

[אני כאן כדי לדבר]

ואני גם אגיב על זה, כמובן.

אמי תכריח אותי ללכת אליו. כלומר, היא תיתן לי להרגיש אשמה. כבר אמרתי לה שאני לא רוצה קשר עם אבי, ושאני לא אדבר איתו יותר, והיא אמרה לי שאני לא יכולה לעשות את זה, כי עד גיל 18 אני לא יכולה להתנגד. זה כמו אישור של אמא לאונס. ככה אני מרגישה. אני לא יודעת מה יקרה אם אני אתנגד. אני לא יודעת מה יקרה אם ואמא תשתף עם אבא פעולה ותכריח אותי ללכת אליו. אני לא יודעת מה יקרה אחרי שאני אנתק איתו קשר. והרע ביותר... הרע ביותר בשבילי יהיה שאני אנסה, ולא אצליח. וכך הוא גם ינזוף בי עוד יותר מעכשיו. וזה יותר גרוע ממה שזה נשמע.

 

[קוצה1]

...

אני גם בגילך, ויש לי אח אחד כבר בן 19. כבר כמה שנים טובות אני חושבת שאנחנו לא ישנים אצל אבא שלי וזה מכמה סיבות..: אנחנו גדולים, רוצים לצאת ביום שישי עם חברים, אין לנו הרבה מה לעשות אצלו בבית, ולאחי יש צבא ככה שעד שהוא מגיע הוא רוצה להיות בבית שלו.. יענו בבית של אמא.. ואני לא אלך לישון בלי אחי אצל אבא.. עכשיו, כמו שאמרת אחיות שלך כבר אחרי גיל 18 והן לא באות לאבא שלך. חשבת אולי לדבר עם אבא שלך ולהגיד לו שלא כייף לך לבוא לישון אצלו לבד? שמשעממם לך, שאת רוצה לצאת, מתגעגעת לאמא, לבית, שלא נוח לך לישון במקום אחר שהוא לא הבית? עכשיו הכל נישמע כמו תירוצים, אבל מבחינתי כולם תקפים עליי ויכול להיות שגם עלייך.. אצלי זה קרה איכשהו כל התהליך שלא ללכת לישון אצל אבא.. אולי אצלך את צריכה לתת לזה דחיפה קטנה, זתומרת לדבר איתו, להעלות את הנושא, ואולי ככה תגיעי לפיתרון.. בהצלחה =]

 

[אני כאן כדי לדבר]

קוצה

אם הייתי אומרת לו שלא נוח לי לישון אצלו הוא היה שואל אותי מה היה עושה את ההבדל שיהיה נוח. אבל אין! אין משהו כזה! אני רוצה לא לראות אותו יותר. אני בכלל לא רוצה לדבר איתו. לא רוצה את ההתקפי קריזה שלו עליי. אני לא רוצה לדבר איתו בכלל. אבל כנראה שאין אפשרות כזו עד גיל 18+

 

[L i o r 1 6]

היי לך :]

אז ככה.. אני בת 17, ואני חושבת שמגיל 14 בערך אני לא הולכת לאבא שלי קבוע... ובדיוק כמו שקוצ'ה אמרה.. רוצים לצאת בשישי, להנות ולבלות... ולא אבא שלך ולא אף אחד אחר יהכריח אותך ללכת אליו. בהתחלה בגיל 14 לא יכולתי לתרץ לאבא שלי שאני יוצאת וכו' כי זה ממש יתפס כשקר. אז פשוט החלטתי לתפוס איתו שיחה ואמרתי לו שאני ממש מצטערת אבל אני לא יכולה לבוא אליו כרגע כי מאוד קשה לי לישון במקומות אחרים שהם מחוץ לבית... אני לא ישנה טוב ולא נרדמת, ורק בבית מרגישה רגועה ובטוחה.. וככה הגיע תקופה שפשוט היינו הולכים לקניון ולבית קפה וכו'. ועם הגיל אמרתי לאבא שלי שאני יוצאת, ופה יש מסיבה ופה יומולדת ושאני מצטערת אבל אני לא יכולה לבוא.. היום האמת אני הולכת אליו אבל זה כבר נושא אחר בקיצור.. כמו שכבר אמרתי את לא חייבת לאף אחד כלום ואם את מחליטה שאת לא רוצה ללכת אל אבא שלך, אז את לא תלכי נקודה! לא אמא שלך ולא אבא שלך יכריחו אותך. מקווה שהכל יסתדר