אני גם מסכימה עם עניין האישור
אני לא יודעת אם אתה עובד בבר קטן בו עובדים 3-5 ברמנים במשמרת או בבר גדול שם עובדים 7-10 ברמנים במשמרת. (ובעיניי יש לזה משמעות מהותית לעניין) אבל חייבת להיות ביקורת כלשהיא. אי אפשר שכל ברמן יחליט על דעת עצמו את מי לפנק ואיך וכמה כי לכל ברמן יש אמות מידה שונות. בעיניי זה חייב להיות האחראי בר שיאשר את זה, כי חייב להיות בעל סמכות שיידע על כל הפינוקים שיוצאים ויאשר. ככה זה גם עקבי, וככה יש גם אדם אחד שיודע על כל הפינוקים בבר באופן סינכרוני. ברמן שעובד בעמדה שלו לא יודע מה קורה בצד השני של הבר וכן הלאה.... תחשוב שנייה, מתי אנחנו מפנקים לקוח? אם הוא לקוח קבוע שחוזר אליך פעם אחרי פעם ואפשר לקרוא לו "קבוע". אם הוא הזמין אותי לכמה צ'ייסרים עליו, אני גם אוציא לו אחד "עליי", בקטע של תפאדל... אם האיקס שלו גדול במיוחד ביחס למס' האנשים בשולחן וכ"ו. בשלושת המקרים האלה, לא עדיף לך שאחראי הבר יידע שלקוחות חוזרים אליך פעם אחרי פעם, שאתה מצליח "להוציא" צ'ייסרים מלקוחות ומגדיל להם את האיקס? בעיניי כן. לי קרו גם מקרים שהיה לי חשוב לפנק לקוח, אחראי בר לא היה זמין לידי באותו רגע לקבלת אישור, ולא הייתה לי בעייה להוציא לו עליי. פתחתי שולחן על עצמי והדפסתי את מה שהוצאתי לו. בהרבה מהמקרים היו מוחקים לי בסופו של דבר את השולחן. ברגע שאחראי בר רואה שבאמת חשוב לך לשרת לקוח, אתה מקדם גם את האינטרס שלו (של המקום) ואז האינטרס הופך להיות משותף... מסכימה גם מאוד עם צביקה שזה בהחלט לא כסף ששייך לי. פינוק ללקוח מקדם שתי מטרות, גם את העקביות של הלקוח במקום, וגם את הטיפ. אם מקום מאשר "פינוקים", הוא עושה לברמנים טובה, כי באופן המיידי, זה יותר טוב לברמנים מאשר למקום...