אני חולק עלייך ועל אחרים
קודם כל, בשביל להקליד לא צריך SPSS. אפשר לעשות את זה באקסל ואחר כך להעביר בקלות לכל תוכנה סטטיסטית. אני לא חושב שצריכה להיות בעייה לתת למישהו אחר להקליד את הנתונים אם נוקטים כמה צעדים. הנה כמה דברים שאני עשיתי עם השאלונים שלי שלא היה שום סיכוי שאני אקליד את כולם: 1) חשוב לדעת באיזו תוכנה סטטיסטית מתכוונים להשתמש בסוף, על מנת להתאים את הקלדת הנתונים לניתוחים בפועל. זה לא אומר (כמו שכתבתי למעלה) שצריך בהכרח להקליד אותם ישירות לתוכנה, אבל כן צריך לדעת מה הדרישות העתידיות. למשל, אני הייתי ממעיט כמה שפחות בהכנסת משתנים מילוליים כי זה מסבך את המצב. עד כמה שאפשר עדיף לתת תשובות בסולם מספרי ואם צריך המספרים ייצגו מילים (מין, מוצא וכו'). 2) חשוב שתהיה שליטה לפחות בסיסית בסטטיסטיקה. כל מחקר קם ונופל על תכנון נכון וראייה עתידית של הצורה שבה מנתחים את הנתונים. זה חשוב בשלב התכנון אבל גם איך אנחנו מקודדים את הנתונים. 3)כשנותנים למישהו להקליד עבורך נתונים חשוב שאת תבני בעצמך את המסד ואיך הנתונים יוכנסו למסד. שווה ללמוד את הנושא ולרוב זה לא מסובך מדי. אחרי זה, צריך להקליד בעצמך כמה שאלונים כדי לראות כל מיני בעיות שצצות ואם הכל עובר חלק או לא. זה גם נותן אמדן לכמות הזמן שלוקח להכניס שאלון וככה אפשר לבדוק האם המקליד עושה עבודה טובה או סתם מחפף. 4)אפשר למצוא אנשים אמינים שמקלידים נתונים. עדיף להעסיק יותר מאחד, ואפשר לבדוק את העבודה שלהם בכמה דרכים. אפשר פשוט לבחור שאלון אקראי ולראות אם הם עשו טעויות. אפשר לתת לשני אנשים להקליד אותו שאלון ולראות אם הם מקלידים אותו הדבר, ומה שחשוב זה ליצור אווירה חיובית שבה מודיעים להם שטעויות לא רק שמתרחשות אלא הכרחיות ולכן לא לפחד לדווח עליהן. בכל הקלדה צצות בעיות ובמקרה כזה צריך להודיע למקלידים שיפנו אלייך. 5) כשמסיימים להקליד את כל הנתונים יש כמה דרכים לבדוק אם הוקלדו כהלכה. מעבר לבדיקות סטטיסטיות של מהימנות הדבר הכי בסיסי הוא פשוט ליצור גרפים של התפלגות כל אחד מהמשתנים ולראות אם יש חריגות (למשל, מספרים שמתחת או מעל לסקאלה שלא אמורים להיות שם). בצורה כזו אפשר אחר כך לראות איפה בדיוק הטעות באיזה שאלון ולבדוק את זה. אני אגב הייתי משלם לא לפי שאלון אלא לפי שעות, ככה שלא תהיה מוטיבציה לגמור כמה שיותר שאלונים בכמה שפחות זמן. לגבי סכומים ממש אין לי מושג מה מקובל בארץ.