שאלה

[ain]

שאלה

בעקבות ההודעה של ליאת ובכלל אשמח אם תוכלו לשתף לגבי תהליך קבלת ההחלטה להתחתן, המחשבות שלפני ההחלטה - מה שאלתן/ם את עצמכן/ם ואחרי - עד כמה מדחיקים לבטים... כלומר - הייתי רוצה להסיט רגע את הדיון מנושא החתונה לדיון על מוסד הנישואים אשמח אם גם אלו שכבר אחרי יוכלו לספר מה עשו טוב ומה היו משנים תודה וסופשבוע נעים

 

[kisses]

תראי בדר"כ החלטים להתחתן כי

אוהבים אחד את השני ואנו רואים בבני הזוג שלנו שותף לחיים. אישית אצלי בחרתי בבעלי כי אהבתי אותו מהרגע הראשון שראיתי אותו וידעתי בפנים, מין אינסטינקט נשי (אם את רוצה לקרוא לזה כך) שאנחנו ניה עוד ביחד. בעלי הוא לא מושלם, אבל קבלתי על עצמי את כל התכונות שיש בו, הטובות והרעות ואותו הדבר הוא עשה לגבי, לכן אני מאוד ויוצר מלשמה עם ההחלטה שלי להתחתן עם בן זוגי. והיום אחרי 9 חודשי נישואים אין יותר מאושרת ממני. צריך לקבל הכל בבן הזוג, עם לא מקבלים את הכל אין טעם להתחתן, עם אין השלמה בין בני הזוג, אין טעם להתחתן והכי חשוב עם את/ה לא שלמים על ההחלטה אז אין בכלל מה למהר להתחתן.

 

[shelycat]

איזה הודעה? מי זאת ליאת?

הרי לא מדובר על ליאת שלנו מנהלת הפורום. את הדיון בפורום הזה אי אפשר להסיט מנושא החתונה כיוון שחתונות הוא לא נושא הפורום

.

 

[kisses]

מדובר בליאת הפורום חתונות

שהחליטה לבטל את החתונה שלה מכיוון שהיא מרגישה בחוסר התאמה בינה להין בן הזוג שלה. לכן אני חושבת שהשאלה פה היאף איך אנחנו בתור זוגות נשואים ושיש לנו קצת יותר נסיון; קיבלנו את ההחלטה להתחתן; מה השפיע עלינו וכו ....

 

[shelycat]

אני חושבת ש.....

לכל זוג יש את הסיבות שלו ואני גם חושבת שאין שום תועלת בזה שנספר "למה" ו"איך" כיוון שלכל זוג יש אופי שונה ודינמיקה שונה במערכת היחסים, כך שבעצם אי אפשר ללמוד בנושא הזה מניסיונם של אחרים כי הוא פשוט לא רלוונטי כל זוג הוא שונה. אציין רק שאצלנו זה פשוט היה הצעד הטיבעי הבא.

 

[kisses]

אני מסכימה עם שליקאט במאות האחוזים

כל זוג הוא שונה ולכל זוג יש אופי שונה. אני רק דברתי מנקודת מבט אישית שלי בלבד.

 

[jess ועוד]

ברגע שויתור לא כרוך במריבה

כעס וכאב זה נראה לי ה א´ ב´ בזוגיות כשיש את הנכונות הזו לתת ולפעמים לא לקבל מיד אלא לדעת שזו נתינה כדי שלמי שחשוב לך יהיה טוב ולא לחשוב על עצמך קודם כל זה הסימן כמובן שאהבה והשלמה וכנות ויכולת לדבר ולריב על הדברים גם הם עושים את העבודה כדי להגיע לשלמות בזוגיות ואף על פי כן זוגיות ולמידה של זוגיות לא נגמרת לעולם גם אחרי 30 שנה של נישואין אפשר לגלות דברים חדשים על בן\בת הזוג אבל זה מה שיפה בזה לא ????

 

[שביב שני]

שאלה קשה...

אני החלטתי ועדיין לא התחתנתי. אני חשבתי על זה הרבה מאוד. כאשר היינו 3.5 שנים יחד החלטנו להתחתן. לא ראיתי בזה דבר מובן מאליו ולא התייחסתי לחתונה עצמה כהישג. בהתחלה לא היה לי כל כך ברור למה צריך להתחתן בכלל, אבל אח"כ החלטתי שאני רוצה להתחייב, וזו כנראה הדרך שבה עושים זאת. לגבינו - היו פעם דברים בבן זוגי שחשבתי שלא אוכל להסתדר איתם, אך בתוך שנות החברות שלנו קרו להם כמה דברים: הם נעלמו / הם השתנו / התברר שהם בכלל לא היו / וברוב המקרים: השלמתי איתם. וכמובן - האהבה... זהו בערך.

 

[הילית*]

אני מדברת מנקודת מבטי

והיא שההחלטה להתחתן מבחינתי באה מתוך בגרות מסוימת. דברים שעברתי ועשיתי, גם בגרות ביחסים ביננו. יחסים של אינטימיות מחשבתית מלאה. אני מאוד פתוחה וגלויה ביחסים יותר מאשר הייתי עם כל אדם אחר בעולם. אני רואה את הדברים כמו כולכן ובמיוחד כמו ג´סיקה. ביחסים זוגיים אין תן וקח ולכן יש דברים שאחד הצדדים יתן יותר והוא לא צריך להרגיש מקופח בגלל זה. כמו כן, אני חושבת שהמשל שסיפר הרב שלנו בחתונה שלנו זה בדיוק התמצית של הענין והנמשל מהמשל הזה היה שאתה לא תפגע בבן הזוג שלך כמו שלא תפגע באבר מאבריך. מאחר ואני רואה את כל אחד מאיתנו עישות עצמאית עם קריירה משלו, אני חושבת גם שכל אחד צריך להתפתח בפני עצמו כי כשכל אחד מתפתח בפני עצמו אין יחסים תלותיים וזה הרבה יותר בריא ממרומי 9 חודשי נישואי אני יכולה להגיד שהיחסים כל הזמן עוברים פזות, ואסור לקחת את בן הזוג כמובן מאליו. מבחינתי היחסים רק משתבחים עם הזמן...וגם אנחנו משתנים עם הזמן. אני והוא בהחלט לא אותם אנשים שהיינו לפני שהכרנו, חלק ממה שאנחנו אוהבים ומעדיפים קשור במה שהבן זוג הכניס לחחינו, ההעדפות, התחביבים, החברים