יחד באותה הסירה
נכון, ישנם לא מעט הומואים ולסביות שהיו רוצים לנתק את הקשר שבין הטרנסג´נדרים לבין הקהילה. אנחנו מוגדרים על ידי נטייתנו המינית, הם טוענים, ואילו טרנסג´נדרים מוגדרים על ידי זהות המגדר הבלתי נורמטיבית. ואכן, עובדה היא שאין כל קשר בין זהות מגדר לבין נטיה מינית. אז מדוע שנהיה קהילה אחת? אלא שהדברים אינם כל-כך פשוטים. ראשית, כיוון שאויבינו לא עושים את האבחנה הזאת. הומופוביה היא ראשית כל ומעל לכל שנאת מגדר. הסטריאוטיפ השנוא על ההומופובים הוא של הומו נשי או לסבית גברית, כלומר אדם שההתנהגות המגדרית שלו אינה נורמטיבית. הומופוב אינו שואל "עם מי קיימת יחסי מין אתמול?". הוא שואל "למה אתה מתנהג/מדבר/מתלבש בצורה משונה כזאת?". כשההומופוב מטיח במישהו "חתיכת קוקסינל אוכל בתחת", זאת אמירה שכל כולה בנויה משנאת מגדר. כדי להדגים זאת, שימו לב לכך שבתרבויות רבות (כולל זו שלנו, מניין אם לא הביטוי "אוכל בתחת" כמסמל הומו?), כשמדובר ביחסי מין בין גברים, רק הפסיבי נחשב הומוסקסואל ובזוי. האקטיבי, החודר, אינו נחשב הומו כלל. הפסיבי נחשב בזוי, כי הוא ממלא את תפקיד האישה בקשר המיני, וזה הדבר שמדיר שינה מעיני ההומופובים: התנהגות מגדרית בלתי נורמטיבית. הומואים רבים חשים שעליהם להדגיש את הדימוי הסטרייטי כדי לזכות בקבלה ולגיטימיות מידי הסטרייטים, שעליהם לשכנע את הסטרייטים לקבל אותם כי הם "אינם כאלה". ואכן, רוב ההומוסקסואלים אינם נשיים, וזהות המגדר שלהם נורמטיבית לחלוטין. אבל גישתם האומרת "קבלו אותנו כי אנחנו כמו סטרייטים" חוטאת קודם כל להומואים אחרים, והיא עלולה לחזור אליהם כבומרנג. יש משהו מאד מתרפס באמירה שעל החברה לקבל הומואים כי הם נראים כמו סטרייטים. יש הרבה יותר כבוד עצמי (וזה הרבה יותר נכון פוליטית) באמירה שעל החברה לקבל הומואים כי השאלה עם מי אדם מקיים יחסי מין איננה עסקו של אף אחד, כל זמן שהדברים נעשים בהסכמה. יש לקבל הומואים ללא קשר עם התנהגותם המגדרית, כי זכותו של אדם להזדיין עם מי שבא לו היא זכות טבעית שאינה זקוקה להנמקה. זה הכל. ההומופובים אינם פוחדים מיחסי מין הומוסקסואלים כמו שהם פוחדים מהתנהגות מגדרית שמטשטשת את הגבולות בין המגדרים. ההומופוב אינו מבחין בין הומואים לבין טרנסים. בשבילו כולנו סוטים, פריקים ומגונים. שנית, טרנסג´נדרים רבים רואים עצמם כהומואים או כלסביות. האם מישהו מציע לומר לאנשים האלה: "אתם חלק מאתנו כשאתם מזדיינים, אבל אינכם חלק מאתנו בכל זמן אחר"? אם כך, אם השייכות לקהילה ההומו-לסבית נקבעת אך ורק בצל ובזכות המשגל, מה כל הדיבורים והיומרות האלה על תרבות הומו-לסבית? על כך שהומוסקסואליות או לסביות הן תופעות המגדירות זהות חדשה? אם כל מה שיש זה אקט מיני, אז בואו נסגור את כל מועדוני הגייז וכל עיתוני הגייז, נשרוף את כל הספרות ההומו-לסבית, נבטל את כל החוגים ללימודים הומו-לסביים באוניברסיטאות, נמחק את כל השיח ההומו-לסבי שהתפתח בעולם. ייאמר: טרנסים וטרנסיות רבים אינם רוצים כל קשר לקהילה. הם רואים עצמם כסטרייטים ואינם רוצים כל קשר להומואים וללסביות. מאה אחוז, למה לא? יש גם הומואים ולסביות רבים שאינם רוצים קשר עם הקהילה. הרי ברור שמי שמתעניינים בחיי הקהילה, פעילים בה, עוקבים אחרי ההתפתחויות בה, הם מיעוט קטן. אז מה? מה שאומר אדם זה או אחר מבטא רק את יחסו האישי. הקהילה כישות קולקטיבית, כמרחב של השתייכות והזדהות תרבותית, כאמצעי פוליטי להשגת מטרות כלליות, נמצאת שם כל הזמן, ללא קשר לרצונות של היחידים המרכיבים אותה. טרנסים, הומואים ולסביות שייכים לקהילה אחת מהסיבה הפרוזאית ביותר שבגללה נוצרות קהילות בעולמנו: כיוון שבין אם נרצה ובין אם לאו, כולנו ביחד באותה הסירה. זאת איננה הקהילה הראשונה שבה חלק מסויים חושב שהוא יגיע ליעדו יותר מהר אם ישליך חלק מהנוסעים האחרים הימה. די להסתכל על ההיסטוריה כדי להבין לאן זה מוביל. נורה